הצעת חוק: תיקון חישוב דמי הלידה לעובדת עצמאית

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 173 – הוראת שעה) (חישוב דמי לידה של עובדת עצמאית), התשע"ו–2016, מציעה כי חישוב גובה דמי הלידה לעובדת עצמאית, יקבע על פי ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח ברבע השנה שקדם ליום הקובע לקבלת דמי הלידה, או ברבע השנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע וזאת לפי הגבוה מבניהם.

סעיף 53 (א) לחוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה-1995, קובע כי דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30.

סעיף 54(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי שכר העבודה הרגיל, לגבי סעיף 53 לחוק, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע לקבלת דמי הלידה, בתשעים.

היום הקובע הינו היום שבו העובדת הפסיקה את עבודתה בשל הריון שנסתיים בלידה.

סעיף 54(ב)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי ההכנסה של עובדת שכירה, תהיה ההכנסה שלה שממנה מגיעים דמי ביטוח, וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד.

לעומת זאת, סעיף 54(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי, בנוסחו הנוכחי כיום, קובע כי ההכנסה של עובדת עצמאית תהיה ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע לקבלת דמי הלידה.

הצעת החוק נועדה, איפוא, לשנות את סעיף 54(ב)(2) לחוק, בכך שהיא מוסיפה לו הגדרה נוספת לאופן חישוב ההכנסה של העובדת העצמאית, באופן לפיו הכנסתה תיקבע לפי ההגדרה הגבוהה מביניהן.

בהתאם לנוסח המוצע, הכנסתה של העובדת העצמאית תיקבע או לפי ההגדרה הנוכחית קרי, ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח ברבע השנה שקדם ליום הקובע לקבלת דמי הלידה, או לפי האופציה החדשה, שהיא ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח ברבע השנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, וזאת לפי החישוב הגבוה מביניהם.

בדברי ההסבר של הצעת החוק צויין כי כל עובדת זכאית לתשלום דמי לידה שחישובם מבוסס על הכנסתה החודשית לפני הלידה.

ככלל, שכר העבודה של עובדת שכירה אינו משתנה בחודשי ההריון, ועל כן דמי הלידה המשולמים לה, המבוססים כאמור על שכר עבודתה בחודשים שקדמו ללידה, משקפים נאמנה את שכרה.

לעומת זאת, דמי הלידה של עובדת עצמאית מחושבים על בסיס הכנסתה בשנת המס שבה היתה בהריון.

ברם, עובדות עצמאיות נאלצות על פי רוב לצמצם את פעילותן העסקית בשנת המס שבה הן הרות ויולדות, הן בתקופת ההריון שלפני הלידה והן לאחר חזרתן לעבודה לאחר חופשת הלידה.

כתוצאה מכך הכנסתן באותה שנת מס פוחתת בהתאמה, ועל כן חישוב דמי הלידה המשולם להן אינו משקף נכונה את הכנסותיהן.

כיום חישוב דמי הלידה המשולמים לעובדת עצמאית נעשה על בסיס ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח שהעובדת משלמת בעד רבע השנה שקדם ליום הקובע, דהיינו, היום שבו העובדת הפסיקה את עבודתה בשל הריון שנסתיים בלידה.

לפיכך מוצע לקבוע דרך נוספת לחישוב דמי הלידה, על בסיס ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח שהעובדת משלמת בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, באופן שדמי הלידה יקבעו לפי הסכום הגבוה מבין השניים.

התיקון המוצע יסייע לאימהות שהן עובדות עצמאיות לפרנס את ילדיהן בתקופת חופשת הלידה, ובאופן זה יתרום גם לרווחת ילדיהן.

מליאת הכנסת אישרה ביום  23.12.2015 בקריאה טרומית את הצעת החוק, שעברה לאחר מכן לדיון במסגרת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, תבחן הוועדה גם את האפשרות לקבוע הסדר שונה לגבי עובדת עצמאית שהכנסתה הושפעה מההיריון במשך שתי שנות מס. נוסף על כך, תבחן הוועדה את הצורך בקביעת הסדר הדומה להסדר המוצע לגבי עובדות שמשולם להן שכר לפי שעה.

להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק הינה עד 10 מיליון ₪ לשנה. ואולם,  מכיוון שהממשלה נתנה כבר את הסכמתה להצעת החוק, לא מדובר בהצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק־יסוד: משק המדינה.

עם זאת יובהר כי בשלב זה מוצע לתקן את החוק כהוראת שעה בלבד, אשר תחול במשך חמש שנים, וזאת על מנת לאפשר את בחינתו של ישום ההסדר המוצע במהלך תקופה זו.

יש לך שאלות נוספות בנושא? קראי: שאלות ותשובות נפוצות במהלך חופשת הלידה