החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 אוסר, כידוע, על ביצוע הטרדה מינית בכלל ובמסגרת יחסי עבודה בפרט. בנוסף, חוק זה גם מחמיר במיוחד במקרים בהם ההטרדה המינית במקום העבודה בוצעה תוך ניצול יחסי מרות.
החמרה זו מתבטאת בכך שבעוד שבמצב של יחסי עבודה שאינם יחסי מרות, קרי, בין עובדים בעלי מעמד זהה, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, יהוו הטרדה מינית לפי החוק רק בתנאי שהמוטרד הראה למטריד שהוא איננו מעוניין בהן, אזי כאשר מעשים אלו בוצעו על ידי בעל מרות, העובד המוטרד איננו חייב להראות לו שהוא איננו מעוניין בהם כדי שהם יהוו הטרדה מינית לפי החוק.
במסגרת פסק הדין המעניין שניתן בהליך ע"ע 35999-10-21 פלונית נ' חברה פלונית, הגדיר בית הדין הארצי לעבודה סוג חדש של יחסים במקומות עבודה, בשם יחסי השפעה, אשר נוצרים כאשר בין הצדדים מתקיימים פערי כוחות שאינם נובעים כתוצאה מיחסי מרות או כפיפות כלשהי כי אם מבחינה מקצועית ו/או מעמדית.
עוד קבע בית הדין הארצי שכאשר בוצעה הטרדה מינית על ידי הצעות / התייחסויות מיניות במסגרת יחסי השפעה, המוטרד עדיין יצטרך להוכיח שהוא הראה למטריד שהוא איננו מעוניין בהן, אולם רף ההוכחה שיידרש ממנו לשם כך יהיה נמוך יותר מאשר ביחסים ללא מרות, שבין עובדים בעלי מעמד זהה.
הגדרת יחסי השפעה במקום העבודה
התיק שנדון בהליך ע"ע 35999-10-21 עסק בבחורה צעירה שעבדה בתפקיד של מלצרית בבית מלון והוטרדה מינית על ידי מי שהועסק כשף בלובי של אותו בית מלון.
העובדת התלוננה עליו בפני הנהלת המלון, אולם זו הסתפקה בלהעביר אותה למרכזייה של המלון. ואם לא די בכך, העובדת גם חוותה התנכלות מצד הממונה עליה במרכזיה, עד שלבסוף היא נאלצה להתפטר מעבודתה במלון.
העובדת החליטה שלא להבליג על העוול שנעשה לה, והגישה תביעה כנגד השף, וכן כנגד הנהלת המלון שכשלה מלטפל בתלונתה כראוי ולפי החוק, בפני בית הדין האזורי לעבודה.
למרבה ההפתעה, תביעתה נדחתה בטענה שבין העובדת לשף לא התקיימו יחסי מרות ושלא הוכח שהתקיימו יסודות עילת ההטרדה המינית בנסיבות המקרה.
העובדת הגישה ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בפני בית הדין הארצי לעבודה, שקיבל אותו, ופסק לה פיצויים בגין הטרדתה המינית.
בית הדין הארצי הסכים שבין העובדת לשף לא התקיימו יחסי מרות, אולם הוא גם קבע שהתקיימו ביניהם יחסי השפעה, אשר נוצרים כאשר בין הצדדים מתקיימים פערי כוחות שאינם נובעים מיחסי מרות או כפיפות, ומתבטאים בעיקרם מבחינה מקצועית ו/או מעמדית.
מבחינה מקצועית, יחסי השפעה יכולים להיווצר כאשר לעובד המטריד יש יותר ניסיון ו/או חשיבות מקצועית במקום העבודה מאשר לעובד למוטרד.
מצב זה עלול לגרום לעובד המוטרד להימנע מלהראות לו את התנגדותו למעשי ההטרדה המינית שלו, בשל החשש שהעובד המטריד יקשה עליו בכך שהוא יימנע מלסייע לו מבחינה מקצועית, או שהוא ינצל את חולשתו המקצועית של העובד המוטרד כדי להקטינו מול המעסיק וכדי לייצר חוות דעת שלילית עליו.
במקרה דנן, בית הדין הארצי שקבע בין הצדדים התקיימו יחסי השפעה מבחינה מקצועית, מאחר שהעובדת עבדה בתפקיד זוטר כמלצרית בלובי, בעוד תפקידו של השף היה משמעותי יותר.
מבחינה מעמדית, יחסי השפעה יכולים להיווצר בשל מקומו האישי של העובד המטריד במקום העבודה, הוותק שלו, שמו והמוניטין שלו, הכח החברתי שלו, טיב קשריו עם עובדים אחרים ומידת השפעתו עליהם, והמשקל שניתן לדבריו על ידי עובדים בכירים ומנהלים.
כאשר עובד כזה מטריד עובדת חדשה, למשל, הוא עלול להשפיע על סביבת עבודתה, שגרת יומה ואף להביא לסיום עבודתה. ולכן, גם עובדת כזו עלולה עקב כך להימנע מלהתנגד למעשיו בשל החשש שהוא ישפיע על המשך עבודתה.
במקרה דנן, בית הדין הארצי שקבע בין הצדדים התקיימו גם יחסי השפעה מבחינה מעמדית, בין היתר מאחר שלשף המטריד היו קשרים עם הרבה עובדים, כולל מנהלי מחלקות במלון, ולרבות השף שהיה כפוף ישירות למנכ"ל המלון.
השלכות משפטיות של יחסי השפעה במקום העבודה
ההשלכות המשפטיות של יחסי השפעה במקום העבודה מתבטאות בעיקר במישור הראייתי, במובן זה שכאשר עובד בעל השפעה, הטריד עובד שחלש ממנו, באמצעות הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות שהתמקדו במיניותו, העובד החלש עדיין יצטרך להראות לו שהוא איננו מעוניין בהן כדי שהן יהוו הטרדה מינית לפי החוק.
לפי הפסיקה, הרף שיידרש ממנו לשם כך יהיה נמוך יותר מאשר ביחסים ללא מרות, שבין עובדים בעלי מעמד זהה. ככל שיחסי ההשפעה יהיו חזקים יותר, כך גם רף ההוכחה הנ"ל יהיה נמוך יותר.
המשמעות היא שגם אם בית הדין יקבע שגרסת העובד המוטרד (החלש) איננה קוהרנטית, אזי די בכך שהגרעין הקשה של גרסתו עומד במבחן המציאות כדי לבסס את התנגדותו לעובד המטריד (בעל ההשפעה), ולקבוע שהוא ביצע הטרדה מינית לפי החוק.
יחד עם זאת, ובשונה מבעל מרות, בעל השפעה פטור מחובת דיווח על יחסים או מהיפוך נטל ההוכחה כפי שנקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה (תיק ע"ע 274/06).
בסיכומו של דבר, קיבל בית הדין הארצי את ערעורה של העובדת, וגם פסק לה פיצויים בסך כולל של 160,00 ₪, מתוכם השף חוייב בתשלום של 40,000 ₪, בעוד המלון חוייב בסך של 120,000₪.
קריאה נוספת: התפטרות בדין מפוטר בשל הטרדה מינית