לא קיבלו אותך לעבודה בגלל שיש לך ילדים?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בישראל אוסר על מעסיקים איסור מוחלט באפליה בין דורשי עבודה, בין השאר מטעמי הורות.

למרות האיסור, במציאות הנוכחית אפליית אמהות בקבלה לעבודה היא תופעה נפוצה, יעידו על כך מחקרים רבים מהזמן האחרון. בינהם מחקר שערך משרד התמ"ת ב-2011 שמצא כי למעלה מ-80% מקרב המעסיקים בישראל מודים כי אכן ישנה אפליה כנגד נשים במקום העבודה על רקע היותן אמהות.

מסתבר שמדובר בתופעה כלל-עולמית שאף זכתה לכינוי משלה: אימופוביה.

באוסטרליה כבר הכריזו השנה על התופעה כבעיה אמיתית אותה יש לחקור והורו על ועדת חקירה מיוחדת ברשות התובע הכללי האוסטרלי, שטען שישנן ראיות חותכות לכך שנשים מדוכאות, מפוטרות ומוגבלות במקום העבודה במהלך חופשת הלידה שלהן ולאחריה.

נשים רבות נאלצות להתמודד עם שאלות בנוגע למצבן המשפחתי במעמד קבלה לעבודה. על כן ב-2010, התווסף לחוק תיקון מס' 15 מאחוריו עומדות חברות הכנסת שלי יחימוביץ' ומרינה סולודקין.

במסגרת התיקון נאסר על מעסיקים לבקש מנשים מידע אישי שאינו רלוונטי ושעלול להוביל לאפלייתן, במישרין או בעקיפין. התיקון לחוק אף קובע כי מעסיק אשר יעבור על הנקבע בו, תחול עליו חובת ההוכחה ולא על התובעים.

יעילות אמהות במקום העבודה

נשאלת השאלה, מדוע בעצם נאלץ החוק להתייחס למקרי אפליה נגד אמהות עובדות? למה יעילותן ויכולותיהן של נשים הופכות מוטלות בספק עם הפיכתן לאמהות?

מעסיקים מסבירים את הקושי בהעסקתן וקידומן של אמהות במקום העבודה, בכך שלהעסיק אמהות פשוט אינו רווחי, מכיוון שאין באפשרותן להתמסר לגמרי למקום העבודה כמו גבר.

איסוף הילדים מהגן, מסיבות בבית הספר, היעדרויות עקב מחלה של אחד הילדים, ימי הולדת – הרי ברור לכל שמגבר לא מצופה לקחת חלק בפעילויות הללו וכל תשומת ליבו מוקדשת אך ורק לעבודה.

כתוצאה, אותם מעסיקים נוטים שלא להעסיק אמהות מלכתחילה לעבודות הדורשות לדעתם מחויבות גדולה מדי עבורן.

בנוסף, אמהות רבות החוזרות למקום עבודתן לאחר חופשת לידה, נאלצות להתמודד עם תנאי עבודה אחרים, אחריות פחותה מכפי שניתנה להן בעבר וחוסר רצון לקדמן לתפקידים בכירים יותר.

גם אם הסיבות לאפליה אינן נאמרות באופן מפורש, אין לטעות כי אכן מדובר באפליה המנוגדת לחוק לכל דבר וענין.

היחס בין כמות שעות העבודה של אם לבין רמת התפוקה שלה כפי שמעידים מחקרים הוא דווקא הפוך.

נמצא כי העובדה שהאם יודעת שיש לה מספר שעות מצומצם לבצע את עבודתה והיא מוגבלת בזמן, רק מגביר את רמת התפוקה שלה.

מענין לבחון בהשוואה כי יציאת גברים למילואים אינה פוגעת כלל בקבלתם וקידומם בעבודה.

האפליה מגיעה לערכאות

המרכז המשפטי WorkLife בארה"ב מעיד כי בערך שני שליש מהתביעות המוגשות לבית המשפט הפדרלי בגין אפליית נשים על רקע משפחתי, מסתיימות בזכיית הצד התובע. כמעט פי שתיים מאחוזי הזכיה בתביעות אפליה על רקע שונה.

במקביל, בארץ הולכים ומתרבים מקיר התביעה כנגד מעסיקים בגין אפליה מסוג זה ובמקרים רבים מקבלות תביעות אלו חשיפה תקשורתית רחבה.

כך לדוגמא, בחודש יוני 2013 פסק בית הדין לעבודה בת"א פיצויים על סך 420,000 ש"ח לשרה אלחנני, בשל טענתה לאפליה ברשות המים.

אלחנני, שעבדה במשך שלושים שנה ברשות, ביניהן גם כראש אגף איכות המים, ביקשה לפני כחמש שנים מהממונים עליה להתקדם לדרגת ניהול בכירה, אך נדחתה וזאת למרות קידומם במקביל של שישה גברים אחרים ברשות.

בית הדין כאמור קיבל במלואה את טענתה של אלחנני ופסק כי אכן מדובר באפליה על רקע מגדרי.

מקרה נוסף, הנחשב לאחד מאבני היסוד להגנת נשים מפני אפליה בקבלה לעבודה הוא זה של שרון פלוטקין.

גברת פלוטקין ביקשה להתקבל למשרת אשת מכירות בחברת אחים אייזנברג בע"מ, אך מועמדותה נפסלה מראש במעמד ראיון העבודה בטענה כי התפקיד אינו מתאים לנשים עקב שעות העבודה הארוכות הנדרשות בשטח.

במקום זה הוצע לה תפקיד "מתאים" יותר בתנאי העסקה טובים פחות ובמשרד. לאחר שהגישה תביעה, פסק בית הדין הארצי פיצויים על סך 50,000 ש"ח לטובתה וקבע כי גם אם כוונתו של המעסיק לא היתה רעה או מפלה, מספיק שהעמיד בפני האישה שאלות אשר נושאות אופי סטראוטיפי בכדי שתחול עליו אחריות.

אפליית אמהות בקבלה לעבודה - הפתרון האפשרי

שינוי חקיקה אינו מספק על מנת לפתור את נגע אפליית האימהות שרוצות להתקבל לעבודה. כל עוד פערי הכוחות בין גברים לנשים ימשיכו להתקיים, סביר להניח שמעסיקים ימצאו דרכים לעקוף את החוק ולהפלות אמהות בקבלה לעבודה.

הפתרון האמיתי כרוך בהכרה בכך ששוק העבודה בנוי כיום על מנת לשרת גברים, בהנחת היסוד שעובד טוב ומחוייב הינו עובד שנותן שעות רבות ועובד עד מאוחר.

שינוי תפיסת המודל הבסיסי לעובד הטוב, כך שיותאם גם לעובד שמחוייב לדאוג לגידול ילדיו ולמשק הבית, חיונית על מנת ליצור שינוי מהותי במעמד נשים בכלל ואמהות בפרט בשוק העבודה.

נשים, מתוקף הגדרתן המגדרית, מצופות לתת עדיפות למשפחה אחרת יחשבו לאמהות לא טובות. זאת הסיבה שהמודל הנוכחי מאלץ אותן לבחור בין עבודה ומשפחה.

מה ניתן לעשות עכשיו במידה והופלית על ידי מעסיק?

אמהות הנתקלות באפליה במקום עבודתן או כמועמדות לעבודה, יכולות לפנות אל נציבות שיוויון ההזדמנויות בעבודה, גוף שהוקם מטעם משרד התמ"ת ב-2008 במטרה למגר אפליה בשוק העבודה.

הנציבות מציעה לפונות יעוץ משפטי ראשוני ומתן מידע רלוונטי, פניה ראשונית למעסיק ולעיתים אף ייצוג משפטי. עם זאת חשוב לציין כי הייצוג המשפטי ניתן אך ורק במקרים מיוחדים הנבחנים בקפידה על ידי הנציבות.

מסיבה זו, כדאי ומומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה באופן ספציפי בתחום זכויות נשים בעבודה ובכלל זה הטרדות מיניות, פיטורים במהלך הריון ולאחריו ואפליה. עורך הדין יוכל לעמוד על כלל טענות האישה המופלית, להעריך את סיכוייה לנצח בבית המשפט ולאסוף את כלל ההוכחות הנחוצות לצורך הצלחת התביעה.

פורטל זכויות העובדים מציע לכל אשה שמרגישה כי הופלתה בעת ניסיון להתקבל לעבודה חדשה, ולו רק בגלל עצם היותה אמא, לפנות לשיחה אישית עם אחד מעורכי הדין שלנו, הקרוב למקום מגורייך. אנו נעשה הכל על מנת לסייע לך במאבק הצודק למיגור האפלייה נגד נשים בעבודה ובכלל.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה בזכויות עובדים!