תוכנית ויסקונסין - שיקום המשק או עבדות מודרנית?

התוכנית הממשלתית "מהבטחת הכנסה לתעסוקה בטוחה" (מהל"ב) ידועה לציבור בשמה היותר קליט תוכנית ויסקונסין על שם מדינת ויסקונסין בארה"ב שם הופעלה תוכנית דומה לזו שהפעילה הממשלה בישראל בשנים 2004.

במדינת ויסקונסין התוכנית נקראה "מרווחה לעבודה" Welfare to Work והופעלה משנת 1992 ועד 2004. מטרתה לצמצם את תקציב הקצבאות למובטלים במטרה לעודדם לצאת לעבודה באמצעות תוכנית תמריצים וסיוע. המודל הועתק ויובא למדינת ישראל, שהתמודדה עם אותה תופעה חברתית וכלכלית.

מאז שנת 1980 מדינת ישראל החלה לשלם תשלומי הבטחה הכנסה למובטלים ולכאלה שעובדים, אך הכנסתם נמוכה במיוחד וזקוקים להשלמה. העלות על תקציב המדינה היתה כבדה ונדרש שינוי. נבחנו תוכניות לצמצום ההוצאה ואיתור מקומות תעסוקה לנתמכים.

לשכות התעסוקה הממשלתיות נכשלו באיתור מקומות עבודה למובטלים. בעידן של הפרטת השירותים הממשלתיים, אושרה בכנסת ובממשלה בשנת 2004 תוכנית חלופית שבדיקת היתכנותה החלה בשנת 2000. במקום לשכות התעסוקה התקשרה המדינה במכרז עם חברות כוח אדם פרטיות והעמידה לרשותן תקציב מיוחד להפעלת "תוכנית ויסקונסין".

הממשלה העריכה שהחברות ידעו לנצל היטב את יתרונן היחסי בהפעלת כוח אדם והשמתו התעסוקתית.

על יסוד גישה זו נקבע, כי כל מקבל קצבה יתייצב במרכזי התעסוקה הפרטיים שיפעילו את רשת הקשרים שלהן למציאת מקום עבודה עבורו, שיכשירו אותו בקורסים מקצועיים, שיעודדו אותו לתרום בהתנדבות לקהילה, שיועסק בעבודות מזדמנות ויזומות אפילו תמורת שכר נמוך העיקר שיוציאו אותו ממעגל המובטלים לטובת שוק העבודה.

תוך כדי הפעלת התוכנית נחשפו מגרעותיה ויתרונותיה כפי שהובאו לידיעת הציבור על ידי מתנגדיה ומצדדיה. לטענת התומכים ובהם המוסד לביטוח לאומי כ-17% ממשתתפי התוכנית שלא מצאו עבודה לפני כן הצליחו באמצעותה להשתלב בשוק העבודה.

מקבלי הבטחת הכנסה שיפרו את מצבם הכלכלי. ועוד נטען כי המדינה חסכה 122 מיליון שקלים לאחר שמקבלי הקצבה מצאו עבודה במסגרת התוכנית.  

לטענת המבקרים והמתנגדים התוכנית נכשלה בשילובם בשוק העבודה של כ–85% ממשתפי התוכנית. מבקר המדינה פרסם דוח ביקורתי בשנת 2006 אודות ישום התוכנית ותוצאותיה.

הביקורת הופנתה בעיקר כנגד מפעילי התוכנית שהעדיפו לחסוך בהוצאות על ההכשרה התעסוקתית של המשתתפים שעלותה יקרה בהשוואה לעבודות קהילתיות ויזומות שעלותן זולה למפעילים. לפי ההסכם בין הממשלה למפעילים הפרטיים של מרכזי התעסוקה, ככל שיצליחו למצוא עבודה לכמה שיותר משתתפים הרווח שלהן יהיה גדול יותר בהתאמה והמדינה תחסוך בתשלומי הבטחת הכנסה.

המפעילים הערימו קשיים על המשתתפים רק כדי למנוע מהם לקבל את הקצבה. לפי תחקירים בכלי התקשורת עולה כי המפעילים הציגו לממשלה רשימות של משתתפים שהפסיקו לקבל הבטחת הכנסה כתוצאה משילובם בשוק העבודה ביוזמת המפעילים ועל דיווח זה קבלו תשלומים נוספים מהממשלה.

התברר שהדיווחים לא נכונים. עוד נטען על ידי המבקרים כי המפעילים לא הפעילו את המשתתפים בעבודות יזומות למען הקהילה אלא העבירו אותם לידי חברות מסחריות אחרות שהעסיקו אותן בשכר נמוך במיוחד ובכך גרפו לכיסם הכנסה נוספת. נשללה קצבה מהמשתתפים מסיבות שרירותיות ולא ענייניות.

כך למשל, משתתף שנעדר מפאת מחלה או היעדרות מוצדקת, קוצצה קצבתו או בוטלה.

הממשלה לא יכלה להישאר אדישה לנוכח גלי הביקורת. בשנת 2007 מונתה ועדה דינור שבדקה את הטענות ופרסמה את המלצותיה. הממשלה אימצה את ההמלצות והרחיבה את התוכנית במתכונת חדשה שנקראה "אורות לתעסוקה".

אלו עיקרי המלצות וועדת דינור:

• הקמת מסלולים מיוחדים לאוכלוסיות שמתקשות להיכנס לשוק העבודה בגלל חסמים ידועים כמו: עולים חדשים, בעלי מוגבלויות ואקדמאים.
• המדינה תסבסד עבודות מיוחדות למשתתפים ויערכו הקלות בקריטריונים לקבלת הקצבה.
• מפעילי מרכזי התעסוקה יקבלו תשלום בעיקר עבור השמה איכותית וארוכת טווח. הרווח של המפעילים נגזר מגובה המשכורת שיקבל העובד ומשך הזמן שיתמיד בעבודה החדשה.
• מי שיתמיד בעבודה וישמור על קשר ארוך טווח עם מרכז התעסוקה יקבל בונוס מיוחד.
• בהמשך לאימוץ ההמלצות החליטה הממשלה להוציא את בני ה-45 ומעלה מהתוכנית והרחבתה לאזורים נוספים.

התוכנית המשיכה לפעול במתכונתה החדשה והמשודרגת עד לשנת 2010. לאור הביקורת הציבורית הנמשכת שנתמכה גם על ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ, לא חודשה הוראת השעה להפעלתה והיא הופסקה.

תוכנית ויסקונסין 2013

משרדי האוצר והכלכלה לא ויתרו. מטיוטת חוק ההסדרים לתקציב המדינה לשנים 2013-14 עולה כי המשרדים נחושים להחזיר למעגל העבודה את מקבלי הבטחת ההכנסה שלא עובדים והפכו למעשה למובטלים כרוניים, שנהנים מקצבה ומוותרים על תעסוקה מוסדרת ומדווחת.

כל יוזם ומחדש פעילות של התוכנית מנסה להכניס בה שיפורים וחיזוקים כדי להגשים את מטרתה. אין מתכון מנצח. יש ניסוי וטעייה שנועדו בעיקר להתמודד עם משקלה הכבד של ההוצאה הממשלה על הבטחת הכנסה. וגם הפעם, במסגרת חוק ההסדרים יש כרגיל מתנגדים ותומכים.

לפי הדיווחים על חוק ההסדרים עולה כי בכוונת משרדי הכלכלה והאוצר לקדם את התוכנית בכל רחבי הארץ ולא רק במספר מרכזים בודדים. למפעילי המרכזים לא תהייה סמכות לשלול קצבה אלא רק לעובד ציבור שקיבל המלצה מהזכיין המפעיל.

עוד מוצע כי אותו עובד ציבור, נציג המדינה, ישב במרכזים באורח קבע כך שיתאפשר לו לפקח מקרוב וביעילות על הפעילות ועמידה ביעדים ובמדדים.

נוסחת התגמול למפעילים תשונה. ככל שהמשרה למשתתף תהיה איכותית ותימשך זמן רב כך יגדל התגמול. לא ינתן תגמול למפעיל על שלילת קצבה.

בחירת הזכיין תתבצע לפי קריטריונים קפדניים וקשוחים יותר. כל מפעיל ידרש להוציא רישיון הפעלה כחוק והוא לא יורשה לעסוק בעיסוק אחר. במכרז יותרו להשתתף גם גופים ועמותות שלא למטרות רווח.

סביר להניח שתוכנית החדשה של הממשלה נועדה גם לסייע להשתלבות החרדים בשוק העבודה בהתאם להמלצות הוועדה לשיוויון בנטל.

לפי הנטען בדיונים בחוק ההסדרים, צפויה עבודה רבה עד לאישור החוק באופן סופי. אלו עיקרי התוכנית שאמורה להתמודד עם כ-72 אלף מקבלי הבטחת הכנסה שצברו יותר מ-270 ימי אבטלה ב-12 החודשים האחרונים. שכבה זו מהווה לפי הדיווחים כ-35% מהמובטלים במשק, לעומת 9.6% בלבד בראשית שנת 2002.

הממשלה תומכת אך מה אומרים מתנגדיה של התוכנית?

יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ לא שינתה את עמדתה השלילית ביחס לתוכנית. עיקר הביקורת שלה נקשרת לשיטת התגמול שהכניסה מיליוני שקלים לכיסי המפעילים, שללה קצבאות ולא הצליחה בהשמה.

לגבי עיקרי התוכנית החדשה מסרה יחימוביץ' בהודעתה לתקשורת: "מדובר בתוכנית שהתנכלה באופן אקטיבי לחלשים בחברה, ולמעט הזרמה של מאות מילוני שקלים לכיסן של חברות פרטיות לא הועילה ביצירתו של ולו מקום עבודה אמיתי אחד".

בעמוד שלה בפייסבוק הוסיפה להתנגדותה מימד אישי כנגד שר האוצר: "לפיד מנסה להחזיר את תוכנית ויסקונסין - תוכנית להתאכזרות בעניים ביותר. זו תוכנית שמתפוצצת מאינטרסים של גורמים עיסקיים. זו תוכנית שכפינו על נתניהו את ביטולה בכנסת הקודמת, תוך איחוד כוחות של ח"כים מכל המפלגות. כעת, בחוק ההסדרים, לפיד מחזיר אותה מחדש בדלת הקדמית, בלי למצמץ".

עו"ד טלי ניר, ראש מחלקת זכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח מסרה בתגובה לפרסום התוכנית כי חרף הדיבורים על מקצה שיפורים, המתכונת המוגדרת בחוק ההסדרים מסתמנת כפוגענית ביותר כלפי הציבור הכי מוחלש במדינה. הזכאות לקצבת קיום היא זכות יסוד בעלת מעמד חוקתי.

כל זמן שלחברות הפרטיות תהיה השפעה על זכאות לקצבאות או לשירותים תומכי עבודה, המשמעות היא הפקרתם של משתתפי התכנית לחסדי האינטרסים הכספיים של הקבלנים. עוד הוסיפה לטעון בתגובתה, כי למדינת ישראל יש שירות תעסוקה חבול, שתקציבו הולך ומידלדל שנה אחר שנה.

במקום להזרים את התקציבים הדרושים לשירות התעסוקה על מנת להבריא ולייעל אותו, חוזר האוצר לשיטה הישנה, שכבר נכשלה: העברה חסרת אחריות של סמכויות שלטוניות חיוניות, הנוגעות לזכויותיהם של מובטלים ומקבלי קצבאות, אל חברות פרטיות שמטרתן היא בראש ובראשונה רווח כלכלי.

לא יתכן שהפרטה שבוקרה קשות ובוטלה על ידי הכנסת, תחזור כעת דרך החלון של חוק ההסדרים – ועוד בפריסה ארצית, ללא פיילוט, כעובדה סופית ומוגמרת. "אנו קוראים לממשלה לכל הפחות להוציא את ההצעה מחוק ההסדרים ולדון בה בנפרד, כהצעת חוק רגילה".

בדיון שנערך בועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת הובעו התנגדויות חריפות לתוכנית החדשה. הוועדה לא האריכה את הוראת השעה כבקשת הממשלה. מפרוטוקול הדיון של הוועדה עולה כי היו"ר חיים כץ לא הבין את הצורך באישור התוכנית אם לטענת האוצר יש הצלחה בהורדת שיעור האבטלה. עוד ביקש לדעת מדוע עובדי שירות התעסוקה פחות טובים לביצוע התוכנית מעובדים של המגזר הפרטי.

מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, פנה לחברי הוועדה בעקבות תהייתו של ח"כ כץ וטען בזו הלשון: "נעשה כאן חיבור איום ונורא בין שירות התעסוקה לקיומה או אי קיומה של התכנית. לא יכול להיות שמובטלים יסבלו בשל כך. 50 מיליון שקל נגרעו מאיתנו, אין לי כסף לנייר טואלט בשביל המובטלים שבאים. איך אשלם משכורת לעובדים בסוף החודש? מונחת כאן הצעת חוק בעלות של מיליארדים, ובינתיים באום אל פחם מטפל נציג אחד באלף פונים. מספיק עם ההתעללות הזאת באזרחי מדינת ישראל. שלמו לנו 10% מעלות התכנית, 150 מיליון, תנו לנו כלים ואני מתחייב שנדע לטפל במובטלים הכרוניים לא פחות טוב מגופים פרטיים".
 
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס ממפלגת ישראל ביתנו אמרה כי: "משרד האוצר מייבש את שירות התעסוקה כדי שייכשל. למה המדינה צריכה להוציא הון לצורך תיווך בין חברת כוח אדם למבקש עבודה?  אין בתכנית החדשה שינויים אמיתיים ושאף אחד לא יעבוד עלינו".

ח"כ אילן גילאון (מרצ) פנה לנציגי הממשלה שהשתתפו בדיון וטען בלשונו הציורית והחריפה: "זרקנו אתכם מהדלת ונכנסתם מהחלון, זרקנו אתכם מהחלון ובאתם מהאסלה. די, קרציות. צאו לנו מהוורידים. כמה אפשר למחזר?".

ח"כ מרינה סולודקין (קדימה) קראה להקמתה של ועדת חקירה: "חייבים לבדוק מי ולמה מקדם את התכנית ומהם האינטרסים הכספיים מאחוריה".

ח"כ אורית זוארץ (קדימה): "זו תכנית שמעגנת סחר בבני אדם בעידן המודרני. תכנית ויסקונסין לא פועלת כבר למעלה משנה, אז מי הוריד את נתוני האבטלה".

בעקבות הלחצים של שירות התעסוקה בתמיכת ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החליטו השרים לפיד ובנט ששירות התעסוקה יהיה למעשה "בעל הבית" של הפעלת תוכנית ויסקונסין החדשה. לפי הידוע התקציב הממשלתי יגיע לשירות התעסוקה שיחלק אותו לפי משימות ויעדים מוגדרים וגם הוא זה שיפקח על הפעלת מרכזי ההשמה באמצעות מפעילים פרטיים שיזכו במכרז.

לקראת אישור החוק בקריאות שניה ושלישית מציע יו"ר ועדת העבודה והרווחה, חיים כץ שורה של הצעות שיש בהן להדק את הפיקוח על הגורמים המפעילים את התוכנית בהתאם ליעדים ולמדדים שיקבעו בחוק ובתקנות הנלוות לו.

זהו שלב הדיבורים. ככה זה עם פוליטיקאים מכל המפלגות. החלטות צריך לקבל. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת. יש עוד שתי קריאות. שווה להמתין ולדעת מה יקרה עם ויסקונסין או כל שם אחר לתוכנית כלכלית בעלת חשיבות לאומית וחברתית.

ליחצו כאן ובואו להתייעץ עם עורכי דין בפורום לדיני עבודה וזכויות העובד!