הכרה בטינטון כתאונת עבודה בתאם להוראות החוק

האם נחשפת לרעש חזק במסגרת עבודתך? סובל מבעיות שמיעה או שמיעת צפצופים וזמזומים באחת או שתי האוזניים? יכול מאד להיות שהחשיפה לרעש גרמה לך לתופעה רפואית המוכרת בשם טינטון ויש לך זכויות בהתאם להוראות החוק.

טינטון או טיניטוס הנו ליקוי שמיעה אשר מתבטא אצל מי שלוקה בו בשמיעת צלילים כגון צילצולים, ציפצופים, זמזומים וכדומה באחת מאוזניו או בשתיהן, אשר אינם נובעים ממקור חיצוני.

מאחר ומדובר בתופעה שעלולה להיות מאד טורדנית ומציקה, מי שלוקים בה עלולים לסבול גם מדיכאון, חרדה, הפרעות שינה וכדומה.

ישנם שני סוגים של טינטון. טינטון סובייקטיבי שהנו כזה שרק הנבדק יכול לשמוע אותו בעת ביצוע הבדיקה והנו הסוג הנפוץ יותר מבין השניים.

לעומת זאת, טיניטוס אובייקטיבי, הנו טיניטוס שהן הנבדק והן הרופא יכולים לשמוע אותו במהלך הבדיקה וניתן לאבחן אותו בעזרת סטטוסקופ.

מהן הסיבות לגרימת הטינטון?

תופעת הטנטון יכולה לנבוע מסיבות שונות, כגון ירידה בכושר השמיעה בגיל מבוגר כחלק מתהליך ההזדקנות של הגוף, התקשות עצמות השמיעה באוזן התיכונה, נטילת תרופות אספירין ואנטיביוטיקה במינונים גבוהים ונוגדי דיכאון.

בנוסף, הטנטון יכול להיגרם גם כתוצאה מחשיפה לרעש חזק במיוחד, לרבות רעש במסגרת סביבת העבודה של הנפגע.

חשיפה זו יכולה להיגרם כתוצאה מאירוע תאונתי חד פעמי כגון חשיפה לפיצוץ עוצמתי, או כתוצאה מחשיפה קבועה וממושכת, כפי שקורה לפועלים במפעלי יצור, עובדים בענף הבנייה שחשופים לרעש הממושך של המכונות והציוד הכבד, נגני די.ג'יי ואנשי מועדונים שחשופים לווליום הגבוה של המוזיקה, עובדי מטווח שחשופים באופן ממושך לשימוש בכלי נשק וכדומה.

באילו נסיבות הטנטון יוכר כפגיעת עבודה?

במידה ותופעת הטנטון נגרמה עקב חשיפה לרעש עוצמתי במיוחד במקום העבודה, יתכן ומי שלוקה בה יוכר כנפגע עבודה עקב תאונת עבודה, במידה ומדובר בחשיפה חד פעמית לרעש עוצמתי, או עקב מחלת מקצוע, במידה ומדובר בחשיפה ממושכת וקבועה לרעש עוצמתי. 

בעבר, עד לכניסתו לתוקף של סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי ביום 1.4.2005, לא היה הסדר ספציפי בחוק או בפסיקה לפגיעת עבודה שנובעת מליקוי שמיעה, לרבות טנטון, כך שהוא נדון לפי ההגדרות הכלליות של פגיעת העבודה.

בהתאם להגדרות אלו, במידה והטנטון נגרם עקב אירוע פתאומי וחד פעמי בעבודה, כגון פגיעה ישירה באוזן ממכשיר מסויים או פגיעת הדף מפיצוץ, הנפגע הוכר כנפגע תאונת עבודה.

במידה והטנטון נגרם עקב חשיפה ממושכת וקבועה במקום העבודה, הנפגע הוכר כנפגע מחלת מקצוע או בהתאם לדוקטרינת המיקרוטראומה.

במסגרת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, קבע המחוקק הסדר מיוחד להכרה בליקויי שמיעה ולרבות טנטון, כפגיעת עבודה וזאת באופן הבא:

84א. ליקוי שמיעתי
(א)  אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)  המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2)  כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3)  הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א)  היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב)  היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
(ב)  רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1)  כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2)  הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

במסגרת הליך עב"ל 188/08 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד אלון ואח' קבע בית הדין הארצי לעבודה שמטרת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי הינה ליצור הסדר ממצה של תנאים מקדמיים להכרה בליקוי שמיעה ובטינטון שמחשיפה לרעש כפגיעה בעבודה.

דגשיו של הסעיף הנם בקביעת תנאים המעידים על קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה ברעש מזיק ועל פגיעה תפקודית, כאשר הפגיעה בתפקוד העובד במקום עבודתו מתבטאת בפגיעה בשמיעה בתדירות הדיבור.

קראו בהרחבה על קשר סיבתי בתאונת עבודה

עוד נקבע שיש לבחון את הפיחות בשמיעה הנזכר בסעיף 84א(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי בממוצע תדירויות הדיבור, קרי 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשנייה.

5 התנאים להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה

הנפגע נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך שעולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה וקיים קשר סיבתי בין רעש זה לגרימת הטנטון.

כושר השמיעה של הנפגע בממוצע תדירויות הדיבור פחת בשיעור של לפחות 20 דציבל בכל אחת מאוזניו.

כושר השמיעה של הנפגע בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של לפחות 25 דציבלים בכל אחת מאוזניו. 

יש להציג רשומות רפואיות שמעידות על כך שהטנטון תועד לראשונה לפני שהוא הפסיק לעבוד בחשיפה לרעש המזיק ושהפגיעה בתפקודו עקב הטנטון חייבה אותו לפנות שוב ושוב לקבלת טיפול רפואי.

בפסיקה נקבע שאין די בשתי פניות על מנת לעמוד בתנאי זה וכי הפניות צריכות להיות על פני פרק זמן משמעותי שאינו מתמצה בחודשים ספורים שלפני הגשת התביעה.

עוד נקבע שאין להביא במניין הפניות בהקשר זה פניות שנעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, או תעודה רפואית ראשונית שניתנה לנפגע לצורך הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.

יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בטנטון כפגיעת עבודה תוך שנה מתיעוד הליקוי ברשומה רפואית, או מהיום שבו החלה הירידה בשמיעה לפי קביעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, לפי המוקדם מביניהם.

קראו בהרחבה: משקלה של בדיקת מאפייני טינטון בהכרעה לגבי הכרה בפגיעת עבודה