התאוששות כלכלית עם אבטלה - נקודות למחשבה

איך הייתם מגיבים אם היו מוכיחים לכם בנתונים שהמשק האמריקאי למשל, יצא מהמשבר הכלכלי שפקד אותו לפני כ-5 שנים, התאגידים חזרו להרוויח, הציבור חוזר להשקיע בבורסה ועדיין אין שיפור בנתוני האבטלה. כנראה כך: "לא יכול להיות, אין מצב". אז כנראה ש "יש מצב".

ממחקרים חדשים שנערכו עולה כי אנו נמצאים ככל הנראה בפתחו של עידן חדש המשלב, התאוששות כלכלית עם אבטלה. כמה שזה נשמע אנומאלי ולא תואם את התובנות המוכרות לנו מהעולם הכלכלי, הגיע הזמן לשנות גישה ולבחון מהותית ועניינית את נתוני המחקר החדשים המתפרסמים.

מה שקורה בפועל ותוך כדי תנועה של התאוששות כלכלית הוא, שמשרות רבות שאוישו על ידי מי שהיום מובטל ולא מצליח לעלות על משרה דומה במקום אחר, הלכו לאיבוד לבלי שוב. הן לא מוצעות שוב על ידי מעסיקים. למה? כי מישהו אחר תפס את המקום. האחר הוא במקרה זה ולפי תוצאות מחקרו של פרופ' ניר חיימוביץ', ישראלי שמלמד וחוקר באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, הם המחשבים, הרובוטים וכל הפיתוחים הטכנולוגיים. הנפגעים העיקריים במקרה הזה הם בני מעמד הביניים, שנמצא להם מחליף ממוחשב.

בקצוות יש שני סוגים עיקריים של מועסקים שחרב האבטלה ככל הנראה לא מאיים עליהם וגם לא עורף את ראשם. בקצה העליון נמצאים לפי פרופ' חיימוביץ', אותם עובדים שעיסוקים דורש בעיקר חשיבה, תכנון ויצירתיות, שהמחשב לא יכול לספק במקומם.

בקצה התחתון נמצאים עובדים של חברות ניקיון, שגם משרתם לא נעלמת בזמן מיתון ומשברים כלכליים. בתווך, בין שני הקצוות הללו, נעלמות משרות שלהן נמצאה חלופה זולה יותר ומשתלמת לכל מעסיק.

אבטלה על חשבון התאוששות כלכלית או להפך?

התופעה החלה בשנות התשעים והיא רק מתחזקת עם הזמן. מעמד הביניים שתפס את המשרות הנעלמות, לא מצליח להשתקם גם כאשר המשק מתאושש. ממשבר אחד למשנהו, מי שהחזיק במשרות נעלמות, נעלם יחד איתן ונפלט משוק העבודה.

לפי החוקרים העוסקים בניתוח התופעה הנדונה כאן, הטכנולוגיה על גווניה ופיתוחיה, נחשבת לאופציה זולה לכל מעסיק. הרובוט כמייצג את העידן החדש, לא מתלונן על כאבי ראש, לא יוצא לחופשות מחלה או חופשת לידה, אין לו ועד עובדים, לא צריך להפריש לו לו תשלומי ביטוח, קרן השתלמות או פנסיה. בקיצור, עובד יעיל ללא חולשות אנושיות וללא דרישות מיוחדות. רק עבודה מעניינת אותו וזה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.

הטכנולוגיה לא יכולה להחליף כל משרה וכל בן אדם. יש משרות שפרוטוקול ההפעלה שלהם הוא קבוע, שגרתי וחוזר על עצמו, כמו ייצור קופסאות קרטון על סרט נע. בשביל תהליך ייצור שכזה מיותר ולא משתלם להעסיק עובדים אנושיים על כל ההוצאות הנלוות להעסקתם. ברור מאליו שרובוטים יעשו את העבודה לא פחות טוב אם לא יותר טוב ובעלות נמוכה יותר.

החלופה הטכנולוגית זולה, לא רק במגזר הצווארון הכחול, כמו בייצור מכוניות וענף הטקסטיל אלא אפילו גם בקרב עובדי הצווארון הלבן.

ניקח לדוגמה את עובדי הבנקים. פעם הטלר, הפקיד שמקבל אותך לאחר עמידה ממושכת בתור, היה מבחינת הלקוח הנציג האנושי של מערכת הבנקאות שאמורה לשרת אותו על כל פעולה בנקאית. מזה מספר שנים השתנתה המגמה לבלי היכר. הלקוחות מנהלים את החשבונות שלהם באמצעות האינטרנט, הכספומטים וכמובן סמארטפונים. בשביל מה צריך פקידי אשנב. ואכן, ביקורים בסניפי הבנקים מוכיחים שהאשנבים לקהל מאוישים במספר מינימילי של פקידים.

כדאי לקרוא: שאלות ותשובות נפוצות בנושא דמי אבטלה

אותו דבר לגבי פקידות. בעבר, כל בוס, קטן וגדול החזיקו מזכירה, להכנת קפה, לקביעת לוח פגישות, צילום, סריקת מסמכים וקישור לשיחות טלפון עם לקוחות ועובדים.

היום, כל מנהל, עם קצת ידע וגישה יכול לנהל את מרבית משימותיו בעצמו בסיוע הכלים הממוחשבים והאינטרנטיים העומדים לרשותו. אין להתפלא שכיום שומעים יותר מנהלים אומרים: בשביל מה אני צריך מזכירה?

אותו מנהל מגיע למקום העבודה. אין לו חניה שמורה. הוא מחפש באזור. מוצא חניון בתשלום. מגיע לשער הכניסה. לוחץ על כפתור. המערכת מצלמת את הרכב, פולטת כרטיס כניסה. המחסום מתרומם, נכנסים לחניון ומוצאים חניה. נכנסים למעלית המביאה אותך לקומת היציאה.

לפני עצירתה, הכרוז מודיע לך לקחת את הפתק איתך כי עליך לשלם בעמדת התשלום לפני היציאה. אתה מכניס את הפתק לחריץ הנכון, על הצג מופיע הסכום לחיוב. שילמת ויצאת.

כמעט ולא מוצאים כיום שומר בחניון שמחזיק את החבל של המחסום ומוליך אותך למקום החניה הפנוי או שמבקש ממך להשאיר מפתחות ברכב כי אין מקום פנוי. אותו שומר, נזרק גם הוא למעגל האבטלה ולא חזר לאותה משרה. היא נעלמה.

גורל דומה לא רק צפוי אלא מתרחש אצל המחסנאים שהוכשרו לקלוט סחורה, לרשום אותה, להעלותה על מדפים ולשחרר אותה לפי דרישה. מזה שנים, המחשב מנהל את המלאי, הרובוט שמופעל על ידי המחשב, נשלח למשימות העמסה והורדה של מוצרים מהמדפים לפי הזמנה ודרישה. המחסנאי הפך למיותר. 

זה מה שקרה לדוגמה עם עובדי חברת אמזון - חנות הספרים המקוונת הגדולה בעולם. המערך הממוחשב והמתקדם ביותר, המפעיל את הרשת בכל העולם, מאפשר הזמנות דרך האינטרנט, ביצוע תשלום, שילוח בינלאומי ומעקב אחר המשלוח עד הגעה לבית הלקוח, מייתר באופן בלתי נמנע את העסקת העובדים שהקימו את העסק וכיום נאלצים להיפרד ממנו לטובת הרובוט. 

לעומת המעמד והמשרות שיש להם תחליף, יש עדיין כאלו שלא נמצא להם תחליף טכנולוגי. מי שעיסוקו בחשיבה יוצרת, תכנות, רפואה, עיצוב, ניהול תיקי השקעות ודומיהם, כנראה שיכול להיות רגוע. תמיד יהיה לו ביקוש. לא בהכרח בקו עלייה תמידי.

לנסיבות הכלכליות הגלובאליות והאזוריות תמיד תהייה השפעה על ביקוש לשירותים של העובדים החסינים יחסית מפני פיטורין.

מכאן יוצא, שהחברה העובדת נסמכת על שני קצוות. הקצה העליון עם מקצועות חסינים ועמידים בפני הטכנולוגיה הנושפת בעורפם ובקצה התחתון, עבודות שחורות כמו ניקיון, אבטחה, שירותי הסעות ונהיגה, שגם להם לא נמצאה התשובה הטכנולוגית.

באמצע נכתש המעמד הבינוני שעשה את כל המסלול הנכון והשמרני הכולל, תעודת בגרות, שירות צבאי, לימודים לתואר ראשון, משרה בשוק העבודה שהולמת את השכלתו אך ברבות השנים נמחקה והוחלפה בארגז הכלים הממוחשב.

למעסיקים לוקח זמן לבצע את מה שנחוץ למרות שהם יודעים שהיום מתקרב ולא יהיה מנוס מלפטר עובדים בלתי נחוצים. לעיתים, הוועד לוחץ. המעסיק מעדיף שקט תעשייתי דוחה את הקץ ומשלם על כך מחיר לא פשוט המתבטא בשורת המאזן השנתי.

כאשר מיתון פורץ לחיינו וגורר אחריו משבר כלכלי, המעסיק, כאילו חיכה למיתון זה, שיוציא לפועל את תוכניתו לפטר עובדים מיותרים ולהכניס במקומם את המחשב והבנקטים. המיתון משמש זרז רציני לפירוק חוזה העסקה של עובד שמזמן היה צריך להיות מפוטר אך הרוויח ימי חסר בגלל שהמשבר הכלכלי התעכב.

המשבר חולף כעבור תקופה. העובד המפוטר משלה עצמו שהינה המשרה התפנתה שוב והמעסיק מחכה רק לו. אז לא. המשרה נעלמה. אין בה צורך. לא תמצאו אותה במדור דרושים. הנהלת הבנק מזמן החליפה את העובד האנושי במחליף הוירטואלי.

רשת האינטרנט, האפליקציה ובימים אלה גם ארנק אלקטרוני נקלטו בשוק העבודה, במקום אלו שקדמו להם ונאלצים לפקוד במקרה הטוב את שירות התעסוקה לקבלת דמי אבטלה.

לפי מחקרו של חיימוביץ', 95% מהמשרות שנעלמות בעקבות מיתון הן שייכות למעמד הביניים, שממנו נדרשים בעיקר כישורים ממוצעים לביצוע המשרה. מה שממוצע נמחק ולא חוזר.

זו הסיבה שכלכלה של מדינה יכולה להבריא ולהמריא מחדש, גם אם שוק העבודה שלה מדשדש במקביל ולא מתאושש.

זה קורה וזה אפשרי כאשר המשרות שהיו מופעלות על ידי בני אדם לפני המשבר הכלכלי, נתפסו על ידי המכונות הממוחשבות ופלטו את בני האדם למעגל האבטלה.

פסי הייצור המשיכו לעבוד בעלות נמוכה למעסיק שחוסך עלויות שכר ומגבלות גופניות ובריאותיות של מכונה אנושית.

קיראו ותדעו: למה כל כך קשה למצוא עבודה מעל גיל 50?

מה האופציות של המפוטרים במשרות הביניים?

האופציה הגרועה ביותר היא יציאה לתמיד משוק העבודה. היותר סבירה שהם יחליקו למטה לכיוון הקצה התחתון שם נמצאים עובדי הניקיון, התברואה, הנהגים, המאבטחים ונותני השירותים.

מאידך קיימת אופציה אופטימית, לטפס מעלה באמצעות השקעה בלימודים מתקדמים, קבלת תואר אקדמי ישים, שיקדם את המעוניין לקצה העליון, שם נהנים לפעמים מחסינות הקדמה הטכנולוגית ונפלאותיה.

כך לדוגמה מפרסם מכון המחקר PEW כי ברבעון הראשון של שנת 2012 כ-30% מהמובטלים בארצות הברית, היו במצב זה במשך כשנה וחצי ויותר.

העתיד של אלו קודר והם צפויים להיפלט לתמיד משוק העבודה. מגמות העתיד לא מרגיעות. הטכנולוגיה לא לוקחת פסק זמן. היא מתפתחת בעלויות נמוכות יחסית ויכולה להחליף יותר ויותר משרות של בני אדם גם בשני הקצוות, העליון והתחתון, המוגנים בשלב זה.

מה אנחנו יכולים לעשות?

לא נלחמים במציאות הטכנולוגית. המחשב אינו אויב האנושות. הוא נועד לשרת אותה, לייעל את תפוקתה ולשפר את תוצריה.

על המדינות המתוקנות לעשות שינוי במדיניות הכלכלית והתקציבית ולהכין את העתידים להיכנס לשוק העבודה ללמוד מקצועות ישימים לשוק המתחדש והמשתנה באופן מהותי.

על המדינות לפעול במשותף כפי הנהוג במסגרת מדינות OECD. מדינה שתפעל לבד לא תצליח להשלים היערכותה באופן יעיל ומוצלח לטובת הכלכלה העתידית ושוק העבודה שלה.

זה המחיר שכלכלת העולם גובה מהאוכלוסייה שלה. הכלכלה חשופה למשברים ומיתון. כל גל נושא עמו מזכרת כואבת שמצלקת את המפוטר.

התופעה המתוארת כאן ידועה בעולם מזה שנים ועדיין ברור לעוסקים במלאכה, שעוד שנים רבות ידרשו כדי לספק את התשובה לשוק של מובטלים בעידן של כלכלה מתאוששת ומחלימה ממשברים שפוקדים אותה.

קראו עוד בנושא: התמודדות שפויה מול אבטלה