מתי כדאי להמנע מהגשת תביעה?

כאשר אנו חשים כי נגרם לנו עוול במסגרת יחסי עבודה הדבר הנכון לעשות הוא לפנות להתייעצות עם עורך דין העוסק בדיני עבודה, על מנת לבחון ולהבין מהן הזכויות המגיעות לנו.

לעיתים, הרצון לתבוע את המעסיק נובע מתחושה סובייקטיבית שלנו, שאינה בהכרח נכונה משפטית ולא תעמוד בבחינה אובייקטיבית.

בלא מעט מקרים, מה שאנחנו, העובדים הפגועים, נפרש כעוול משמעותי, עשוי להתפרש בעיניי מערכת בתי הדין לעבודה כתביעה לא מוצדקת במקרה הטוב וכתביעת סרק במקרה הפחות טוב..

למרות שדלתותיו של בית הדין לעבודה פתוחות בפני כל עובד ומעסיק, חשוב וצריך לחשוב פעמיים ולבדוק ולבחון כל מקרה לגופו, בטרם נממש את הזכות הדמוקרטית שלנו - להגיש תביעה משפטית.

באילו מקרים עדיף להמנע מהגשת תביעה?

לפני הכל נסביר את המושג המשפטי: זכות הגישה לערכאות. הכלל הוא ששעריו של בית הדין לעבודה, וכל ערכאה שיפוטית, פתוחים בפני כל אזרח.

לכל אזרח יש זכות מלאה לפנות ולהגיש תביעה בבית הדין ולתבוע את זכויותיו. בכלל זה, לכל אזרח יש זכות בסיסית להליך משפטי הוגן ולזכות טיעון בפני בית הדין.

עם זאת וכמו בכל זכות אחרת שלנו האזרחים, גם בזכות הגישה לערכאות צריך להשתמש בתבונה, שכן לעיתים עמידת יתר על זכות עשויה להשתמע כהתנהגות שלא בתום לב ואף כהתנהגות קנטרנית.

לעורך הדין יש תפקיד חשוב - התייעץ איתו!

במקרים שבהם אנו חשים פגועים וכעוסים עקב עוול לכאורה שנגרם לנו כתוצאה של התנהלות במסגרת יחסי עובד מעביד, חשוב לזכור כי אנו בעלי עניין אישי, ויכולת השיפוט שלנו לגבי "האמת" נמוכה יחסית.

הסיבה העיקרית (ולא היחידה) הנה מעורבות אישית ואמוציות.

לכן זהו בדיוק המקום לפנות אל עורך הדין מנוסה, שיכול לשאול את השאלות הנכונות, לקרוא את חוזה העבודה שלך ובעיקר לבחון את הנושא שכל כך מכעיס אותך, בעיניים משפטיות ומתוך ניסונו בתחום.

לאחר בדיקת נסיבות המקרה האישי שלך, יוכל עורך הדין להסביר את הסיכויים והסיכונים שבהגשת תביעה משפטית.

מעבר לכך ומעצם תפקידו, הוא ידע לומר לנו האם ישנה בכלל עילה מוצדקת לתביעה והאם אין מדובר בעילה קנטרנית שעשויה לסכן אותנו בדחיית התביעה וחיוב בהוצאות משפט.

לכל עורך דין קיימת חובה חוקית ובסיסית לפעול בנאמנות כלפי הלקוח.

החובה לנאמנות כלפי הלקוח מתחילה עוד לפני יצוגו הלכה למעשה מול בית הדין. החובה מתחילה במתן ייעוץ משפטי מקצועי והמלצות מהימנות שיישקפו נאמנה את האינטרסים של הלקוח.

כפועל יוצא של חובה זאת, על עורך הדין להמליץ ללקוח פוטנציאלי לא רק מתי להגיש תביעה, אלא גם מתי מומלץ ורצוי להמנע ולא לפנות לערכאות בעניין מסויים.

אל תגישו תביעות סרק!

אם יש דבר שבתי הדין "לא אוהבים" בלשון המעטה אלה תביעות סרק המבזבזות זמן שיפוטי יקר ועלות מדי שנה לא מעט כסף לקופה הציבורית של כולנו.

תביעת סרק היא תביעה שמוטב אילו לא הייתה מוגשת - חד וחלק.

תביעת סרק עשויה לבוא לידי ביטוי במקרים כגון: תביעה בשווי כפסי נמוך ביותר שעצם ניהולה יקר יותר מהסכום הנתבע במסגרתה, תביעה שמוגשת על יסוד עובדות שגויות וביודעין ובמקרים נוספים.

בתי הדין לעבודה ובתי המשפט בכלל מתמודדים מול תופעה זאת באמצעות הטלת הוצאות משפט גבוהות מאוד על התובע.

מקרים מובהקים שבהם לא כדאי לתבוע!

היעדר עילה - הכוונה היא למקרים בהם הטענה המשפטית העיקרית בגינה מוגשת התביעה שגויה או לא מבוססת. על מנת לקבל אמת מידה בנוגע לטענה המשפטית הרלוונטית לנסיבות המקרה, יש להסתייע בעורך דין הבקיא ברזי הדין.

כך מומלץ גם שלא להגיש תביעה "נגד כל מי שאפשר" שכן תביעה שבה כמה נתבעים, כאשר מול חלקם אין יריבות משפטית עלולה לעמוד לתובע לרועץ ולעלות לו כסף רב ומיותר.

זוטי דברים - הכוונה היא למקרים שוליים בגינם מוגשת תביעה. קרי, דבר שולי שאדם סביר לא היה תובע בגינו. אם זה המקרה, פשוט ותרו והמשיכו הלאה.

חוסר ראיות וגרסה בעייתית - מדובר במקרים שהגרסה המוצגת על ידי התובע אינה נכונה באופן שמהווה חוסר תום לב מובהק. ובשפה יותר ברורה: התובע משקר.

רצון לנקום - כאשר מוגשת תביעה ממניע אישי, נקודת המוצא היא שהגרסה והטענות שתוצגנה במסגרת ההליך המשפטי תהיינה נגועות ברצון לנקום עקב מניע אישי.

לא אחת הרצון לנקום והמניע האישי מביא להגשת תביעות המתבססות על נתונים מוטעים ומטעים, מתוך רצון "לצייר" את האמת בדרך שתוביל לפגיעה בנתבע, על לא עוול בכפו.

בית הדין אמר את דברו

לפניכם כמה דוגמאות של פסקי דין בהם בית הדין קבע כי מוטב שלא היו מוגשות כלל, מסיבות כאלה ואחרות. בכל המקרים נפסקו לחובת התובעים הוצאות משפט גבוהות.

בהליך סע"ש 54670-06/13 ליאל ישראל נ' אלוניאל בע"מ, הגיש התובע תביעה נגד מעסיקתו חברת מקדונלד בבית הדין לעבודה על סך 32,000 ש"ח.

התביעה הוגשה בטענה שהמעסיקה הוציאה נגד התובע לשון הרע. וכי למה? משום שמנהליו זימנו אותו לשימוע לפני פיטורין ונהגו עמו באגרסיביות.

כלומר, התובע טען שעצם כך שהוא זומן לשימוע מהווה לשון הרע. בית הדין דחה את התביעה, ואף הטיל עליו הוצאות משפט בסך שלך 2500 ₪. ההוצאות היו אומנם בסכום נמוך יחסית אך זאת משום שהתובע הוא חייל.

בהליך ס"ע (חי') 10033-12-09 גדעון כהן נ' משרד הבריאות, הורה בית הדין לעבודה לדחות על הסף תביעה שהגיש התובע נגד משרד הבריאות.

במקרה זה, התובע הועסק כעובד שכיר במשרד ופוטר עקב אי התאמה.

בפסק דין ראשון בית הדין דחה את תביעתו לפיצויי פיטורין על כל ראשיה, וקבע כי דובר על עובד בעייתי. לאחר הגשת ערעור, בית הדין הארצי אישר את ההחלטתו של בית הדין האזורי.

עם זאת, התובע הגיש עוד מגוון תביעות נגד המדינה, גם תביעת לשון הרע שאין בה ממש, וגם את התביעה הנוכחית שמהווה בעצם חזרה על תביעתו הקודמת.

בית הדין דחה את תביעתו עקב היותה תביעת סרק שאין בה כלום. התובע אף חויב בהוצאות משפט בגובה 3500 ₪.

לפני שפונים להגיש תביעה עוצרים ובודקים...

המסקנה שאליה חשוב להוביל הנה כי סוף מעשה במחשבה תחילה. מחשבה צלולה ואובייקטיבית ולאחר התייעצות עם עורך דין. למרות ששמעתם על מכרים שהגישו תביעות נגד המעסיק וזכו, כל מקרה צריך להבחן לגופו ובצורה שקולה ומקצועית.

על מנת להימנע מתביעות סרק או תביעות שווא אין לקבל החלטות המונעות מכעסים ואמוציות. יש לחשוב בצורה פרגמטית תוך הערכת סיכונים מושכלת וחישוב עלות מול תועלת.

צוות עורכי הדין של פורטל זכויות העובדים מטפל במאות פניות של עובדים ומעסיקים מדי יום. אנו יכולים לספר לך כי מרבית הפונים אלינו בטוחים שהם צודקים ב-100% וכי יש בידיהם עילה מוצדקת לתביעה מיידית.

אמנם ברוב המקרים, קיימת עילה או לפחות עילה חלקית לתביעה, אך לא בכל מקרה קיימת הצדקה כלכלית להגשתה. חשוב לעצור, להתייעץ ולחשוב לפני שפונים לערכאות השיפוטיות ובדיוק לשם כך אנחנו כאן עבורך.