בית הדין הארצי הגדיל פי 6 את הפיצויים לעובדת שפוטרה בהריון!

לא בכל יום אנו נתקלים בפסק דין של ערכאת ערעור אשר מגדיל בכפי 6 את סכום הפיצויים שנפסק בבית משפט קמא.

אולם כך אירע בנסיבות תיק ע"ע 23169-10-18 ARAYA NETSANET MALAKI נ' תרצה מאפה בע"מ אשר התנהל בפני בית הדין הארצי לעבודה, במסגרתו הוגדל פי 6 סכום הפיצויים שנפסקו לעובדת בגין פיטורים שלא כדין בהיותה בהריון.

בסקירה המעניינת והחשובה שלפניך, נסביר את הכרעת הדין והסיבות לפיהן נקבע במסגרת הערעור שהגישה העובדת, כי יש להגדיל את סכום הפיצויים באופן כה ניכר.

ערכאה ראשונה: בית דין האזורי לעבודה

תיק זה עסק בעובדת שהועסקה במשך 7 חודשים בחברה שהפעילה מאפיה, בסיומם היא פוטרה בנימוק של חוסר התאמה וזאת בהיותה בחודש הששי להריונה, כאשר פיטוריה התבצעו ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, כאמור בסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954.

החברה טענה שהיא לא ידעה שהעובדת היתה בהריון בעת פיטוריה והעובדת אף לא טענה שהריונה היה ניכר עליה במועד הפיטורים, אך החברה גם אישרה שהדבר נודע לה לאחר כניסת פיטורי העובדת לתוקף וכי למרות זאת היא לא פנתה לקבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.

העובדת הגישה תביעה בשל פיטוריה בהריון כנגד החברה ובפני בית הדין האזורי לעבודה בגין עילות שונות, ולרבות בגין פיטוריה בחודש הששי להריונה, וזאת ללא קבלת היתר ובניגוד לחוק עבודת נשים.

בית הדין האזורי קבע על סמך הראיות שהוגשו בפניו, כי העובדת אמרה למעסיקיה שהיא בהריון רק לאחר פיטוריה ולכן העובדת לא פוטרה בשל היותה בהריון.

אולם, משנודע לחברה לאחר פיטורי העובדת שהיא בהריון, היה על החברה לפנות לממונה על חוק עבודת נשים כדי לקבל היתר לפיטורי העובדת.

מאחר שהחברה לא עשתה כן, עליה לשלם לעובדת פיצויים בגין כך וזאת בסך של 5,000 ₪.

העובדת לא ויתרה, והיא הגישה ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי בפני בית הדין הארצי לעבודה, בין היתר בטענה שמדובר בסכום פיצויים נמוך מהמקובל.

חובת קבלת ההיתר מהממונה: גם כשהמעסיק לא ידע על ההריון!

במסגרת הדיון בערעור בית הדין הארצי הדגיש שסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים מטיל על המעסיקים חובה בלתי מסויגת לפנות לקבלת היתר מהממונה ככל שברצונם לפטר עובדת בהריון, שעבדה אצלם לפחות 6 חודשים, וזאת מכל סיבה שהיא וכי חובה זו קיימת גם במקרה בו המעסיק לא ידע כלל על ההריון בעת ההחלטה על הפיטורים וגם אם הפיטורים אינם קשורים כלל להריון.

לפיכך אין תוקף להחלטה על פיטורי עובדת בהריון ללא קבלת היתר מטעם הממונה ומראש, כאשר גם במקרה כזה הפיטורים יכנסו לתוקף רק לאחר יום מתן ההיתר.

יחד עם זאת, סעיף 9ב לחוק מפרט מקרים בהם הממונה יכול לתת היתר לפיטורים שייכנסו לתוקף עוד לפני יום מתן ההיתר ולרבות במקרה בו המעסיק לא ידע ולא יכול היה לדעת במועד הפיטורים שהעובדת הנה בהריון וזאת כאמור בסעיף 9ב(1) לחוק.

עוד נקבע כי בהתאם לפסיקה, פיטורים ללא קבלת היתר מהממונה הנם בטלים מעיקרם ועל כן עובדת בהריון שפוטרה בניגוד לחוק זכאית להמשיך בעבודתה ולחלופין, אם חדל המעסיק מלהעסיק אותה, היא זכאית לקבל פיצוי שלא יפחת מ-150% מהשכר שהיה מגיע לה במהלך התקופה המזכה, כאמור בסעיף 13א(ב) לחוק ובכפוף לסייג שמצויין בו.

מטרת פיצוי זה הנה לשמש כלי עונשי אפקטיבי להטמעת זכויות העובדים וזאת באמצעות הרתעת המעסיקים מפני הפרת זכויות העובדים, והגברת המודעות בקרב העובדים לזכויותיהם, תוך המרצתם לפעול למימושן.

לפיכך, משנודע לחברה שהיא פיטרה את העובדת בהיותה בהריון ואף אם נודע לה על כך רק לאחר שפיטורי העובדת כבר נכנסו לתוקף, היה עליה לפנות לאלתר לקבלת היתר מהממונה.

מאחר שהחברה לא טרחה כלל לעשות זאת, אזי מגיעים לעובדת פיצויים לפי סעיף 13א(ב) לחוק, בסך של 150% מהשכר שהיה מגיע לה אילולא פוטרה בניגוד לחוק ולא בסך של 5,000 ₪ בלבד, כפי שפסק בית הדין האזורי.

במקרה דנן, העובדת זכאית לפיצוי בגין הפסד השכר בתקופה שממועד פיטוריה ועד למועד הלידה, אשר ארכה 3.3 חודשים וכן בגין הפסד השכר במהלך 60 ימי התקופה המוגנת שלאחר הלידה.

בהתאם לכך נפסקו לה פיצויים בסך של 28,891 ₪, כלומר, כמעט פי 6 מהפיצויים שפסק לה בית הדין האזורי, בסך של 5,000 ₪.   

עוד נקבע שמאחר שנודע לחברה על הריונה של העובדת רק לאחר פיטוריה, מכאן שלא הוכח שפיטוריה של העובדת ועל כן לא מגיע לה פיצוי נוסף ללא הוכחת נזק בגין פיטוריה שלא כדין, מכוח סעיף 13א(א)(1) לחוק.

בנוסף נפסקו לעובדת 1,777 ₪ בגין הפרשי דמי חופשה וחגים, 402 ₪ בגין הפרשות לפנסיה ו-5000 ₪ בגין הוצאות המשפט שלה.

קריאה נוספת: קיבלת מכתב פיטורים בהריון? כל עליך לפעול!