המעסיק הפלה אותך? המעסיק ישלם!

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 אוסר על המעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה, וזאת על מנת להבטיח שוויון הזדמנויות לכולם. 

איסור זה נובע מהזכות הכללית לשיוויון בכל הקשור לעבודה, והוא חל על כל השלבים הקשורים לעבודה: החל משלב הקבלה לעבודה, דרך תנאי העבודה, קידום, הכשרה / השתלמות מקצועית, ועד לשלב סיום העבודה עקב פיטורים.

סעיף 2(א) לחוק קובע את הכלל לפיו אין להפלות כאמור מחמת כל אחת מהסיבות הבאות: מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות זה, לרבות מחמת תדירותו או משכו.

יחד עם זאת, סעיף 2(ג) לחוק קובע חריג לכלל זה, לפיו כי כאשר המדובר באפליה המתחייבת מאפיים או ממהותם של התפקיד או המשרה, אזי לא יראו בה אפליה לפי החוק.

לדוגמא, כאשר מדובר במשרת רב, ניתן לדרוש כי המועמד יהיה יהודי שהוסמך לרבנות כדין ולא ניתן לקבל לעבודה "כל אדם".

בהתאם לסעיף 10 לחוק, ניתן להגיש בפני בית הדין לעבודה תביעה אזרחית כנגד מעביד שהפלה בניגוד לחוק.

במסגרת תביעה זו, ניתן לבקש צו לפיצויים גם אם לא נגרם נזק ממוני, וזאת בשיעור שייראה לבית הדין בנסיבות העניין. 

בנוסף, ניתן לבקש גם צו עשה או צו מניעה, במקרה והענקת סעד הפיצויים בלבד איננו צודק, וזאת אף למרות האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971, אשר קובע כי לא ניתן לאכוף את החוזה, כאשר האכיפה הינה "כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי".

כמה המעסיק ישלם על אפליה?

לאורך השנים האחרונות קיימת נטיה ברורה להגדלת סכומי הפיצויים שנפסקים לטובת עובדות ועובדים שסבלו מאפליה מצד המעסיק, וזאת בין השאר בניסיון מבורך של בתי הדין להקטין ולמגר את נגע האפליה.

להלן מספר דוגמאות לתשלומי פיצויים שנפסקו על ידי בתי הדין לעבודה כנגד מעסיקים שהפלו בניגוד לחוק:

אפליה על רקע מין: במסגרת הליך דב"ע נו/129-3 שרון פלוטקין נ' אחים אייזנברג בע"מ נדון מקרה בו התובעת הגישה מועמדותה לשתי הצעות עבודה שפרסם המעסיק: איש מכירות מחוץ למשרד, ועבודה בתוך המשרד. התובעת ביקשה לשמש כאשת מכירות מחוץ למשרד, בשל תנאיה המשופרים של משרה זו.

אולם, מועמדותה למשרה זו נדחתה על הסף בנימוק שהמדובר במשרה שמתאימה לגברים בלבד, עקב שעותיה המרובות. מועמדותה למשרה השנייה נדחתה עקב חוות דעת גרפולוגית שלילית שניתנה לגביה.

בית הדין הארצי קבע שהתובעת הייתה זכאית שעובדת היותה אישה לא תישקל כלל בקשר למועמדותה למשרות הללו, ופסק לה בגין כך פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך של 50,000 ₪.

קראו בהרחבה: אפליה על רקע מין העובד/ת

אפליה על רקע השקפת עולם: במסגרת הליך עב 4517/03 שרה דהן נ' מעיין חיים ושלום עמותה, נדון מקרה לפיו התובעת עבדה כסייעת בגן ילדים השייך לרשת המעונות של תנועת ש"ס.

התובעת נדרשה להעביר את ילדיה שלמדו בבי"ס ממלכתי-דתי, ללמוד במוסדות ש"ס. משסירבה העובדת לעשות כן, היא  פוטרה בנימוק של שינויים במערכת. בית הדין האזורי לעבודה פסק כי היא פוטרה שלא כדין מחמת השקפת עולמה, ופסק לה בגין כך פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך של 30,000 ₪.

אפליה על רקע גיל: במסגרת הליך עב 911063/99 רות ניקר נ' ארגון הקבלנים, נדון מקרה לפיו פוטרה התובעת בגיל 61, בנימוק כי הדבר נובע בשל צמצומים.

ברם, התובעת גילתה להפתעתה כי מעסיקה פירסם מודעת דרושים בעיתון, במסגרתה ביקשו לגייס במקומה מזכירה צעירה ודינמית.

בית הדין האזורי פסק כי פיטורי התובעת לפני גיל הפרישה המקובל אצל נשים, 65, נעשו שלא כדין ומהווים אפליה פסולה לפי החוק.

בהתאם לכך נפסקו לה פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך של  30,000 ₪.

קראו בהרחבה: תשלום פיצויים עקב תנאי עבודה מפלים מחמת גילו של העובד    אפליה בין עובדים על רקע גיל

אפליה על רקע לאום / דת: במסגרת הליך סע"ש 28707-10-13 עמרי קיס נ' קפה על הים בע"מ, נדון מקרה בו מחפש עבודה לא התקבל למשרת מלצרות בבית קפה בשל מוצאו הערבי.

לתובע נאמר במפורש כי לא ניתן לקבלו לעבודה מאחר ואינו יהודי. בית הדין האזורי פסק שהמדובר באפליה אסורה, ופסק לתובע פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך של 30,000 ₪.

קראו בהחרבה: על אפליה על בסיס לאום ודת

אפליה על רקע מגזר דתי ומצב משפחתי: במסגרת הליך ס"ע 1867-06-11 נעמי מושקוביץ נ' מ. דיזנגוף ושות' (נציגות קלובים) בע"מ, נדון מקרה בו לא התקבלה מועמדותה של התובעת, עורכת דין ממוצא חרדי שהינה אם ל-3 ילים, בנימוק שהמגזר הדתי אליו היא משתייכת ומצבה המשפחתי, לא יאפשרו לה לעבוד שעות רבות כנדרש ממשרתה.

בית הדין האזורי פסק כי היא לא התקבלה לעבודה בשל היותה אם לשלושה ילדים, ועל סמך ההנחה כי עקב היותה דתייה היא מבקשת להביא מספר רב של ילדים נוספים בהמשך, וכי הדבר נעשה בניגוד לחוק.

בהתאם לכך נפסקו לזכותה של התובעת פיצויים בסך של 58,500 ₪ הכוללים גם פיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין.

קראו בהרחבה: פסק הדין המלא בעניין נעמי מושקוביץ

אפליה על רקע עדתי או ארץ המוצא: במסגרת הליך תע"א 9690/09 אבבה יצחק נ. א.א. מוקד 101 בע"מ, נדון מקרה בו חברה פרסמה מודעת דרושים לעבודה כמוקדנים במשמרות.

התובע, סטודנט ממוצא אתיופי, נדחה עם הגיעו לראיון העבודה בחברה, בנימוק שהחברה איננה זקוקה לעובדים נוספים.

ברם, שחשד כי הוא נדחה על רקע מוצאו, ביקש מחבריו שאינם ממוצא אתיופי לברר האם החברה עדיין מחפשת עובדים. חשדו אומת לאחר שהחברה זימנה אותם לראיונות עבודה, ואף קיבלה אחת מהם.

בית הדין האזורי פסק כי מועמדותו של התובע לעבודה נדחתה בשל מוצאו, ופסק לו פיצויים משמעותיים בסך של 95,000 ₪.

קראו בהרחבה: תשלום פיצויים לעובדת ניקיון שהופלתה עקב מוצאה   אפליה אסורה על רקע עדתי

הפלו אותך בעבודה? מגיע לך לקבל פיצויי כספי!

בכל מקרה של אפליה בעבודה, מומלץ בהחלט להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בדיני עבודה.

כפי שהדגמנו להלן, בתי הדין לעבודה נוהגים לפסוק פיצויים בסכומי כסף ניכרים, גם ללא הוכחת נזק - בכל מקרה של אפליה כנגד עובדים.

על מנת להגיש תביעת פיצויים כנגד מעסיק יש לפנות לייצוג משפטי באמצעות עורך דין מנוסה, להכין את חומר הראיות ולפנות להליך המשפטי בבית הדין.