תביעה ייצוגית בדיני עבודה - אימתי?

תובענה או תביעה ייצוגית היא הליך במשפט האזרחי, המאפשר לאדם פרטי, לתבוע בשם קבוצה של אנשים, בעלי אינטרס דומה ו/או זהה לשלו. השיקולים המרכזיים בהגשת תביעה ייצוגית, הם יעילות ועלות.

לרוב מדובר בתביעות, שכלל לא היו מוגשות או יוצאות לפועל, לו כל אדם היה צריך להגישן בנפרד. בדרך כלל תביעות מסוג זה מוגשות במצבים בהם נגרם נזק למספר רב של אנשים.

תביעה ייצוגית אינה מתמקדת בפרט לכשעצמו, אלא בפרט כחלק מקבוצה התובעת מכוח עילה ואינטרס משותף. התביעה מאפשרת לבחון את הנזק מבחינה רוחבית, כלומר, למרות שמדובר בנזק קטן יחסית לכל נפגע, הדגש הוא על כמות האנשים שנגרם להם נזק ולא על גודל הנזק שנגרם לכל אחד מהם באופן פרטני.

תובע ייצוגי יכול להגיש תביעתו גם בשם נפגעים פוטנציאלים, כלומר, גם אם עדיין לא התגבש נזק בפועל, מספיק שהוא יוכיח כי ישנו פוטנציאל למספר רב של נפגעים, כדי להביא לאישורה של התביעה הייצוגית.

תביעות אלה מוגשות לרוב בתחום ניירות ערך, בנקאות, הגנת הצרכן וגם בתחום דיני העבודה, למרות שבעניינו – ניתן למנות מספר מקרים בודדים בהם אושרה תביעה ייצוגית כפי שנפרט מיד.

מאפיינים משותפים לתובענה ייצוגית

לתובענות ייצוגיות ישנם מאפיינים משותפים ובין השאר:

• ציבור נפגעים גדול
• פגיעה דומה בכל אחד מהמעורבים
• נזק גדול, שנגרם על ידי גוף גדול מהותי
• היעדר היכרות בין הנפגעים השונים
• פיצויי אחיד לכל הנפגעים

בשונה מתביעות רגילות, בהן דרכן של התובעים לערכאות השיפוטיות פתוחה, בתביעה ייצוגית נדרש אישור בית המשפט, על מנת שיתקיים דיון בתביעה. ההסדר החקיקתי קבוע בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

חוק תובענות ייצוגיות, נחקק בשנת 2006 ומטרתו לקבוע כללים אחידים, לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות הפרט.

החוק הינו כללי ואינו מתייחס לעילות תביעה ספציפיות, אלא חולש על כלל תחומי המשפט.

מאחר והתביעה מבוססת על עיקרון ההתאגדות ומדובר על מספר מעורבים שנגרם להם נזק דומה, החוק קובע כי על מנת להגיש תובענה ייצוגית, על התובע עצמו, להיות מעורב ובעל עילת תביעה אישית ואם לא נגרם לו נזק, אין באפשרותו להגיש תובענה ייצוגית ולהיות הנציג התובע בשם הקבוצה.

שכר טרחת עורך הדין המייצג

בשונה מתביעות אישיות, בהן שכר טרחת עורך הדין נקבע ע"י עורך הדין עצמו, בתובענות ייצוגיות, ביהמ"ש הוא זה שקובע את גובה שכר טרחת עורך הדין.

בין הקריטריונים על פיהם בוחן בית המשפט את גובה שכר עורך הדין:

• מורכבות ההליך
• הערכת טרחת עורך הדין
• אופן ניהול ההליך
• מורכבות התביעה

ועוד...

משפט העבודה הוא אחד מתחומי המשפט שחוק תובענות ייצוגיות הרחיב במידה ניכרת לצורך ההגנה על זכויות האזרח. עד כניסתו של החוק לתוקף, כמעט ולא הוגשו וכמעט ולא אושרו תובענות ייצוגיות בענייני עבודה.

החקיקה החדשה שינתה את כללי המשחק בתחום דיני העבודה ועתה, גם עובדים פרטניים יכולים להגיש תביעה ייצוגית, מבלי שהם נדרשים לגיבוי או אישור, מצד ארגוני העובדים השונים.

ניתן לומר, שהחוק מאפשר לקיים התארגנות משפטית נוספת, לצורך הגשת תביעה מצד העובדים, מלבד הכוח המוענק להם במסגרת ארגוני העובדים הרגילים, המקובלים בענפים שונים בשוק העבודה.

בכל הקשור לעניין הגשת תביעות, תחום דיני עבודה הוא בעייתי מטבעו, שכן מדובר במערכת יחסים לא שוויונית בין העובד למעבידו.

עובדים שכירים במקומות עבודה שונים, לרוב נמנעים מלתבוע את המעסיק שלהם, מחשש לפגיעה במערכת היחסים אשר עלולה להוביל לפיטוריהם.

כאשר העובדים אינם משתייכים לארגון כלשהו, אין להם די כוח לעמוד מול המעסיק ולדרוש זכויות המגיעות להם על פי חוק.

הגשת התביעה בדרך של תביעה ייצוגית מאפשרת לאותם עובדים, לתבוע זכיותיהם מבלי לחשוש מתגובת המעסיק ומפערי הכוחות במערכת היחסים בין עובד למעביד.

סעיף 3 א' לחוק קובע, כי ניתן להגיש תביעה בכל אחת מהעילות המפורטות בתוספת השנייה לחוק. בסעיף 10 לתוספת השנייה, נמנות עילות מתחום משפט העבודה בגינן ניתן להגיש תובענה ייצוגית.

מקריאת הסעיפים עולה, כי כיום ניתן להגיש תובענה ייצוגית, בכל עילות התביעה מתחום משפט העבודה האישי, מלבד עילת עובד אשר חל עליו הסכם קיבוצי.

תביעות ייצוגיות שהוגשו בענייני עבודה

תביעה נגד חברת קסטרו - הוגשה ע"י מנהל פורטל זכויות העובדים, עורך הדין רונן בן צבי.

תעא ת"א 6918-09 מיכל בן דוד נ' אחים עובדיה שירותי ניקיון ושמירה בע"מ.

בהליך הנ"ל אושרה תובענה ייצוגית, נגד חברת ניקיון, שלא שילמה לעובדים שלה דמי חגים. בפסק הדין, עסקו השופטים בפרשנות הסייג המופיע בחוק, לפיו עובד לא יכול לתבוע בתובענה ייצוגית אם חל עליו הסכם קיבוצי.

נקבע כי החריג אינו חל, כאשר ההסכם הקיבוצי אינו מיושם וארגון העובדים אינו פועל להחלתו. פסק הדין פירש את הסייג בצמצום ונתן פתח, גם לעובדים שחל עליהם הסכם קיבוצי, אך בפועל הוא אינו מגן עליהם, להגיש תביעה ייצוגית.

750/07 סבצ'קוב ודים נ' ביטחון לאומי בע"מ

במסגרתו של הליך זה בית המשפט אישר תביעה ייצוגית שעילתה אי תשלום תוספת ותק. מדובר בעובדים בחברת שמירה, שלא קיבלו זכויותיהם כחוק.

בית המשפט קבע כי מדובר במספר גדול של עובדים, ללא ארגון מייצג, הנמנים על קבוצות מוחלשות באוכלוסייה ומרוויחים שכר מינימום לפרנסתם.

אישור הגשת התביעה בדרך של תובענה ייצוגית, תמנע הגשת תביעות דומות על אותו רקע ותביא לחיסון ויעילות ההליך השיפוטי.

ע"א 633/08 ארז אפרים נ' חברת גל מעיתון- שיווק והפצת עיתונים בע"מ

בהליך זה דובר בחברה אשר עיקר עיסוקה בחלוקת עיתונים לבתיהם של מנויים. החברה הציבה לעובדיה דרישה מוקדמת, כי העובדים יהיו בעלי רכב ממונע עמו יתייצבו לעבודה.

החברה שילמה לעובדים שכר נמוך יחסית, הנושק לשכר המינימום. העובד תבע את החברה על צורת העסקה זו, בטענה כי בנסיבות אלה, השימוש ברכב פרטי במהלך העבודה ולצרכי העבודה,
עומד בניגוד להוראות חוק שכר מינימום, מאחר שלטענתו, מדובר בשיטת העסקה נפסדת הרווחת בחברה ונוגעת לכל העובדים.

עם כתב התביעה, הוגשה על ידו גם בקשה לאישור ניהולה של התובענה כייצוגית.

בערכאת הערעור, בית הדין הארצי לעבודה אישר להגיש את התביעה בעניין הוצאות הרכב, כתובענה ייצוגית וקבע כי לא נמצא שוני מהותי, בין כל חברי הקבוצה שעבדו כמפיצי עיתונים ולכן, התקיימו התנאים הקבועים בחוק לבירור התביעה כתובענה ייצוגית.

חשבת להגיש תביעה ייצוגית?

לסיכום, ניתן לראות כי החקיקה בתחום תובענות ייצוגיות, יכולה לסייע לעובדים לתבוע זכויותיהם מכוח חוקי המגן של דיני העבודה.

יחד עם זאת, מאז חקיקת החוק, מספר התובענות הייצוגיות שהוגשו בתחום דיני העבודה, אינו רב ולעומת תחומים אחרים כמו הגנת הצרכן, לא נעשה שימוש נרחב בחקיקה ובאפשרויות העולות ממנה.

בית המשפט לא תמיד נוטה לאשר, בירור תביעה בדרך של תובענה ייצוגית, על אף היתרונות הברורים שיש לבירור תובענה בדרך זו.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין המתמחה בתחום!