פיטרו אותך מהעבודה בזמן חופשת מחלה?

מעסיקים תמיד מעדיפים נוכחות מלאה של כל העובדים בכל יום עבודה. היעדרות מפאת מחלה מתקבלת בתחילתה, בהבנה אנושית אך בחמיצות. הדאגה לתפוקה ולתוצרת היומית נמצאת בראש סדר העדיפויות של המעסיקים.

יש עובדים שהוכתרו כמצטיינים בתחילת דרכם ובחלוף השנים, השחיקה והמאמץ הפיזי נתנו בהם סימנים. הגוף מזייף. התיק הרפואי מדבר בעד עצמו. התפוקה יורדת. המעסיק מפסיד על עובד כזה. החוק מחייב את המעסיק לשלם לעובד עבור ימי מחלה לפי תקופת זכאותו.

מעבר לכך, היעדרות ארוכה של עובד עלולה לפגוע בתפקוד העסק. המעסיק מתקשה להשלים עם דרישת החוק והוא מנסה להתחכם לו.

זה לא מסתדר למעסיק, שעובד שלא מגיע לעבודה מפאת מחלה עוד יקבל תגמול כספי. לעיתים מעסיקים מפטרים עובדים תוך ניצול העובדה שהם נעדרים מהעבודה מחמת מחלה.

המעסיקים סבורים כי הפסקת יחסי עובד מעביד באמצעות הודעת פיטורים בזמן מחלה, תחסוך מהם את תשלום ימי המחלה שצבר העובד במהלך עבודתו. האם הם טועים?

מה מותר ואסור בכל הנוגע לפיטורי עובד בחופשת מחלה?

לפי התיקון לחוק דמי מחלה, חל איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה על פי הצבירה המותרת בחוק או לפי הסכם קיבוצי.

תקופת הזכאות של עובד לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא שהעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, ולא יותר מ-90 יום, בניכוי התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה.

הוראת החוק בדבר איסור פיטורים בזמן מחלה לא חלה באחד מאלה:

• המעביד הודיע לעובד על ההחלטה לפטרו עוד לפני שנעדר מפאת מחלה, מה שקרוי הודעה מוקדמת
• המעביד פשט את הרגל
• החברה בה מועסק העובד קיבלה צו פירוק מבית המשפט

ככלל, וללא קשר לחופשת מחלה, החוק אינו אוסר על מעסיק לפטר עובד שהוכח שתרומתו שלילית, שתפקודו לקוי, שהוא מסית ופוגע ואין בו תועלת. עם זאת, החלטה לפטר עובד צריכה להתבצע לפי הכללים תוך שמירה על זכות השימוע שלו.

בית הדין הארצי לעבודה נדרש להכריע בשאלת פיטוריו של ד"ר יוסי גוטרמן על ידי המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

שם (ע"ע 1027/01) קבע בעניין זכות זו שלא ניתנה למי שהועסק במוסד האקדמי במשך שנים ולא כאורח לרגע כך:

"זכות הטיעון איננה מטבע לשון, זכות הטיעון נמנית על זכויות היסוד של שיטתנו המשפטית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה.

זוהי זכותו הראשונית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג את האידך גיסא מנקודת ראותו, ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו..."

כאשר מדובר בפיטורים בזמן מחלה של עובד, הסיפור קצת שונה. המעסיק רשאי לפטר את העובד ובתנאי שמועד פיטוריו בפועל לא יהיה לפני שהעובד מיצה את כל ימי המחלה שצבר לזכותו בכפוף לאמור בחוק. זו התכלית של חוק דמי המחלה.

שהרי, לפי העולה גם בפסק הדין ע"ע 383/07 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים נ' לסלי פנחס וניט: "אם מעסיק יהא רשאי לפטר עובד חולה, בלי לאפשר לו לנצל ימי מחלה צבורים העומדים לזכותו, הרי הלכה למעשה תקופח הזכות הקוגנטית לדמי מחלה. כל קביעה אחרת תהא מנוגדת לתכלית חוק דמי מחלה ותאפשר למעסיק להשתחרר מחיובו בתשלום דמי מחלה על ידי פיטורי העובד, דווקא לעת מצוקתו של זה".

זכות קוגנטית מקורה בחוקי המגן במשפט העבודה. החוקים הקוגנטים נועדים להגן על העובד מפני המעביד ומפני עצמו. גם העובד לא יכול לדחות ולוותר על זכות זו.

חוקי המגן מכוחם עולה הזכות הקוגנטית הם, חוק שכר מינימום, חוקי הגנת השכר, חופשה שנתי, עבודת נוער, פיצויי פיטורים, עבודת נשים ועוד.

מעסיק חייב להודיע לעובד בהודעה מוקדמת על ההחלטה לפטרו כעולה מהוראות "חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות".

זוהי זכות יסוד שנועדה לאפשר לעובד לחפש מקום עבודה חלופי מרגע שקיבל הודעה על פיטוריו ועד שפוטר בפועל. יש מעסיקים שמנסים ליצור חפיפה בין ימי המחלה הצבורים לזכות העובד שעליהם זכאי לתשלום, לבין הימים שנותרו לעובד מרגע ההודעה על פיטוריו ועד לעזיבתו הסופית.

מטרת החפיפה התחמנית, להימנע מתשלום דמי המחלה הצבורים. על ניסיון שכזה קובע בית הדין הארצי לעבודה באותו פסק דין (ע"ע 383/07) "חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת ובין חופשת מחלה לה זכאי עובד, נוגדת הן את תכליתה של הזכות להודעה מוקדמת, והן את תכלית הזכות לחופשת מחלה בתשלום".  וזאת למה?

על כך משיב בית הדין לעבודה: "כאשר עובד אינו כשיר לעבודתו, ממילא גם אין הוא כשיר לחיפוש אחר עבודה חלופית, עת פוטר מעבודתו הנוכחית.

על כן, חפיפה בין תקופת ההודעה המוקדמת לפני פיטורים ובין חופשת המחלה של עובד, פירושה, בהכרח, כי העובד יפסיד אחת משתי הזכויות הללו – את זכותו לחפש אחר מקום עבודה חלופי, כשהוא עודנו עובד ומקבל שכר, או את זכותו להחלים ממחלתו, תוך שהוא עדיין מקבל שכר" .

מה קורה כאשר עובד פוטר מסיבות ענייניות ולגיטימיות אך המעסיק בחר לפטר אותו דווקא יום אחד לפני שהעובד עמד לעבור ניתוח שלאחריו צפוי הוא להיעדר לתקופת החלמה.

זה מה שקרה עם רוני אלבר שעבד כרואה חשבון שכיר אצל רו"ח יעקב ירון. על רקע זה תבע את מעסיקו במסגרת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (2942/07).

התובע טען כי פוטר בחוסר תום לב ושלא כדין, עקב הניתוח שאמור היה לעבור וההיעדרות מהעבודה, שהיתה צפויה לאחריו.

לטענתו, פיטוריו מהווים הפליה פסולה על רקע מצבו הבריאותי, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, וכן בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הנתבעים טענו מנגד כי לא היה כל קשר בין פיטורי התובע ובין מצבו הבריאותי, והפיטורים קשורים בתפקודו של התובע בעבודה.

התביעה התקבלה על ידי בית הדין באופן חלקי ושם נקבע כי לא הוכחה הפליה כלשהי שננקטה כלפי התובע ומנגד הוכיחו הנתבעים, באופן מספק, כי התובע פוטר מעבודתו בשל שיקולים ענייניים.

אולם, גם אם הנתבעים לא הפלו את התובע לרעה בניגוד לחוקי השוויון בעבודה, יש לקבוע כי פיטוריו היו נגועים בחוסר תום לב, ואף מנוגדים לתכליתו של חוק דמי מחלה, והכל בשל עיתוי הפיטורים, יום אחד בלבד לפני הניתוח שהיה צפוי התובע לעבור, במועד שהיה ידוע מראש לנתבעים.

הנתבעים פיטרו את התובע לפני שנמצא לו מחליף. לא נרשם כל אירוע חריג שהצדיק פיטורים באותו יום שלפני הניתוח.

לכן קבע בית הדין כלפי המעסיקים כי מטרתם היתה "לסגור עניין" עם התובע עוד לפני הניתוח, כדי להביא את מערכת יחסי העבודה ביניהם לכדי סיום בטרם ידרש התובע לשהות בביתו בחופשת מחלה בתשלום, כפי זכותו המעוגנת בסעיף 2 לחוק דמי מחלה.

מאחר ונהגו בחוסר תום לב חייב אותם בית הדין לפצות את התובע בגין דמי המחלה אותם לא קיבל בזמן ששהה בחופשת מחלה לאחר הניתוח. מחובת הנתבעים היה להעסיק את העובד לפחות, עד תום תקופת המחלה.

משלא עשו כן והזדרזו לפטר חוייבו בתשלום הפרשי פיצויי פיטורים וכן דמי הבראה, הנובעים מהוספת התקופה בה שהה לרגל חופשת מחלתו.

על העובדים לדעת שזכותם למצות את כל ימי המחלה להם הם זכאים מכוח החוק, גם אם הם עומדים בפני פיטורים ולקבל עליהם את התשלום המגיע. זכות זו שמורה להם כל עוד מתקיימים יחסי עובד מעביד.

ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות העובד!