בחירות 2015 - מה מבטיחות המפלגות?

מערכת הבחירות של 2015 מוגדרת, לפחות בקמפיינים הרשמיים של המפלגות, כמערכת בחירות חברתית-כלכלית.

סקרים רבים מצאו שנושאים כלכליים-חברתיים – דיור, תעסוקה, חיסכון, רווחה – מעניינים כיום את הבוחר הישראלי כיום יותר מכל דבר אחר.

רוב המפלגות (פרט לליכוד, "יש עתיד" ויהדות התורה) פרסמו לאחרונה מצע כלכלי-חברתי מפורט שאמור להיות תוכנית העבודה שלהן – רשימת החוקים החברתיים-כלכליים שהן מבטיחות לנסות לחוקק בכנסת הבאה.

אחד הנושאים המשפיעים ביותר על פרנסתו של הישראלי הממוצע הן זכויותיו כעובד.

האם ההבנה הזאת באה לידי ביטוי גם במצעי המפלגות?

במצע המחנה הציוני מופיעות ההבטחות הבאות לציבור העובדים:

• תשלום דמי אבטלה למובטלים שהיו עצמאים (כיום הם משולמים רק למובטלים שעבדו כשכירים).
• הגברת האכיפה של חוקי העבודה, אכיפה יזומה ו"אפס סבלנות" למעסיקים שיעברו על החוקים.
• הרחבת ההכשרות המקצועיות לנכים ומוגבלים והקמת "חמ"ל" תעסוקתי שייסע להם למצוא עבודה.
• מימון ממשלתי שיבטל את התשלום שנגבה כיום מהורים (עובדים) על נוכחות ילדיהם בצהרונים של גני הילדים ובבתי הספר.
• הרחבת ההטבות למשפחות חד-הוריות, הניתנות כיום רק להורים שאינם עובדים, כך שיינתנו גם להורים עובדים.

סיעת ש"ס מבטיחה לחוקק את החוקים הבאים:

• העלאת שכר המינימום ל-30 שקל לשעה.
• צמצום כמעט מלא של העסקת עובדי הקבלן וקליטת עובדי הקבלן במקומות העבודה שלהם כעובדים מן המניין.
• הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות למובטלים ולצעירים.
• חיוב המעסיקים להכיר לצורך חישוב הפנסיה ברכיבי שכר כמו שעות נוספות, שכיום אינם נחשבים לפנסיה.

מפלגת כולנו של משה כחלון מבטיחה:

• תשלום דמי אבטלה לעצמאים.
• הגדלת מעונות היום לפעוטות (של ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה) לילדי העובדים והקטנת התשלומים שההורים משלמים על שהיית ילדיהם במעונות.
• הגדלת מערך ההכשרות המקצועיות, למובטלים וצעירים בכלל ומובטלים במגזר החרדי והערבי בפרט.
• הקמת מרכזי תעסוקה שיסייעו לעובדים מבוגרים לפתח קריירה שנייה.
• סיוע למעסיקים שיאפשרו לאבות לילדים קטנים לצאת מוקדם מהעבודה כדי לשמור על ילדיהם.
• הגדלת החיסכון הפנסיוני והקטנת הסיכון בהשקעות קרנות הפנסיה.

מפלגת ישראל ביתנו מבטיחה:

• דמי אבטלה לעצמאים.
• הרחבת מערך "מס הכנסה שלילי" (קצבה המוענקת לעובדים עניים).
• חיוב מעסיקים לשלב נכים ובעלי מוגבלויות בעבודה.
• הגדלת מספר ההכשרות המקצועיות.
• הקמת "חממות תעסוקה" לעולים חדשים – מסגרות שיסייעו להם להשתלב במקומות עבודה.

סיעת מרצ מבטיחה:

• העלאת שכר המינימום לכ-60% מהשכר הממוצע (כיום כ-5,000 שקלים לחודש).
• איסור כמעט מוחלט על העסקה קבלנית וקליטת עובדי קבלן.
• הרחבת מערך הפקחים המפקחים על חוקי העבודה וחיזוק סמכויותיהם.
• הרחבת ההכשרות המקצועיות.

ברשימה המשותפת (של המפלגות הערביות) מבטיחים לפעול להעלאת שכר המינימום לכ-60% מהשכר הממוצע. במצע חד"ש – המפלגה הגדולה בין השותפות באותה רשימה, נכתב גם:

• תוספת שכר של 5% לשכר לכל עובד שכיר במשק.
• הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה מחצי שנה לשנה.
• קיצור שבוע העבודה מ-43 ל-35 שעות.
• הכפלת דמי הביטוח הלאומי שהמעסיקים צריכים להפריש לעובדים.
• הקמת קרן פנסיה ממשלתית.
• הגבלת דמי הניהול שקרנות הפנסיה גובות ל-0.5% מהחיסכון.

יוצאת דופן היא הבית היהודי, שבמצע שלה נכתב סעיף אחד בלבד בנושא זכויות עובדים: הגבלת כוחם של ועדי העובדים הגדולים.

אבל מה קרה להבטחות הקודמות?

רוב המפלגות שמתמודדות בכנסת ה-20, למעט "כולנו", נמצאו, בצורה כזאת או אחרת, גם בכנסת ה-19 ("ישראל ביתנו" הייתה חלק מהליכוד). כדי לבדוק עד כמה רציניות ההבטחות שלהם לעובדים בבחירות הנוכחיות, כדאי לבדוק מה הן הבטיחו בבחירות הקודמות, בשנת 2013 – ואלו הבטחות גם קוימו.

מעניין במיוחד לבדוק את המצעים שפרסמו המפלגות שהיו שותפות בקואליציה ובממשלה, ולראות האם הבטחות הבחירות הקודמות שלהן התממשו (פרט לליכוד, שלא פרסם מצע גם ב-2013).

במצע יש עתיד בשנת 2013 הובטח:

• להרחיב את מערך מס הכנסה שלילי (קצבאות לעובדים עניים).ההבטחה קוימה, הכנסת חוקקה חוק להרחבת מס הכנסה שלילי.
• להרחיב את סבסוד מעונות היום לילדי עובדים. ההבטחה קוימה במידה מוגבלת (נבנו כמה עשרות מעונות חדשים).
• להכיר בהוצאות על מטפלות, משפחתונים ומעונות כהוצאה מוכרת לצרכי מס. ההבטחה לא קוימה.
• להרחיב את מערך ההכשרה המקצועית, במיוחד לחרדים. ההבטחה קוימה באופן חלקי – ההכשרות הורחבו, אבל רק במגזר החרדי.
• ליצור מחדש תוכנית להשמת מובטלים בעבודה באמצעות חברות פרטיות (במקום "תוכנית ויסקונסין" ותוכנית "אורות לתעסוקה" שהוקמו אך נסגרו בעבר) – ההבטחה הפכה לחוק שעבר בכנסת, אך התוכנית טרם יושמה בפועל.

במצע הבית היהודי בבחירות הקודמות הובטח, כמו במצע הנוכחי, להגביל את כוחם של ועדי העובדים ואת האפשרות לפתוח בשביתות.

ההבטחה קוימה - הפכה לשתי הצעות חוק ששתיהן עברו בכנסת והפכו לחוקים:

• איסור על שביתות בעלות אופי פוליטי.
• איסור על שביתות פתע.

מפלגת התנועה (בראשות ציפי לבני), שכיום היא חלק מהמחנה הציוני הבטיחה במצעה משנת 2013:

• להעניק דמי אבטלה לעצמאים. לא קוים – "התנועה" נמנעה בהצבעה על הצעת חוק (שהגישו ח"כים ממרצ ו"ישראל ביתנו") לתשלום דמי אבטלה לעצמאים, שאר הסיעות החברות בקואליציה התנגדו, והצעת החוק לא עברה.
• להעלות את שכר המינימום – קוים – לקראת פיזור הכנסת, בלחץ האופוזיציה, הועברה הצעת חוק ממשלתית להעלות את שכר המינימום, בשלבים, מ-4,300 ל-5,000 שקלים לחודש.
• להרחיב את מערך ההכשרות המקצועיות – קוים במידה מוגבלת מאוד.
• להכניס את הביטוח מפני אובדן כושר עבודה, לתוך ביטוח הבריאות הממלכתי – לא קוים.

ומה עשתה האופוזיציה?

שאר המפלגות נמצאו, כאמור, באופוזיציה, כך שחלק מהבטחות הבחירות שלהן לא קיומו בשל התנגדות הממשלה.

אלא שגם חברי כנסת באופוזיציה יכולים וצריכים להגיש הצעות חוק. בדקנו, איפוא, אלו מהבטחות הבחירות של מפלגות האופוזיציה ב-2013 הפכו להצעות חוק שעברו בכנסת, אלו הפכו להצעות חוק שלא עברו ואלה נשכחו ולא הוגשו כלל.

למפלגת העבודה (כיום "המחנה הציוני") היה בבחירות הקודמות מצע מפורט עם הצעות מרחיקות לכת לשיפור זכויות העובדים, שברובן לא נמצאות במצע המחנה הציוני לבחירות הקרובות.

הבטחות של מפלגת העבודה שיצאו לפועל:

• הענקת חופשת לידה לנשים עצמאיות – הפך להצעת חוק (ביוזמת מפלגת העבודה) שעברה והפכה לחוק מחייב.
• העלאת שכר המינימום ל-55% מהשכר הממוצע (קרוב ל-5,000 שקל לחודש) – עבר כהצעת חוק שאמורה להתבצע בשנתיים הקרובות.

הבטחות של "העבודה" שלא יצאו לפועל:

• הענקת דמי אבטלה לעצמאים – הפך להצעת חוק (של ח"כים ממרצ ו"ישראל ביתנו", בתמיכת "העבודה") – שלא עברה, בשל התנגדות סיעות הקואליציה.
• הארכת חופשת הלידה ל-16 שבועות – הפך להצעת חוק (הוגשה על ידי חכ"ים מסיעת חד"ש, אך זכתה לתמיכת "העבודה") שלא עברה.
• הגבלת פערי השכר בתוך מקום עבודה ל-98% (השכר הגבוה ביותר יהיה "רק" פי 50 מהנמוך ביותר) – הפך להצעת חוק ביוזמת מפלגת העבודה, שלא עברה.
• צמצום כמעט מוחלט של העסקה על ידי קבלנים – הפך להצעת חוק (הוגשה על ידי ח"כים ממרצ וחד"ש בתמיכת "העבודה") – שלא עברה.
• הקמת אזורי תעשייה ייעודיים לערבים ולחרדים – לא בוצע.

ש"ס הבטיחה בבחירות הקודמת:

• להעלות את שכר המינימום ב-25% - יצא לפועל - ש"ס תמכה בהצעת החוק להעלאת שכר המינימום (ב-15%), שכאמור עברה בכנסת.
• לבטל את העסקת עובדי הקבלן – לא יצא לפועל ש"ס תמכה בהצעת החוק (של ח"כים ממרצ וחד"ש) אך היא לא עברה בכנסת.
• הכרה בהוצאות טיפול בילדים לצרכי מס – לא יצא לפועל הוגשה הצעת חוק, בהשתתפות ח"כים מש"ס, אך היא לא עברה.

הבטחות של מרצ בבחירות הקודמות שמומשו:

• חוק להשוואת שכר מלאה בין גברים ונשים באותו תפקיד – הוגש כהצעת חוק (בהשתתפות ח"כית ממרצ) – שעברה בכנסת.
• חופשת לידה של שבוע לגברים בנוסף לחופשת הנשים – הוגש כהצעת חוק (של ח"כית ממרצ) שעברה.
• הכרה בהטרדה מינית כתאונת עבודה – הוגשה הצעות חוק (של ח"כית ממרצ) ועברה.
• העברת נטל ההוכחה על הטרדה מינית מהעובדת למעסיק – הוגשה כהצעות חוק (של ח"כית ממרצ) ועברה.
• הרחבת מעונות היום – בוצע חלקית על ידי הממשלה (בלא קשר למרצ).

הבטחות של מרצ שלא מומשו:

• הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות – לא בוצע.
• הקמת אזורי תעשייה לערבים – לא בוצע.
• איסור על העסקה קבלנית – הוגש כהצעת חוק (ביוזמת מרצ) ונדחה.

בל"ד הבטיחה בבחירות הקודמות להעלות את שכר המינימום ל-1,000 דולר. הבטחה שמומשה. בל"ד תמכה בהצעת החוק, שכאמור עברה לאחרונה.

חד"ש הבטיחה הבטחות זהות להצעות מרחיקות הלכת שנמצאות במצע הנוכחי שלה, הבטחות שלא מומשו - אף אחת מהן לא הפכה להצעת חוק.

יש לציין שח"כים מסיעות האופוזיציה – מפלגת העבודה, ש"ס, יהדות התורה, מרצ, חד"ש והמפלגות הערביות (בל"ד ורע"ם-תע"ל) הגישו בשנתיים האחרונות הצעות חוק רבות לשיפור זכויות העובדים, שלא נמצאו במצעים המקוריים שלהן, שחלקן עברו, בזכות תמיכת הממשלה או חלק מהח"כים של מפלגות הקואליציה (הליכוד/ישראל ביתנו, יש עתיד, התנועה והבית היהודי), וחלקן לא עברו בשל התנגדות הקואליציה.

הצעות חוק של האופוזיציה שאומצו בידי חלק מהקואליציה ועברו:

• הרחבת דמי המחלה לעובד שנעדר בשל מחלת ילד.
• חופשת לידה מלאה לעובד שאשתו חולה.
• השוואת תנאי עובדי הקבלן בגופים ציבוריים לאלה של עובדים רגילים – (הצעת חוק שהקואליציה יצרה כתחליף להצעת האופוזיציה לאסור על העסקה קבלנית).

הצעות חוק של האופוזיציה שנכשלו בשל התנגדות הקואליציה:

• הרחבת התמיכה הממשלתית בעסקים שמעסיקים עובדים בעלי מוגבלויות.
• תשלום פיצויי פיטורים לעובד שמתפטר מיוזמתו.
• תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בזמן חירום.
• חופשת הסתגלות בסיום שירות לעובד מילואים (שתאפשר לו לחזור לעבודה מאוחר יותר - הצעת חוק של "העבודה", בתמיכת המפלגות החרדיות ומרצ, שנפלה בשל התנגדות הקואליציה והסיעות הערביות).

בנוסף, הוגשה הצעת חוק חשובה אחת ביוזמה משותפת של הקואליציה והאופוזיציה, שעברה פה אחד והפכה לחוק – ביטול חובת העובד לצאת לפנסיה בגיל פרישה. משמעות החוק: הפיכת הפרישה לאופציה לבחירתו של העובד, שמחייבת את המעסיק במידה והעובד בוחר בכך.

שאלות לגבי הזכויות שלך בעבודה?