הרמת מסך ההתאגדות של חברה

חברה הנה אישיות משפטית נפרדת אשר כשירה לזכויות וחובות ככל אדם אחר.

זהו הפירוש המוכר למונח בעירבון מוגבל קרי: בע"מ. הכוונה היא כי בעלי המניות של החברה יהיו חייבים בחובותיה של החברה, רק עד גובה ההתחייבות שהם נטלו על עצמם בעת רכישת המניה.

יחד עם זאת, לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת קיים חריג, אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בסיטואציות בהן יתכן ובעל המניות בחברה יהיה חייב באופן אישי בחובותיה.

על מנת שסיטואציה כזו תתקיים על בית המשפט להורות על הרמת מסך ההתאגדות של החברה.

עיקרון הרמת המסך מוסדר בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 ולמרות שהגישה משכבר הימים היא לתת דגש לעיקרון האישיות הנפרדת ורק במקרים חריגים להורות על הרמת מסך, כאשר בית המשפט קובע כי יורם המסך מעל חברה מסוימת, אזי בעל המניה או בעלי המניות יהיו חייבים בכל חובותיה.

החוק מונה שתי סיטואציות בהם יחויב בעל מניות באופן אישי בחובות החברה, האחת כאשר מדובר במרמה והשנייה בהתקיים מימון דק, כשהראשון יתבטא בעיקר במקרים בהם החברה ניצלה את אישיותה המשפטית כדי לרמות את נושיה והמקרה השני הוא כינוי למצב שבו החברה מבצעת עסקאות, תוך נטילת סיכון כספי רב וזאת בהתייחס למצב הכספי שלה.

התנאים המתוארים להרמת מסך מנויים כאמור בחוק החברות, אך הם רלוונטיים גם ליחסים בתחום דיני העבודה. הנטל להוכיח את הטענות בגינן יורם מסך ההתאגדות, מוטלות לעולם על המבקש את הרמת המסך.

ההלכה של בית הדין לעבודה לגבי הרמת מסך

גם בבית הדין לעבודה נשמר עיקרון האישיות הנפרדת, אך יחד עם זאת במקרים יוצאי דופן, כאשר קיים חשש לניצול לרעה על ידי בעלי המניות, תהיה חריגה מעקרות זה וכתוצאה מכך יורם מסך ההתאגדות מעל חברה.

מדובר במקרים בהם בעל מניות מסתתר מאחורי מסך ההתאגדות על מנת להתחמק מקיום חובותיו, בין אם על ידי מעשה מרמה או באמצעות התנהגות לא הולמת.

בבית הדין לעבודה ההלכה קובעת כי יש לתת דגש רב לעובד כנושה מיוחד אשר לו יש להחזיר חובות, כך שלהבדיל מדיני התאגידים, לא רק שיקולים עסקיים ינחו את בית המשפט בהרמת מסך במסגרת דיני העבודה, אלא גם שיקוליו של העובד במערך יחסי העבודה מול המעסיק.

כך נפסק בהליך עב תל אביב 913128/99, מתן שירם נגד רשת מקומוני חדשות בע"מ: "בבואנו לבחון את שאלת הרמת המסך, שומה עלינו אפוא לתת את הדעת לא רק לדין הכללי היפה לתחום העסקי המובהק, אלא גם ובמיוחד ליישומו והשלכתו של דין זה על היחסים בין חברה - מעסיקה לבין עובדיה".

כלומר ההלכה בבית הדין לעבודה הנוגעת להרמת מסך מתייחסת למקרים בהם בעל המניות של החברה מתחמק מתשלום בדרכי מרמה או בדרכים אחרות לא ראויות.

כמו כן ולהבדיל מדיני התאגידים, ההלכה בבית הדין לעבודה היא כי למעסיק חובת אמון מוגברת ולכן יש להקל בהרמת המסך, על מנת לסייע לעובד במיצוי זכויותיו.

מדוע הורחבו גדרי הנסיבות בהם מבוצעת הרמת מסך לאורך השנים?

דיני העבודה נועדו לשתי תכליות עיקריות, האחת כדי למנוע מרוץ לתחתית אשר נוצר כתוצאה מחולשה של עובדים אל מול מעסיקים והשנייה כדי ליצור מארג של דינים מיוחדים אשר יותאמו למערכת יחסי העבודה, השונה מכל מערכת יחסים עסקית רגילה, כך שהתכלית הזו היא שהביאה להרחבת הנסיבות שבעתין יוחלט על הרמת מסך במסגרת תביעה הנדונה בפני בתי הדין לעבודה.

כך אף תואר בהליך ע"ע ארצי 129/10 אופיר זוננשיין נגד G.S.S. ג'ניוס סאונד סיסטם בע"מ: "בהקשר של דיני עבודה, ניתן בפסיקתנו מעמד מיוחד לעובדי החברה כנושים לצורך בחינת ההצדקה להרמת המסך ונקבע כי מדובר בנושה מסוג מיוחד אשר החברה נושאת כלפיו באחריות מוגברת וחובת אמון מיוחדת, מכוח חובת תום הלב המוגברת הקיימת ביחסי העבודה".

גם בהליך ע"ע ארצי 15288-12/10‏‏ בוימל אלון נגד חיים פלזן צופן מערכות בע "מ נקבע כי: "יישום הוראות סעיף 6 לחוק בתחום משפט העבודה נעשה בשינויים המתחייבים ממעמדו המיוחד של העובד כנושה של החברה".

באילו נסיבות פונים להליך הרמת מסך?

ישנן נסיבות שונות ומגוונות בהן תובעים יבקשו להרים את מסך ההתאגדות במסגרת התדיינות בבית הדין לעבודה.

במקרה שבו חברה פורקה ועובדיה פוטרו מעבודתם, אך החברה נותרה חייבת כספים לעובדים, נקבע כי במקרים לא מעטים יש להרים את מסך ההתאגדות כלפי בעלי המניות.

זאת משום שהוכח כי הוקמה חברה נוספת, העוסקת בתחום דומה, אשר לפי הראיות שהוצגו נראה כי הקמתה נועדה לצרכי השאת רווחים על חשבון העובדים שפוטרו וכפועל יוצא לצרכי מרמה.

במקרה כזה חויבו בעלי המניות באופן אישי בחובות החברה המתפרקת.

קיראו בהרחבה: פירוק חברה וזכויות העובדים

במקרים בהם מדובר בחברה קטנה אשר בעל המניות בה הוא גם מאוד דומיננטי בניהולה, יטה בית הדין להורות על הרמת מסך, בדומה למקרים העוסקים בחברות משפחתיות.

כאשר מדובר על מקרים מובהקים של מרמה כמו לדוגמא במקרה בו חברה אינה משלמת משכורות ותגמולים כדין ובד בבד מוטלות נגדה סנקציות פליליות, הרי שאז קיימת עילה חזקה להרמת מסך נגד החברה במסגרת יחסי העבודה.

במקרה שבו המעסיק לא ביצע ניכויי מס במקור ולא העבירו כדין, נקבע כי יש לקיים הרמת מסך כלפי המעסיק הואיל ומקרה כזה עונה על ההגדרה הקבועה אף בחוק החברות והיא מרמה.

במקרים בהם החברה הנה חברה משפחתית יטה בית הדין להרים את המסך, זאת מן הטעם לפיו במקרים של חברות משפחתיות ישנו טשטוש עמדות וחשש לעירוב נכסים בין נכסי החברה ובין הנכסים האישיים של בעלי החברה, שהם בעצם בני משפחה.

חשוב לציין כי גישה זו הננקטת על ידי בית הדין לעבודה, היא הלכה ישירה גם של הפסיקה הרווחת בתחום דיני החברות במקרים של חברות משפחתיות, לדוגמא ראו הליך ע"ע 041452 שלמה אביר נגד מנסור חוסיין ואחיו.

באילו מקרים בית המשפט דוחה את הבקשה להרמת מסך?

חשוב להדגיש כי רוב תביעותיהם של עובדים להרמת מסך אינן מתקבלות על ידי בית הדין לעבודה ממגוון סיבות והסברים. בתביעות המוגשות ללא עילה ממשית כנגד החברה הנתבעת מחוייב התובע בתשלום הוצאות משפט.

ראשית יתכנו מקרים רבים בהם מטעמים טקטיים, עובדים מנצלים את העילה הזו על מנת להקשות על מקום עבודתם הקודם. שנית לא יורם מסך ההתאגדות ככלל כאשר לחברה יש יכולת פירעון. בנוסף הנטל להרמת המסך מוטל על הטוען, זאת אומרת בדרך כלל על העובד, כך שבשים לב לאמור, ככל שהחברה אכן תוכיח שהיא ברת פירעון תידחה הבקשה.

דוגמאות למקרים בהם הבקשה נדחתה

בהליך תב"ע ירושלים מט/586-3 אלברט דואק נגד מסד, התובע תבע בית ספר ואת בעל המניות בו בגין פיטוריו.

לטענתו הובטח לו כי הוא ילמד בבית הספר בשנה שלאחר מכן אך לבסוף הוא התבשר כי לא נרשמו מספיק תלמידים. התובע טען גם לאחריות אישית של בעל המניות אשר לטענתו הוא דמות דומיננטית אשר מתנהלת כבעלים של בית הספר והוא שלמעשה מחליט על המהלכים אשר מתקיימים, תוך התעלמות מהבטחותיו.

בית הדין האזורי דחה את טענתו, משום שלא הצליח להוכיח את טענותיו. שכן הנטל להרמת מסך תמיד מוטל על הטוען.

בהליך ע"ע ארצי 646-09‏ אברהם בבר טוויזר נגד מאפיה מרחבית קריית שמונה, המערער עבד במאפייה במשך שנים כעצמאי, הוא ביקש להכיר בו כעובד רגיל ובנוסף אף ביקש להרים את המסך בין החברה לבין בעלי מניותיה שהם הנפשות הפועלות במאפייה.

בית הדין דחה את התובענה ואת הערעור שלו משום שנקבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד ולכן אין כל סיבה להרים את מסך ההתאגדות.

פסק דין מרכזיים בנושא הרמת מסך

בהליך ע"ע ארצי 1137/02 יוליוס אדיב נגד החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, עלתה השאלה האם רשאים עובדים לתבוע קופת גמל ממעסיק אשר לא העביר לקופת הגמל את כספי הפנסיה ובנוסף השאלה העיקרית היא האם בנסיבות הללו יש להרים את מסך ההתאגדות של המעסיק?

בנסיבות הללו יצויין כי המעסיק היה בקשיים כלכליים. בית הדין הארצי קבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות בנסיבות כאלו הואיל ומדובר במקרה חמור מאוד בו המעסיק בעצם שולח יד בכספי העובדים שלו.

בהליך ע"ע ארצי 1201/00‏ יהודית זילברשטיין נגד ערב חדש עתונות - אילת בע"מ, דובר על עיתונאית שעבדה כפרילנסרית במקומון באילת.

היא חתמה על הסכם עבודה עם העיתון אך לאחר חודשים ספורים העיתון חדל מלפעול. המערערת הגישה תובענה נזיקית, בגין נזק שנגרם לה בשל הפסקת העבודה ובין היתר ביקשה להרים את מסך ההתאגדות מול בעלי מניותיו של העיתון. בית הדין קבע כי בנסיבות הללו התקיימה העילה של מימון דק, קרי: עירוב נכסים.

הוכח כי בעל המניות השקיע בעיתון לצורך רכישה אך לא לצורך הוצאת הוצאות שוטפות.
 
בהליך ע"ב באר שבע 3176/04 קניטר סבטלנה נגד ירוק כהה בע"מ, הורה בית הדין לעבודה על חיוב אישי של המעסיק אשר הינו גם בעל מניות.

דובר על עובדת אשר עבדה בחנות בקניון, היא תבעה את החברה ואת בעליה בשל חובות כלפיה הנוגעות לתשלום זכויות סוציאליות.

בעל המניות פתח בהמשך חנות נוספת וסגר את החנות בה עבדה התובעת. בית הדין האזורי הורה על הרמת מסך וחיוב אישי. החלטה זו אושרה גם על ידי בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ערעור שמספרו ע"ע 661/06 קניטר סבטלנה נגד ירוק כהה בע"מ, אורן לוי וירוק כהה סחר בע"מ.

יש לך שאלות לגבי הרמת מסך בתביעה כנגד חברה?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעורך דין מנוסה!