זכויות עובדים ברשתות שיווק מזון

תעשיית המזון והמשווקים שלה היא אחת התעשייות הגדולות בעולם המערבי ומועסקים בה עובדים רבים בכל מדינה וגם בישראל.

ברשתות המזון מועסקים מחד עובדים בעלי השכלה אקדמית גבוהה בתחומי השיווק, ניהול, מימון ועוד בתפקידים משרדיים שונים. במקביל מועסקים בענף המזון עובדים בתפקידי סדרנות, קצבים, קופאיות, עובדי ניקיון, מחסנאים עובדי מעדנייה ועוד...

מרבית העובדים ברשתות לשיווק מזון, אלה שאנחנו פוגשים בסופר מרקט, הם עובדים שאינם בעלי השכלה אקדמית ונחשבים לעובדים זוטרים ופשוטים.

בחלק מהרשתות העבודה יכולה להתבצע במסגרת משמרות שיכולות להתפרס על כל שעות היממה, בשבתות ובחגים. חלק מהתפקידים יכולים לכלול גם עבודה פיזית קשה, כאשר עד לשנת 2007 לדוגמא, עובדי הקופות ברשתות השיווק לא היו מורשים לשבת במהלך העבודה והעבירו שעות ארוכות בעמידה רצופה על הרגליים!

כך למצער בשל פערי הכוחות המובנים ביחסים אלו, חלק ניכר מהעובדים אינם מודעים לזכויות המגיעות להם מכוח חוקי העבודה, שהולכים ומתפתחים לאורך השנים, כאשר המגמה הנה לספק הגנה ותנאי עבודה הולמים גם לקופאיות ולעובדים זוטרים ברשתות לשיווק מזון ברחבי ישראל.

הסכם קיבוצי בענף רשתות המזון

הסכם קיבוצי הוא אחד האמצעים הקיימים במשפט הישראלי להבטחת זכויות העובדים מול מעסיקיהם. ב-29 ליוני 2009 נחתם הסכם קיבוצי לרשתות שיווק המזון בין חטיבת רשתות השיווק בלשכת המסחר לבין הסתדרות העובדים החדשה.

בתאריך 21 לפברואר 2010 נחתם צו הרחבה שמחיל את הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בתחום שיווק המזון גם על בעלי עסקים קטנים יותר ומרחיב את זכויות העובדים. מסיבות אלו צו זה עורר בזמנו את התנגדותם של חלק מהמעבידים בתחום שטענו שהחלתו עליהם תביא לקריסתם.

חרף זאת, הסכם זה חל על כל העובדים המועסקים באופן ישיר על ידי רשתות שיווק המזון מלבד אלו המועסקים בחוזים אישיים. הרשתות המחויבות בו הן כל חנות שמוכרת מזון כזכיינית או עצמאית ששטח המכירה שלה גדול מ-500 מ"ר ורשתות שמפעילות לפחות שתי חנויות למכירת מזון כרשתות אזוריות או ארציות.

תחולת צו ההרחבה נדונה ונבחנה בפסק הדין בהליך תע"א 23-09-2012 אלכסנדר נ' קרל ברג רשתות בע"מ. 

התובע עבד כמוכר ברשת לממכר מוצרי מזון שונים שלטענתו לא שילמה לו את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו, כאשר המחלוקת העיקרית נגעה לתחולת צו ההרחבה על יחסים בין הצדדים.

הנתבעת טענה כי מרבית המוצרים שהיא מוכרת הם לא מוצרי מזון ולכן ההסכם והצו לא חלים בעניינה, אולם התובע הוכיח כי על חלק מהחשבוניות שהיא מוציאה רשום בשרים מעושנים וכי בחנות נמכרים פטריות, משקאות, מוצרי מזון יבשים ועוד.

לאור זאת, בית הדין האזורי בתל אביב בראשות כבוד השופט דורי ספיבק קובע כי הוראות צו ההרחבה חלות על היחסים בין הצדדים בין היתר משום גם שהנתבעת מפעילה מספר סניפים.

זכויות עובדי ענף המזון מכח צו הרחבה

צו ההרחבה קובע שהשכר ישולם לעובדים במועד הקבוע בחוק ולא יפחת מהשיעורים הקבועים לשכר מינימום, כאשר חובת המעביד להמציא לעובד לא יאוחר מאותו יום תלוש שכר שיכלול פירוט מלא של הניכויים והרכיבים שלו.

לאור העובדה שבמקרים רבים העבודה ברשתות שיווק המזון עלולה לדרוש יכולת פיזית גבוהה, על כל פרט המתקבל לעבודה חובה לעבור עד שלושה חודשים מיום תחילת עבודתו בדיקה רפואית אצל רופא תעסוקתי שיאשר את התאמתו לתפקיד.

מלבד זאת, ההסכם קובע שיום העבודה בתחום יהיה כפי שקבוע בחוק, כאשר בערבי חג הוא יעמוד על שש שעות מלבד בערב יום כיפור אז הוא יעמוד על חמש שעות בלבד.

בדומה משנת העבודה הרביעית העובד יהיה זכאי לתנאים סוציאליים נוספים.

כך, החל משנה הרביעית העובד יקבל תוספת ותק של אחוז אחד לשנה על השכר שלו עד לגובה של 35 שנות ותק.

בדומה החל משנה זו העובד יקבל גם תשלום דמי ביגוד אחת לשנה.

כמו כן, משנה זו העובד יקבל עבור עבודתו משכורת נוספת המכונה משכורת 13 שהיא בגובה משכורת אחת שלו. משכורת זו תשולם בשני מועדים שונים במהלך השנה בשני שיעורים שווים.

מלבד זאת, צו ההרחבה מחייב את המעסיק גם לשלם בהתאם לחוק פיצויים לעובד במקרה של פיטורים. הוראה זו נדונה גם היא במסגרת תביעה שהוגשה על ידי עובד ברשת מזון (ס"ע (תל אביב) 31649-07-10 ע' א' נ' חברת אי.אם.פי.אם בע"מ תק-עב (4) 8347).

התובע עבד אצל הנתבעת שהנה רשת לממכר מוצרי מזון עד שפוטר לטענתו שלא כדין והוא מבקש לחייבה בתשלום פיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת ותשלומים נוספים.

הנתבעת טוענת שהיא אינה מחויבת בתשלומים אלו משום שהתובע פוטר בשל הטרדה מינית של אחת העובדות בסניף.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בראשות כבוד השופטת אופירה דגן טומכר מתייחסת לכך שצו ההרחבה קובע הוראות לעניין תשלום פיצויי פיטורין אך לא מפרט תנאים המצדיקים את שלילתם וקובע שבמקרה זה הנסיבות לא מצדיקות זאת. כך מלבד פיצויי פיטורין היא פוסקת לטובתו גם תשלום על משכורת 13, תוספת ביגוד ותוספת ותק.

כמו כן, סוגיה נוספת אחרת המוסדרת בצו ההרחבה היא הביטוח הפנסיוני של העובדים בענף רשתות שיווק המזון.

צו ההרחבה כולל הוראת המתייחסות לפנסיה של המועסקים, כאשר הוא מיטיב עמם הם מבחינת גבול הגיל התחתון והן מבחינת שיעורי ההפרשה לביטוח זה.

כך לאחר שישה חודשים זכאי העובד לביטוח פנסיוני, כאשר למרות שהזכאות מתחילה לאחר חצי שנה, זכות העובד להפרשה תהיה החל מהיום הראשון לעבודתו. ההפרשות מצד העובד והמעביד יחושבו על בסיס שכר הפנסיה של העובד, כאשר המעסיק יפריש 12% לביטוח זה.

במידה ולא קיים הסכם קיבוצי, נוהגים בתי הדין לעבודה לפסוק לפי ההוראות הרלבנטיות מצווי הרחבה להסכם הקיבוצי הכללי שחל במשק. עם זאת, במקרה וקיים באותו ענף הסדר ספציפי, הסדר זה הוא שיתקיים ולפיו יפעלו.

בדומה בפסק הדין ס"ע 22386-03-12 זועבי נ' רמי לוי שיווק השקמה (2006) בע"מ התובע ביקש לחייב את הנתבעת לשלם לו סכום פיצוי על הלנה של פיצויי הפיטורין שלו, פיצוי על נזקים בלתי ממוניים, זכאות לביטוח פנסיוני ועוד.

הצדדים הגיעו במהלך הדיונים לפשרה. בעניין הפיצוי על היעדר ביטוח פנסיה, קובע בית הדין לעבודה בנצרת כי בניגוד לטענות הנתבעת לפיהם ההסדר שצריך לחול הוא צו ההרחבה הכללי שקיים במשק, בענף רשתות ישנו צו הרחבה ספציפי שמיטיב עם העובדים ולכן הוא זה שחל ביחסים שביניהם.

עובד/ת באחת מרשתות השיווק למוצרי מזון? יש לך שאלות?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!