בימים אלה, המתאפיינים במיתון ובאי וודאות כלכלית, נקלעות חברות רבות לקשיים פיננסיים ועומדות בפני הליכי פשיטת רגל, עיקול נכסים והוצאה לפועל.
במעגל הנפגעים הראשוני מהליך שכזה מצויים עובדי החברה, אשר מאבדים באחת את מקור פרנסתם וחוששים לגורל הזכויות הכספיות והסוציאליות שצברו במהלך שנות עבודתם.
לעיתים מצויה חברה, אשר לא איתרה במועד את המצוקה הכלכלית אליה נקלעה, בסטטוס של חדלות פרעון ואין בקופתה תזרים מזומנים המאפשר תשלום משכורות לעובדים והסדרת חובות החברה כלפי יתר הנושים.
במקרים אלה יוצאת מערכת המשפט להגנת העובדים ומקנה להם אפשרות לגביית שכרם במסגרת שורה של חוקים ומנגנונים ייעודיים לעניין זה.
המעמד המיוחד אשר מוקנה לשכר העובדים
שכר עבודה אשר לא שולם לעובדים מהווה חוב של החברה כלפיהם, מכוח חוקי העבודה ודיני החוזים.
במצב דברים זה הופכים העובדים, הלכה למעשה, לאחת מקבוצות הנושים של החברה.
בכדי להגן על זכותם של העובדים להתקיים ולהתפרנס קובע החוק, כי במצב של היקלעות חברה להליכי הוצאה לפועל, יהנה שכרם של העובדים ממעמד של חוב בדין קדימה, כלומר, תוקנה לו עדיפות על פני החזר החובות לנושים אחרים.
החוק מסדיר היררכיה ברורה לעניין חלוקת כספי החברה בין הנושים ומציב את שכרם של העובדים בסדר עדיפות שני לפרעון.
ראשונים יפרעו הנושים המובטחים של החברה, אשר מחזיקים בשטרי חוב, ערבויות ובטוחות כלפיה, ואלה הם על פי רוב הבנקים.
בהמשך יפרעו הנושים בעלי זכות קדימה - ובהם עובדי החברה שיוכלו לקבל באופן זה את משכורותיהם. לאחריהם יחולקו הכספים לנושים הרגילים ומהכספים שיוותרו, במידה ויוותרו, יוכלו להיפרע בעלי המניות של החברה.
העקרון המנחה בעניין זה הוא השוויון בין הנושים - בהתאם לו יחולקו הכספים באופן שווה בין הנושים בכל מדרגה כך, שעובדי חברה המצויה בהליכי הוצאה לפועל לא יוכלו להיפרע את גובה משכורתם באופן מלא או יחסי, והכספים בקופת החברה יחולקו באופן שווה בין כלל העובדים.
בהתאם לכך, גביית שכר העובדים מתבצעת באורח קולקטיבי ולא קיימת אפשרות לביצוע גבייה פרטנית.
כל עובד נדרש להגיש תביעת חוב ולאחר אישורה יהא זכאי לקבלת כספים מקופת החברה, במידה ונותר לה תזרים מזומנים.
בחלק מהמקרים, חרף העיכוב שחל בהעברת המשכורות לעובדי החברה, מוחלט שנוכח מצבה הכלכלי הקשה של החברה לא ישולמו לעובדים פיצויי הלנת שכר.
החלטה שכזו אינה שוללת הוראה לתשלום הפרשי הצמדה וריבית על השכר שהולן, מיום בו אמורים היו העובדים לקבל את משכורותיהם ועד למועד תשלום המשכורות בפועל.
מרכיבים הכלולים בשכר העובד
בין מרכיבי שכר העובד אשר נהנים ממעמד של חוב בזכות קדימה כלולים:
-
משכורתו של העובד, עד תקרה של כ-8,000 ש"ח
-
פיצויי פיטורים - סעיף 4 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963, קובע את זכאותו של עובד לקבלת פיצויי פיטורים במקרה שהחברה עומדת בפני פירוק, פשיטת רגל והליכי הוצאה לפועל, כאילו פוטר (זכאות זו אינה חלה על עובד, אשר בחר להתפטר בעצמו נוכח מצבה הכלכלי של החברה).
פיצויי הפיטורים ינתנו עד תקרה בגובה של כ-12,000 ש"ח (עבור שכר + פיצויים).
את יתרת חובותיהם יוכלו העובדים להיפרע במסגרת הקטגוריה השלישית בסדר עדיפותה - נושים רגילים.
-
כספים שהופקדו בקופת גמל או קופת פיצויים למטרת פיצויי פיטורים בלבד (ולא עבור חסכון פנסיוני, קרן השתלמות וכד') נהנים מ"חסינות" בחלוקת חובות החברה.
בהתאם לסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, סכומים אלה משוריינים לטובת עובדי החברה, אינם ניתנים לשעבוד, החזר או עיקול ועומדים בקדימות ראשונה לפרעון, עוד טרם ההחזר לנושים המובטחים.
אפשרויות נוספות לגביית שכרם של העובדים
לבד מההכרה החוקית בשכר העובדים כחוב בדין קדימה, נתונות בידי עובדי חברה המצויה בהליך הוצאה לפועל אפשרויות נוספות לקבלת שכרם:
-
הגעה להסכם בין הנושים, המצריך הסכמת רוב הנושים, בעניין חלוקת כספי החברה. הסכם מסוג זה טעון אישור מטעם בית המשפט.
-
החלטה משותפת, אשר מתקבלת במסגרת אסיפת נושים בעניין הקפאת הליכים של החברה בכדי לנסות לשקמה - התהליך כרוך אמנם בפגיעה בחלק מזכויות העובדים שנצברו בעבר ובסכנה אפשרית של הפחתה בשכרם ומחיקת חובות מסויימים, אך מותיר פתח אופטימי להבראת החברה, אשר מאפשר לעובדים המשך עבודה בפועל בחברה וקבלת משכורות.
-
הרמת מסך ההתאגדות של החברה - מתאפשרת במקרים בהם החברה הציגה מצג שווא, לפיו מצבה הכלכלי איתן. דרך זו, אשר השימוש בה פחות נפוץ, מאפשרת ייחוס חובות החברה לבעלי החברה - בעלי המניות או לנושאי התפקידים בה - אורגנים של החברה ומימוש הכספים מכיסיהם הפרטיים.