החלת דיני העבודה ביהודה ושומרון

הצעת חוק חדשה מבקשת להחיל את דיני העבודה הקיימים במדינת ישראל על חלק משטחי יהודה ושומרון.

בסקירה שלפניך נסביר מהי המשמעות המשפטית והפרקטית של החלת חוקי העבודה בשטחי יהודה ושומרון, הן מבחינת המעסיקים ובעיקר מנקודת מבטם של העובדים.

בין החוקים המדוברים שהחלתם מתוכננת לתקופה הקרובה ניתן למצוא: חוק פיצוי פיטורין, חוק הגנת השכר, חוק דמי מחלה, חוק שכר מינימום, חוק הגנת השכר, חוק שעות עבודה ומנוחה, צו הרחבה לפנסיה חובה, חוק עבודת נשים ועוד דינים נוספים.

לפי ההצעה, החוקים יכנסו לתוקף בהתאם לצו מיוחד שיוציא אלוף פיקוד המרכז. בנוסף, בעתיד הקרוב יקומו בתי דין לעבודה בישובים אריאל, מעלה אדומים וקריית ארבע.

איזה חוק תקף בשטחי יהודה ושומרון?

הגדה המערבית נכבשה בשנת 1967 על ידי צה"ל במסגרת מלחמת ששת הימים, עד אז נשלטה הגדה המערבית ע"י ממלכת ירדן.

מדינת ישראל, מעולם לא החילה את החוק הישראלי על הגדה המערבית אף על פי שהיא בנתה התנחלויות בשטחים אלו, מה שמהווה מקור לוויכוח בינלאומי וישראלי עז האם יש לכך מקום, אך לא בכך נעסוק אלא בענייני זכויות העובדים.

מאז שנת 1967 ועד היום, הדין שחל בגדה המערבית הוא הדין הירדני, וצווים אותם מוציא אלוף פיקוד המרכז.

מכוח אותם צווים, הוחלו באזור יו"ש במשך השנים הוראות חוק ישראליות שונות, כמו פקודת הראיות וחלקים מסדרי הדין הפליליים.

בנוסף, מכוח אותם צווים הוקמה מערכת משפט שלמה שמורכבת ממה שנקרא צווי הוראת ביטחון.

ישנם גם צווי הוראת ביטחון שהחילו הוראות חוק ישראליות-אזרחיות בגדה המערבית, כמו לדוגמא צו הוראת הביטחון שעוסק בחובת ביטוח חובה בשטחי הגדה.

לפני ואחרי הסכם אוסלו

עד הסכם אוסלו היו צווי הוראת הביטחון הדין החל על שטחי הגדה.

בהסכמי אוסלו חולקה הגדה המערבית לשלושה אזורים.

שטח A שהועבר לשליטה פלסטינית מלאה, זהו השטח המיושב ביותר בגדה וכולל את כל ערי הגדה למעט חברון.

שטח B שגם הוא נחשב אזור מיושב יחסית, אך הוא נותר בשליטה אזרחית פלסטינית, אך שליטה ביטחונית ישראלית.

שטח C הוא השטח הגדול ביותר בגדה המערבית, אך המיושב פחות, זהו האזור בו מצויים עיקר גושי ההתנחלויות, האזור הזה נשאר בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

כך שהלכה למעשה הוא מנוהל עד היום באמצעות צווי הוראת ביטחון.

בשטח C מתגוררים לערך 100,000 תושבים פלסטינים שאינם אזרחי מדינת ישראל, ולערך חצי מיליון יהודים בגושי ההתנחלויות.

שטח C כולל גם חלק קטן מהעיר חברון שחולקה במסגרת הסכם Y בשנת 1998.

למעשה כאשר מדברים על החלת החוק הישראלי מדברים על שטח C בלבד.

מערכת דיני העבודה מעולם לא הוחלה בפועל על שטחי הגדה המערבית, לא בין יהודים ולא בין ערבים. שתי הצעות חוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

מערכת דיני העבודה בשטחי יו"ש

עד היום, דיני העבודה בגדה המערבית מושתתים על החקיקה הירדנית ככל שהדבר נוגע לעובדים פלסטינים. כאשר מדובר על יהודים, עליהם חל דין פרסונלי בינם לבין עצמם, והם רשאים לפנות למערכת בתי הדין הישראלית.

בכל מקרה, אם מדובר בעובד פלסטיני, לא חלות עליו הוראות הדין הישראלי בכל הנוגע לדיני עבודה.

בתאריך 2.11.2014 הציג את הרעיון שר הביטחון בוגי יעלון. במסגרת ההצעה יוחלו דיני העבודה על שטחי C. במובן הזה שהם יחולו על כולם, על יהודים וערבים.

מצד אחד, זו הצעה שיש בה מקום לדיון. שכן ישנם עובדים פלסטינים העובדים אצל יהודים בגדה המערבית שלא נהנים משכר מינימום כפי שקובע החוק הישראלי. מצד שני, יש הטוענים כי הצעת חוק כזו היא מעין סיפוח זוחל של הגדה המערבית על כל המשתמע מכך.

בתחילת ספטמבר, הוצעה הצעת חוק ע"י חברת הכנסת אורית סטרוק להחיל את חוק עבודת נשים בהתנחלויות בשטחי הגדה המערבית. הצעת החוק מציעה להחיל את חוק עבודת נשים בשטח C הן על ישראליות והן על פלסטיניות.

תכליתה של הצעת החוק היא להחיל את ההגנות השונות הקיימות בחוק עבודת נשים, כגון איסור על פיטורי אישה בהריון, חופשת לידה. על פניו טענה שובת לב.

לטענתה של ח"כ סטרוק, הגדה המערבית היא "מערב פרוע" בכל הנוגע להחלת דיני עבודה, ובמיוחד על נשים עובדות.

דוגמאות לצורך המחשה:

לדוגמא, עובד פלסטיני העובד בהתנחלות לא נהנה כיום משכר מינימום. הצעת החוק של בוגי יעלון תשנה את הסיטואציה הזו, ותחייב את המעסיק שלו לשלם לו שכר מינימום בהתאם לחוק הישראלי.

ככל שהחוק הישראלי יוחל כאמור בהצעת החוק, יוכל אותו עובד גם להגיש נגד המעסיק תביעה בבית הדין לעבודה.

דוגמא אחרת, היא אישה פלסטינית המועסקת ע"י ישראלי, שאין לה אפשרות לצאת לחופשת לידה של שלושה חודשים בהתאם לחוק הישראלי. עתה, אם יוחל החוק היא תהנה מהזכות הסוציאלית הזו.

החלת דיני העבודה באופן המוצע ע"י בוגי יעלון, תחיל גם את האפשרות לקבל פיצויי פיטורין, דמי אבטלה וכו'. מה שעשוי גם להכביד על המשק ועל הביטוח הלאומי.

הקשיים והמתנגדים להחלת דיני העבודה בשטחי יו"ש

להצעת החוק הזו ולהצעתו של בוגי יעלון מתנגדים רבים, בעיקר על רקע פוליטי כמובן.

ראשון המתנגדים הוא היועץ המשפטי לממשלה שסבור כי החלת חוקי העבודה בגדה המערבית עשויה לגרור קשיים בינלאומיים מכוח המשפט הבינלאומי.

ישראל הרי מעולם לא סיפחה את הגדה המערבית בפועל, ואכן קיימות שתי מערכות דינים נפרדות ליהודים ולפלסטינים.

עוד טוען היועמ"ש שניתן להחיל את ההוראה הזו מכוח צו הוראת ביטחון. בנוסף, נטען כי החלת הדין במובן המתואר תפגע בסמכויות המפקד הצבאי שהוא הריבון בשטחי הגדה המערבית.

כמו כן, שורה של חברי כנסת ושרים מתנגדים להצעת החוק וביניהם: יעקב פרי, ציפי לבני, ושרי מפלגת יש עתיד.

חשוב לציין כי עקב ההחלטה לפרק את הממשלה (דצמבר 2014) נכון לעתה הצעת החוק מוקפאת וניתן להניח כי גורלה תלוי בעתיד הממשלה שתקום, אם וכאשר, לאחר הבחירות לכנסת שיחולו ב-17 לחודש מרץ 2015.

כמובן שאנו נשוב ונעדכן בכל התפתחות בנושא.

שאלות לגבי הזכויות שלך בעבודה?