הגבלת רעש במקום העבודה

במקומות עבודה רבים, במיוחד בענף התעשייה והייצור, קיימים מטרדי רעש אשר עלולים לסכן את בריאותם ושמיעתם של העובדים במקום.

על מנת לצמצם ככל הניתן פגיעה זו תיקן המחוקק את תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד-1984, אשר מטילות על המעסיק במקום עבודה כזה לבצע פעולות שמטרתן להגן על בריאות עובדיו מפני רעש מזיק.

רעש מזיק מוגדר במסגרת תקנה 1 לתקנות אלו בזו הלשון: "רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף לו במקום עבודתו".

עובד ברעש מזיק מוגדר במסגרת תקנה 1 לתקנות אלו כמי שעובד באחת העבודות הנקובות בתוספת הראשונה לתקנות, או כמי שחשוף במקום עבודתו לרעש מזיק מתמשך או התקפי מעל לרמת החשיפה המותרת, והוא עובד 200 שעות בשנה לפחות, אלא אם כן הורה מפקח עבודה אזורי על תקופה שונה ממנה לגבי מקום עבודה מסוים.

עבודות ברעש מזיק הנקובות בתוספת הראשונה לתקנות הבטיחות

• חציבה, פיצוץ, גריסה וטחינה
• ניפוט, טוויה, שזירה ואריגה מכניים
• ניסור, השחזה וליטוש מכניים
• נגרות מכנית
• מסגרות ופחחות, לרבות סימרור וחיתוך מתכות בגזים
• הפעלת ציוד מכני הנדסי וטרקטורים ללא תא מפעיל סגור
• הפעלת פטישים פנוימטיים
• ניקוי עם או התזה בעזרת אויר דחוס
• הפעלת מכבשים, למעט מכבשים הידראולים
• הפעלת מלגזות בדיזל או בגז, ללא תא מפעיל סגור
• הסקת דודי קיטור בדלק נוזלי
• הפעלת מדחסי אויר
• הפעלת טורבינות וגנרטורים, מכסחות דשא, חרמשים ממונעים ומשורי שרשרת המונעים באמצעות מנוע של שריפה פנימית.

חובות המעסיק בסביבת רעש מזיק

תקנה 3 לתקנות אלו מטילה על המעסיק את החובה לבצע בדיקות רעש לפחות אחת לשנתיים במקומות עבודה שבהם עובדים ברעש מזיק או שיש יסוד סביר להניח שעובדים בהם ברעש מזיק.

כמו כן עליו לשלוח את תוצאות הבדיקות למפקח העבודה האזורי, למעבדה לגיהות תעסוקתית של משרד העבודה והרווחה, ולשירות הרפואי המוסמך המבצע את הבדיקות הרפואיות לעובדים.

במידה וממצאי בדיקות הרעש העלו שרמת הרעש במקום העבודה אכן עולה על הרמה המרבית המותרת בתקנות, מוטלת על המעסיק החובה לנקוט באמצעים הבאים להפחתת הרעש, כאמור בתקנות 6-4 לתקנות אלו:

• הפחתת הרעש באמצעים טכניים-הנדסיים כדי שיגיע לרמת הרעש המותרת בתקנות
• הפחתת משך השהיה של העובד בסביבת רעש מזיק אל מתחת לזמן החשיפה המרבי המותר
• בידוד אזורי העבודה שקיים בהם רעש מעל הרמה המותרת בחוק, כך שרק העובדים החיוניים לתהליך העבודה ימצאו באותו מקום
• אספקת מגיני אוזניים מתאימים לעובדים ברעש מזיק
• הצבת שילוט קבוע ובולט לעין המזהיר מפני רעש מזיק, מחייב שימוש במגיני אוזניים ובביצוע בדיקות רפואיות
• הדרכת עובדים בכתב ובעל-פה לגבי נזקים בריאותיים כתוצאה מרעש מזיק ואמצעים להשגת גיהות תעסוקתית מתאימה להגנה מפני רעש מזיק, וזאת לפחות אחת לשנה
• ביצוע בדיקות רפואיות לעובדים ע"י רופא מורשה אחת לשנה, כולל לעובד מתחיל

במידה והבדיקות הרפואיות העלו שחלה ירידה בכושר השמיעה של העובד, אזי העובד יוגדר כמי שאינו מתאים לעבוד ברעש מזיק, כאמור בתקנה 11 לתקנות אלו.

במקרה כזה הבדיקות הרפואיות תישלחנה למפקח העבודה האזורי, שישלח למעסיק התראה על איסור העסקת העובד בעבודה ברעש מזיק.

מעביד שקיבל התראה כזו יחדל להעסיק את העובד בעבודה ברעש מזיק תוך שבוע מיום קבלת ההתראה לגביו, בהתאם להוראות שקיבל ממפקח עבודה אזורי, וזאת כפי שקובעת תקנה 13.

בהתאם לתקנה 12(ג), אותו עובד יוכל לחזור לעבודה ברעש מזיק רק אם עבר בדיקה רפואית נוספת על ידי רופא מורשה, אשר אישר לו לחזור לעבוד בעבודה ברעש מזיק.

בנוסף, על המפקח לבדוק את הנסיבות שגרמו לחשיפת יתר לרעש המזיק ולדרוש מהמעסיק את תיקון הליקויים בהתאם לצורך, כאמור בתקנה 12.

כמו כן, ניתן להתחיל לעבוד במקום עבודה שקיים בו רעש מזיק, רק לאחר שנמסרה הודעה בכתב על כך למפקח העבודה האזורי, וזאת לפחות חודש ימים מראש, כאמור בתקנה 14.

יחד עם זאת, במידה ובדיקת רעש שנערכה במקום העבודה העלתה שהעובדים אינם חשופים עוד לרעש מזיק, רשאי המפקח לפטור את אותו מקום עבודה מתחולת התקנות, כולן או מקצתן, ורשאי הוא לעשות כן לתקופה קצובה במגבלות ובתנאים אשר יורה.

התקנות אינן קובעות סנקציה שתחול על מעסיק אשר מפר את הוראותיהן. לפיכך במקרה בו המעסיק איננו מכבד את הוראות התקנות, ניתן להגיש תלונה כנגד המעסיק בפני יחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה, אשר ינקוט בהליכים כלפי המעסיק, לרבות הטלת קנס.

במידה וחלילה נגרם לעובד נזק בריאותי כלשהו עקב הפרת המעסיק את התקנות הללו, כולן או חלקן בלבד, ביכולתו של העובד להגיש תביעת רשלנות כנגד המעסיק. כך נקבע במסגרת הליך ת"א 10243-03-09 דוד ממן נ' בית אלפא ואח'.

כמו כן, ליקוי שמיעה שנגרם עקב רעש בעבודה יוכר כפגיעה במסגרת תאונת עבודה לצרכי הביטוח הלאומי, בין היתר במידה וכושר השמיעה של העובד ירד בשיעור של לפחות 20 דציבל וזאת לאור סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי.

כך נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך עב"ל 188-08 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד אלון ואח'.

קראו עוד: הכרה בנפגע/ת טנטון כנפגע/ת עבודה