זכויות עובדי בניין ובענף הבנייה בכלל

ענף הבנייה הוא אחד התחומים החשובים ביותר בתעשייה הישנה בכלכלה הישראלית. מצוקת העובדים בתחום זה הייתה אחת הסיבות שהובילו בשנים האחרונות למשבר בשוק הנדל"ן ולעליית מחירי הדיור.

בענף זה עובדים בעבודה פיזית שמחייבת הקפדה על כללי בטיחות נוקשים, בעלי מקצועות שונים, עם טווח השכלה שנע בין שש שנות לימוד להשכלה אקדמית גבוהה.

בדומה אחד המאפיינים שלו לעומת תחומים אחרים שהוא משלב תושבים, אזרחים ישראלים ועובדים זרים שחלקם מהגרי עבודה ואחרים שגרים בשטחי יהודה ושומרון. כמו כן, לאור הביקוש הנרחב לעובדים בתחום, עבודה זו גם נחשבת לעבודה מועדפת עבור חיילים שהשתחררו משירות חובה.

בתי הדין האזוריים ובית הדין הארצי לעבודה מתייחסים בכובד ראש לפערי הכוח המובנים בין הצדדים בענף הבניה. לאור זאת יש משנה חשיבות להבנת זכויות העובדים בתחום לפני שאלו מוותרים עליהן מחוסר ידיעה.

עובד בניין? הכר את ההסכם הקיבוצי בענף הבניה

בתחום הבנייה ישנו הסכם קיבוצי כללי עוד משנת 1968 שעומד בבסיס יחסי העבודה בענף, כאשר הוראות ההסכם הורחבו מעת לעת בצווי הרחבה. בשנת 2010 נחתם הסכם קיבוצי חדש שנועד להבטיח עוד יותר את זכויות העובדים בהתאם לשינויים שחלו בחוקי העבודה במשך השנים.

לאור המגוון הדמוגרפי של העובדים בתחום, התאחדות הקבלנים שהנה צד להסכם מפרסמת גם תרגום רשמי שלו לרומנית.

מטרת ההסכם שנחתם מחדש בשנת 2010 היא להסדיר את תנאי ההעסקה של העובדים בתחומי השיפוצים, העבודות הציבוריות, הבנייה והתשתיות ולתמרץ עובדים קיימים להישאר ולעודד עובדים חדשים להצטרף לענף זה.

ההסכם יחול על המעבידים שיהיו או שהיו חברים בהתאחדות הקבלנים בזמן תקופת ההסכם ועל עובדים בענף שאינם מועסקים בתפקידים משרדיים. מעביד לפי ההסכם יהיה כל מעסיק בתחומי התשתיות, העבודות הציבוריות, ההנדסה האזרחית, הבינוי והתשתיות.

עובד שיחולו עליו התנאים לפי ההסכם חשוב להדגיש יהיה כל מנהל ועובד באתר בניה שעובד בתפקיד שאינו משרדי. 

אתר בנייה בהתאם להגדרות ההסכם הקיבוצי הוא מקום בו מבוצעת עבודת שיפוצים, הנדסה אזרחית, בינוי או תשתיות.

זכויות עובדים לפי ההסכם הקיבוצי בענף הבנייה

ההסכם קובע תעריפים ברורים לשכר שבהתאם אליו יועברו התשלומים לקרנות הביטוח וקופות הגמל של העובד. שבוע העבודה יהיה של חמישה או שישה ימים בשבוע ויהיה של 42 שעות.

בדומה נקבע ששבוע העבודה של עובד בענף הבנייה יהיה באופן קבוע קצר בשעה מזה של עובדים במגזר העסקי.

הגמול על שעות נוספות יהיו בהתאם לדיני העבודה.

עבודת לילה לפי תנאי ההסכם הנה במשמרת שלפחות שעתיים ממנה נמצאות בטווח השעות שבין עשר בלילה לשש בבוקר.

עבודה שכזו שהיא בת שבע שעות, תהיה תמורת תשלום על שמונה שעות.

מלבד זאת, אם בשל תנאי מזג אוויר העובד לא יכול לבצע את עבודתו הוא יהיה זכאי לתשלום של ארבע שעות עבודה בשביל יום זה.

בדומה, אם במהלך יום העבודה הוחרפו תנאי מזג האוויר, העובד יהיה זכאי לתשלום עבור שעות העבודה שעבד בנוסף לתשלום על ארבע שעות נוספות.

פסקי דין בסכסוכי עבודה בענף הבנייה

לאורך השנים דן בית הדין לעבודה, על ערכאותיו השונות, בתביעות ומקרים של סכסוכי עבודה בין עובדים למעסיקים בענף הבנייה. להלן כמה דוגמאות לפסקי דין מרכזיים ומעניינים, כפי שנפסקו על ידי בתי הדין לעבודה.

שימו לב כי ברוב המקרים הצדדים לתביעה הנם עובד מצד אחד מול מעסיק שהנו חברה קבלנית או מעסיק מתחום הבנייה.

ע"ע 453/06 דאטקו נ' שומורני בע"מ - המערער היה עובד זר שעבד כפועל בניין אצל המשיבה. הוא תבע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב זכויות סוציאליות שונות בהקשר לעבודתו, אך בית הדין קבע שהוראות שונות בהסכם הקיבוצי לא חלות בעניינו משום שהיה עובד לפי שכר שעתי.

בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד השופט שמואל צור קבע שהוראות ההסכם הקיבוצי חלות גם על עובדים זרים שעובדים על בסיס שעתי בדיוק כמו על עובדים ישראלים שעובדים על בסיס זה.

ע"ע 194/06 יאיר נ' סולל בונה בע"מ - המערער עבד אצל המשיבה 1 ופוטר ממנה במסגרת של הליכי הבראה בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד מיום 19.5.86.

המערער לא השלים עם מהלך זה וניהל מול המשיבה 1 הליכים שונים גם בין השאר במסגרת רשויות השיפוט של ההסתדרות.

בשנת 1988 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים בו המערער התחייב שלא יהיו לו יותר תביעות מול המשיבה.

הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים שדחה את תביעתו בעניין חישוב שגוי של תשלומי הפנסיה וקבע שיש לדחות את התביעה בשל מעשה בית דין.

כבוד שופט בית הדין הארצי לעבודה עמירם רבינוביץ קיבל את הערעור בחלקו וקבע שכנגד שתי המשיבות האחרות לא היה מקום לדחות את התביעה אלא רק למחוק ולאפשר לו להגיש מחדש ולטעון את טענותיו כהלכה.

ע"ע 137/08 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ נ' אילינדז - ערעור שהגישה חברת בנייה על תביעה שהוגשה על ידי עובד אזרח תורכיה לקבלת זכויות סוציאליות של פיצויי פיטורין, חופשה, אי הפרשה לקרן חיסכון וזכויות סוציאליות נוספות מכוח הסכם קיבוצי.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ומכאן הערעור שהוגש על ידי שני הצדדים.

בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד השופטת רונית רוזנפלד מתייחס גם לשינויים שהתרחשו במדיניות של ממשלת ישראל בעניין העסקת עובדים זרים בתחום הבניין ולהסדרי העבודה שהיו קיימים במשק בתחום זה באותה העת וקובע שתכלית ההסדר היתה להבטיח תנאי העסקה נאותים לאותם עובדים שהועסקו בתחום ברישיון.

כך המעסיק לא יכול להשתחרר מחובותיו כלפי העובד בטענה ששינוי המדיניות הממשלתית סיכל את כוונות חוזה העבודה.  

ת"פ 910-08 מדינת ישראל משרד התמ"ת נ' אזולאי - ב-16 לאפריל 2008 הוגש נגד הנאשם כתב אישום בעבירה של העסקת ארבעה עובדים זרים שלא לפי החוק.

הארבעה נמצאו עובדים בעבודות חיפוי וציפוי שיש עבור החברה שבבעלות הנאשם כאשר הלה ידע שאין להם אשרת עבודה בישראל.

ס"ק 18/08 התאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה - תביעה שעוסקת בפרשנות סעיפי ההסכם הקיבוצי הכללי שחל בענף הבנייה שעוסקים בתוספת כלכלה ותמריץ אי היעדרות.

עיקר המחלוקת בין הצדדים הנה בשאלה האם התוספות מצויות בטבלאות השכר שבהסכם או שעל המעסיקים לשלם אותם בנוסף. בשנת 1999 נחתם הסכם נלווה להסכם הקיבוצי שבו נמצאות התוספות האמורות.

תוספת כלכלה היא תוספת שהוסכם עליה עוד בשנת 1973 והיא שולמה לעובדים לכל יום שעבדו בפועל במהלך חודש עבודה אומנם עד לשנת 2000 היא לא נחשבה לחלק מהשכר לצורכי פנסיה.

תמריץ אי היעדרות הנו תשלום שמטרתו לעודד עובדים שלא להיעדר מעבודתם והוא משולם למי שעבדו חודש מלא ללא היעדרות לא מוכרת.

כבוד שופטת בית הדין הארצי לעבודה רונית רוזנפלד קובעת לעניין תוספת דמי הכלכלה ותמריץ אי ההיעדרות ששתיהן מצויות בתעריפים המפורטים בטבלה וכי אין על המעסיק לשלם מעבר להם.

יש לך שאלות לגבי הזכויות שלך כעובד בענף הבנייה?
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בזכויות עובדים!