עבירות והליכים פליליים בדיני עבודה

במבט ראשון נראה כי דיני העבודה הם ענף נוסף בתחום המשפט האזרחי, אך לא כך הם פני הדברים בהכרח.

דיני העבודה אכן מקנים עילות תביעה אזרחיות בגין עוולות מסוימות, הנעשות במסגרת יחסי העבודה כגון הזכות לקבל פיצויי פיטורין, הזכות לקבל שכר מינימום, או הזכות לקבל תגמולי פנסיה מהמעביד לאחר תקופה.

בנוסף לכך בדיני העבודה גם הוראות נזיקיות שהן לאו דווקא פועל יוצא של דיני עבודה סטנדרטים כמו לדוגמא, דיני לשון הרע המתייחסים למערכת היחסים בין עובד למעביד ובין עובדים או למשל דיני זכויות היוצרים, הכוללים הוראות מיוחדות בדבר זכותו של מעסיק בעסקיו וזכותו של עובד ליהנות מזכויות יוצרים אשר נוצרו על ידו במקום העבודה.

יתרה מזאת, לדיני העבודה הוראות מגוונות המטילות סנקציה מנהלית ופלילית ולמעשה, רבים מבין חוקי העבודה כוללים סנקציה פלילית, לצד סנקציה אזרחית, כלומר עובד הנפגע מהתנהלות מעסיק, רשאי לפנות בתלונה למשרד התעשיה המסחר והתעסוקה ובמקביל לנהל נגד אותו מעסיק תובענה אזרחית.

לאחרונה חוקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב - 2011. החוק מקנה למפקח של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה סמכויות ענישה מנהליות נגד מעסיקים.

כך לדוגמא מפקח העורך ביקורת במקום עבודה, רשאי להטיל קנסות נגד מעסיק במידה ומצא הפרה של חוקים כגון- אי ניהול פנקס חופשות לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951, הצגת תקנון למניעת הטרדה מינית על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998 ועוד.

חוקי עבודה הכוללים איסורים פלילים

להלן רשימת עיקר החוקים המכילים סנקציות פליליות ועוסקים בענייני עבודה:

• חוק שכר מינימום, תשמ"ז - 1987
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988
• חוק עובדים זרים - העסקה שלא כדין, התשנ"א - 1991
• חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994
• חוק עבודת הנוער, התש"יג - 1953
• חוק שעות עבודה ומנוחה, התש"יא - 1951
• חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957
• חוק דמי מחלה, התשל"ו - 1976
• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות התשס"א - 2001
• סעיף 29 לחוק מידע גנטי, התשס"א - 2000
• חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו - 1996
• חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב - 2012
• פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), תש"ל 1970
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1998
• חוק איסור אפיית לילה, תשי"א - 1951
• חוק חומרי נפץ, תשי"ד - 1954
• חוק הודעה לעובד - תנאי עבודה, תשס"ב - 2002
• חוק שירות לאומי - תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי, תשנ"ח – 1998
• חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954
• חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד - 1954
• חוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958
• חוק הגנה על עובדים - חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין, התשנ"ז - 1997
• פקודת מחלקת העבודה - 1943
• פקודת תאונות ומחלות משלוח יד - 1945

החוקים הנ"ל מנויים בתוספת השנייה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969. כמו כן, ישנם חוקים חיצוניים שאינם מוגדרים כחוקי עבודה, אשר עשויים בנסיבות מסוימות לשמש עילה לתביעה בין עובד לעובד ובין עובד למעביד.

לדוגמא, חוק איסור לשון הרע קובע, הן סנקציה אזרחית והן סנקציה פלילית. כמו כן ניתן להגיש מכוחו קובלנה פלילית, כך שייתכן ותימצאנה נסיבות בהן עובד יוכל להגיש קובלנה פלילית נגד מעסיקו או נגד עובד אחר.

חוק העונשין, התשל"ז - 1977 מכיל את מירב ההוראות הפליליות ועשוי לחול גם כן במסגרת יחסי עבודה, לדוגמא: במקרים של אלימות, גניבה ממעסיק ועוד.

עיקר חוקי העבודה מטילים ככלל אחריות על המעסיק אשר עליו מוטלת האחריות לדאוג לצרכיו של העובד בהתאם לדין, המעסיק הוא אשר חב אף בחובת הדיווח והתיעוד. לדוגמא, על המעסיק אחריות לנכות מס במקור, אותו הוא מקזז ממשכורתו של העובד.

על המעסיק מוטלת החובה לתעד את שעות עבודתו של העובד ובאחריותו להנפיק תלוש משכורת לעובד, תלוש זה מתאר את השכר, תגמולי הפנסיה ושאר תקבולים וקיזוזים אותם מקבל העובד.

יתר על כן כאשר מדובר על מעסיק שהוא חברה בע"מ, הרי שאז גם נושא המשרה עשוי למצוא את עצמו כאחראי בפלילים ולא רק החברה בעצמה. לדוגמא כאשר חברה אשר איננה משלמת לעובד שכר מינימום, המנהל הכללי עשוי למצוא את עצמו כאחראי, הואיל וחברה איננה יכולה לפעול בלי מנהלים המתפעלים את המערכת.

אחריות זו היא אחריות ישירה, המוטלת מכוח חוק שכר מינימום, הקובע כי יראו במי שהיה מנהל החברה בפועל כאחראי.

דוגמא נוספת, כאשר חברה מפרה זכויות יוצרים, לעיתים עשוי מנהל המשמרת למצוא את עצמו חב בפלילים, שכן הוא האחראי על ההפרה בפועל באותו זמן נתון.

מנהל במקום עבודה, המפלה בין עובדים או שאינו מבצע התאמות בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998, עשוי למצוא את עצמו גם כן מואשם בפלילים מאותה סיבה ומכוח אחריות המוטלת על פי דין.

חוקי העבודה כוללים ככלל סנקציות שונות, החל מקנסות וקנסות מנהליים המוטלים על ידי מפקחים של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, ועד לעונשי מאסר בפועל שיכולים להיות מוטלים על עבריינים שהורשעו בבית המשפט.

חוקי עבודה אשר ניתן להטיל בגינם עונש מאסר

להלן רשימה חלקית של חוקים שעבירה עליהם עלולה לסכן את העבריין בעונש מאסר:

• חוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987
• חוק עבודת נוער, תשי"ג-1953
• חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958
• חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998
• חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996
• חוק עובדים זרים - העסקה שלא כדין, התשנ"א- 1991
• חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996

וחוקים נוספים...

עבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית קובע גם הוא עונש מאסר בפרט כאשר ההטרדה נעשית מכוח יחסי מרות.

עבירות מסוג אחריות קפידה

חלק ניכר מהעבירות הפליליות במסגרת דיני העבודה הן עבירות מסוג אחריות קפידה, כלומר עבירות שבהן אין צורך להוכיח יסוד נפשי ודי בכך שהמעשה, מושא העבירה, יתקיים בלא להוכיח כי מבצע העבירה מודע לכך.

דוגמאות לעבירות מסוג אחריות קפידה הן: עבירות על פי חוק עבודת נוער, כגון אי ניהול פנקס, העסקת ילד בשעות לימודים, העסקת ילד מתחת לגיל חמש עשרה ללא קבלת היתר לצרכי אומנות ובידור, העסקת נער בשעות הלילה בלא היתר.

דוגמאות נוספות ניתן למצוא בעבירות לפי חוק הגנת השכר, כגון  אי מסירת תלוש שכר לעובד, מסירת תלוש שכר חלקי, אשר איננו כולל את כל פרטי השכר אשר שולמו לעובד, עבירה לפי חוק שכר מינימום וכמובן שישנן דוגמאות נוספות רבות ושונות.

הכלל בדבר אחריות קפידה שמיושם כאמור בדיני העבודה, מהווה חריג לכלל במשפט הפלילי, לפיו עבירה פלילית מתבצעת במודע. המשמעות של עבירות כגון אלו, היא כי על המואשם קיים הנטל להוכיח כי יש לו הגנה. הואיל ומדובר בהוכחות שקל להוכיחן, הנטל המוטל על מעסיק הוא כבד מנשוא.

לדוגמא: קל יהיה להוכיח שמעסיק לא ניהל פנקס ימי חופשה, שכן עצם אי שמירת פנקס או אחזקת פנקס מהווה עבירה פלילית וגם אי מתן תלושי משכורת לעובד היא עבירה שקל מאוד להוכיחה, שכן כל שמוטל על המעסיק הוא להציג בפני רשויות האכיפה תלושים כדין.

אכיפת דיני העבודה

ככלל, אכיפת דיני העבודה בישראל מתבצעת בשתי צורות עיקריות.

הצורה הראשונה היא באמצעות אכיפה רגילה, המתבצעת בידי מפקחי משרד התמ"ת והם בעלי סמכויות שיטור בכל הנוגע לפיקוח על מקומות עבודה.

הסמכתם של המפקחים נעשית על ידי שר התעשיה, המסחר והתעסוקה והם עוברים הכשרה מיוחדת בכל הנוגע לדיני העבודה.

לפקחים הסמכות להיכנס למקום עבודה, לבקש ממעסיק מסמכים רלוונטיים, להטיל קנסות, לחקור עבירות ולהעבירם לתובעים מוסמכים אשר בסמכותם להגיש כתבי אישום לבתי הדין לעבודה.

חשוב לציין כי אין כל שוני בין חקירה רגילה הנעשית על ידי המשטרה, לבין הליכי חקירה המתבצעת באמצעות חוקרי משרד הכלכלה ולאור עובדה זו, צורת האכיפה המתוארת היא פלילית ומנהלית ולכן אפשר להגיש נגד מעסיק, כתב אישום פלילי ולחלופין ניתן יהיה לקיים אכיפה מנהלית באמצעות מפקחים, אשר כאמור בסמכותם להטיל קנסות.

צורת אכיפה שנייה היא באמצעות תובענות אזרחיות. חוקי העבודה מקנים לעובד זכות לתובענה אזרחית נגד מעסיק. אכיפה אזרחית אינה גורעת מאכיפה פלילית, כך שייתכנו מקרים רבים בהם יוגש נגד מעסיק כתב אישום ובמקביל תוגש נגדו תובענה אזרחית על ידי העובד.

לדוגמא: מעסיק אשר איננו משלם לעובד שכר עבודה כדין, עשוי למצוא את עצמו עומד לדין פלילי ובמקביל אותו מעסיק ימצא עצמו מתגונן מפני תובענה אזרחית אשר תוגש נגדו על ידי עובדו.

דוגמא אחרת היא במקרים שמעסיק יועמד לדין בגין הטרדה מינית בעובד במקום העבודה ובמקביל יחויב בתשלום פיצויים לנפגע/ת העבירה לפי פסק דין אזרחי, בגין אותה עוולה ממש.

עובד/ת יקר/ה: פגעו בזכויות שלך?

כפי שתואר, עובד אשר זכויותיו נפגעו יכול לפנות ולהגיש תלונה נגד מעסיק במשרד התמ"ת ובמקביל או לחלופין הוא רשאי להגיש נגד המעסיק תובענה אזרחית.

בכדי לגבש תביעה מוצקה ואמינה, עובד אשר זכותו נפגעה, יוכל לתעד בזמן אמת את מעשי העבירות וזאת על ידי שימוש בתצלומים, בהקלטות ובשעת הצורך, אם ידרש יוכל אף לספק עדים וראיות.

עוד נקודה שחשוב להדגיש היא שעובד יכול להגיש תלונה נגד מעסיק, גם לאחר סיום העסקתו וגם אז מומלץ להציג בפני המפקחים את מירב המסמכים והתיעוד התומך בטענותיו, כגון צילומים, תלושי שכר ועוד.

לסיכום נזכיר ונציין כי בין דיני העבודה לדין הפלילי נקודות השקה רבות, שמטרתן העיקרית הנה הרתעת מעסיקים.

חלקים מחוקי העבודה שלנו כוללים סנקציות פליליות אשר אינן גורעות מהאפשרות לפעול נגד מעסיקים גם באפיק אזרחי.

למעשה, הליכים פליליים ואזרחיים יכולים להתנהל בו זמנית, כך שעובד אשר זכויותיו נפגעו על ידי המעסיק רשאי לפנות בתלונה למשרד התעשיה המסחר והתעסוקה ו/או להגיש תובענה אזרחית.

עובדים רבים נוטים להמתין למיצוי ההליך ההליך הפלילי, לפני הגשת תביעה אזרחית כנגד המעסיק. הרשעה בפלילים תקצר ברוב המקרים את הדרך לקבלת פיצויים במישור האזרחי.