עיריית דימונה תפצה עובדת שפוטרה ללא שימוע!

לפי פסיקת בתי הדין לעבודה יש הכרח לערוך שימוע לכל עובד/ת לפני שמקבלים החלטה לגבי פיטורים. כמו כך, חשוב שהשימוע כמו הליך הפיטורים כולו, יתנהלו בשקיפות מירבית מצידו של המעסיק.

והנה, רק לאחרונה פסק בית הדין לעבודה פיצוי בסך של 25,000 ₪ לגננת שפוטרה על ידי עיריית דימונה בחוסר תום לב וללא שימוע וזאת לאחר למעלה מ-17 שנים של עבודה בעירייה.

בנוסף פסק בית הדין לגננת תשלומים בגין זכויות סוציאליות נוספות, כך שבסך הכל נפסק לה סך של כ-195,000 ₪. כך נקבע בתיק סע"ש 51389-11-16 קלרה מילמן נ' הקרן לפיתוח דימונה.

בסקירה המפורטת שלפניך נסביר את עיקרי פסק הדין החשוב, שיכול להיות רלוונטי עבור עובדות ועובדים רבים, אשר פוטרו ללא שימוע ובחוסר תום לב.

פיטורי העובדת והגשת התביעה: העובדות

תיק זה עסק בגננת שהועסקה על ידי תאגיד עירוני של עיריית דימונה כעובדת שכירה במשך למעלה מ-17 שנים, עד אשר פוטרה בשנת 2016.

לאחר פיטוריה, הגישה הגננת תביעה לקבלת פיצויים בגין פיטוריה שלא כדין וללא שימוע וכן לקבלת זכויות סוציאליות נוספות, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשי שכר וגמול שעות נוספות, דמי פדיון חופשה שנתית ועוד.

בכתב הגנתה טענה העירייה שהגננת פוטרה מאחר שבמסגרת ביקורת שנערכה על ידי משרד התמ"ת התגלה לראשונה שאין לה כל הסמכה מקצועית לשמש כגננת, וזאת לאחר שבמשך שנים היא הונתה אותה והסתירה ממנה עובדה זו. בנסיבות אלו הוחלט לסגור את הגן.

עוד טענה העירייה שהיא גם ערכה לגננת שימוע לפני פיטוריה וזאת באמצעות מנהל מחלקת הקליטה של העירייה.

אולם, הגננת עמדה על כך שלא נערך לה כל שימוע, ושהיא פוטרה בשל שינויים ארגוניים בלבד וללא קשר להכשרתה המקצועית. לדבריה, היא לא נדרשה כלל להציג תעודת הסמכה בתחילת העסקתה ובכל שנות העסקתה גם לא עלתה כל טענה בעניין זה.

העירייה לא הציגה שום ראיה לעריכת שימוע לגננת

בהסתמך על העדויות והראיות שהוצגו בתיק, קבע בית הדין לעבודה כי העירייה לא הוכיחה שהיא ערכה לגננת שימוע לפני פיטוריה.

כך, למשל, עיריית דימונה לא הציגה את ההזמנה לשימוע לגננת וגם לא את פרוטקול השימוע. בנוסף, מנהל מחלקת הקליטה, שלטענת העירייה ערך לגננת את השימוע, התחמק פעמיים מלהגיע לבית הדין ולהעיד על תצהירו.

לדיון הראשון הוא לא הגיע בטענה שחלה וגם לדיון הנוסף, שנקבע במיוחד לצורך שמיעת עדותו וכשנה תמימה לאחר מכן, הוא שוב לא הגיע, אף זאת בטענה שחלה.

לעומת זאת, הגננת העידה שהיא אכן זומנה לשיחה עם מנהל מחלקת הקליטה, אלא שבשיחה זו הוא רק מסר לה שהעירייה מעוניינת להעביר את הגן שלה למבנה אחר. להפתעתה, בסוף שנת הלימודים הוא מסר לה שהוחלט לסגור את הגן ולא להמשיך את החוזה עמה.

בנסיבות אלו, נוכח עדותה של הגננת מצד אחד והיעדר כל ראיות ועדויות שיתמכו בטענות העירייה מצד שני, קבע בית הדין שלא רק שהעירייה לא ערכה לגננת שימוע, אלא שאף לא היתה לה כל כוונה לעשות זאת.

בית הדין קבע שעל עיריית דימונה היה לבצע שורה של פעולות בעניין זה:

• ליידע את הגננת בדבר הכוונה לפטר אותה
• לפרט בפניה את הטענות שעומדות נגדה במסגרת מכתב זימון לשימוע
• להודיע לה על המועד לשימוע
• לתת לה שהות להתכונן לשימוע ולערוך את טענותיה כנגד הכוונה לפטרה
• לשמוע את הגננת במהלך השימוע בלב פתוח ובנפש חפצה

אולם, העירייה לא טרחה לעשות אף אחת מהפעולות הללו ועל כן נקבע שהיא הפרה את חובתה לערוך לגננת שימוע כדין.

עוד קבע בית הדין הדגיש שגם ההחלטה לפטר את הגננת לאחר למעלה מ-17 שנים בטענה שהיא איננה מוסמכת לעבוד בגן ילדים הנה החלטה שנגועה בחוסר תום לב משווע, וזאת בין האם הטענה הנ"ל נכונה או לאו.

שכן, במשך כל תקופת העסקתה כגננת לא עלתה כל טענתה לגבי הסמכתה של הגננת והיא אף לא נדרשה כלל להציג תעודת הסמכה כגננת בתחילת העסקתה.

הפיצויים שנפסקו לגננת

בית הדין פסק לתובעת פיצויים בסך של 25,000 ₪ בשל פיטוריה שלא כדין ובהסתמך על טענה חסרת תום לב, וכן בשל היעדר שימוע וזאת לאחר למעלה מ-17 שנים.

בנוסף לפיצויים הללו, פסק בית הדין לגננת גם פיצויי פיטורים, פיצויים בגין תלושי שכר שאינם ערוכים כדין, פיצויי בגין אי-מתן הודעה לעובד בדבר תנאי עבודה, הפרשי שכר וגמול עבודה בשעות נוספות, החזר הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה ממנה וכן דמי חגים וימי בחירות.

יחד עם זאת, בית הדין גם קבע שאין לשלם לגננת דמי פדיון חופשה שנתית, מאחר שהם נתבעו בגין ימי חופשה שהגננת צברה מבלי שהעירייה נתנה את הסכמתה לכך וזאת בניגוד לסעיף 7 לחוק חופשה שנתית.  

בסיכומו של דבר קיבל בית הדין את התביעה ופסק לגננת פיצויים בסך כולל של כ-195,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

עוד בנושא: פגמים בהליך שימוע לפני פיטורים