רכיבי השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים

פוטרנו מהעבודה או התפטרנו בדין מפוטר מגיע לנו פיצויים לאחר שהשלמנו לפחות שנת עבודה אחת.

שיעור הפיצויים המשולם מחושב לפי השכר הקובע שהוא שכר עבודה חודשי לכל שנת עבודה. עבדנו 10 שנים מגיע לנו 10 משכורות. רכיבי השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים אינם אחידים אצל כלל העובדים במשק.

השונות נקבעת לפי הסכמי השכר במגזרים הציבורי והפרטי בכפוף להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחלים עליהם.

השאלה היא אלו רכיבים בשכר החודשי שלנו נלקחים ולא נלקחים בחשבון לצורך חישוב ותשלום הפיצויים. התשובה לשאלה זאת נסמכת על תקנות פיצויי פיטורים ופסקי הדין הרבים של בתי הדין לעבודה.

רכיבי השכר הקובע לתשלום פיצויים למפוטר/ת

• שכר יסוד
• תוספת ותק
• תוספת יוקר המחיה
• תוספת משפחה
• תוספת מחלקתית
• תוספת מקצועית
• שכר רגיל למי שלא מקבל את התוספות הנ"ל

מה לא נכלל בשכר הקובע לצורכי פיצויים?

• בונוס
• פרמיה
• שכר עידוד בסכום קבוע או מדורג בגין עמידה ביעדים
• עמלות
• דמי נסיעות
• הוצאות אש"ל

פרשנות ועוד כמה מילים על השכר הקובע לתשלום פיצויים

לעיתים, רכיבים שלא נכללים בחישוב התשלום לפיצוי לפי התקנות וההסכמים, מוצאים את מקומם במסגרת חוזים אישיים שנחתמו עם עובדים.

במקרה של מחלוקת אודות הכללתו של הרכיב כמפורט בחוזה לעומת הסכם קיבוצי או לפי הקבוע בתקנות, בית הדין יכול להכריע לטובת הרכיב המפורט בחוזה האישי.

כך למשל, אם הוסכם בחוזה העבודה האישי שהעמלות יחושבו לצורך תשלום פיצויים אז הם נכללים ברכיבי השכר הקובע לצורך חישוב זה.

הוצאות אש"ל לא נכללות ברכיב הקובע לפיצויים, ומכן שתביעה של עובד/ת מפוטר/ת בבקשה לכלול אותם תידחה ככל הנראה על ידי בית הדין.

זה קרה לדוגמה בתיק (תע"א 8565/09 בנימין אברהם נ' תנובה מרכז שיווקי לתוצרת חקלאית בע"מ) שם נפסק כי: "מאחר שהחזר הוצאות האש"ל היווה החזר הוצאות אותנטי, המותנה בתנאי, ולא תוספת שכר פיקטיבית, אין לכלול אותו בשכר היסוד הקובע לתשלום פיצויי פיטורים".

צריך לזכור כי בכל הקשור לרכיבים בשכר המוגדרים בתלוש השכר כתוספות, על העובד שתובע את תשלום הפיצויים לפי רכיב התוספות להוכיח שהן חלק בלתי נפרד מהשכר המשולם עבור עבודה ואין המדובר בפיקציה.

ובלשון פסק הדין, דב"ע מא 78-3 אמנון ברזילי נ' אלבני ישראל פריט בע"מ: "נטל השכנוע כי תשלום מסויים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה הוא על העובד".

במקום אחר (דב"ע מא 23-3 התזמורת הקאמרית הישראלית נ' סמדר שזר) נפסק כי:" "תשלומים בגין טלפון, ביגוד, דמי הבראה... אינם בגדר רכיבי שכר שנקבעו בתקנה. אינם "שכר יסוד" ואינם נמנים עם התוספות כמפורט בתקנה ולכן אין להביאם בחשבון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים".

העובדה שעובד מגיש תביעה שנסמכת על ההגדרה משכורת כוללת, לא בהכרח מבטיחה לו את הסעד המבוקש מבית הדין, לכלול את רכיביה כנטען על ידו בחישוב לצורך תשלום פיצויים.

בתביעה של אבי יעקב נ' אגודת מגן דוד אדום (תע"א (חי) 1128-08) דחה בית הדין את טענת התובע וחישוביו באשר למשכורת הכוללת כפי שצויינה בהסכם הקיבוצי המיוחד של מד"א משנת 1979.

כתימוכין לעמדתו הביא בית הדין את מה שנפסק בתיק עע (ארצי) 1598/04 אבנר טוביהו נ' מגן דוד אדום בישראל, שם נפסק כי בהסכם הקיבוצי הנ"ל המשכורת הכוללת לא מוגדרת. אין פירוט של רכיבי השכר העשויים לצקת תוכן למשכורת הכוללת.

אין הכוונה לשכר יסוד בלבד כפי שאין הכוונה לשכר הכולל את כל רכיבי המשכורת כולל תוספות משתנות, כמו תוספת שבת וכדומה.

בנסיבות אלה, משלא הוכח המונח משכורת כוללת בהסכם הקיבוצי, "אין לנו אלא לקבל את פרשנות מד"א למונח זה, לפיה המשכורת הקובעת תכלול את הרכיבים המפורטים בחוק ובתקנות, והרכיבים אשר הוספו לחישוב פיצויי הפיטורים על ידי מד"א, נעשו באופן וולונטרי בלבד".

לעניין תוספת עבור שעות כוננות שדרש אבי יעקב לכלול כרכיב בחישוב לפיצויים ובקשתו נדחתה גם על סמך מה שנקבע בתיק עב (ת"א) 2122/01 יצחק ג'רסי נ' מגן דוד אדום בישראל: "הכוננות של נהג אמבולנס, מעצם טיבה ומהותה, תלויה ומותנית בקבלת קריאות לסיוע מאזרחים המבקשים להיזקק לשרות זה, כך שמדובר בתוספות מותנית שאין להכלילה בגדר השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים".

בכל הנוגע לשעות נוספות נפסק בתיק דב"ע נג/ 3-84 מד"א נ' אורי שטרן כי: "הרכיבים שבאים בחשבון שכר עבודה לעניין חישוב פיצויי פיטורים נקבעו בתקנה 1 לתקנות ולא תמצא ביניהם רכיב של שעות נוספות.

לא היה חולק כי התשלום ששולם לשטרן בגין עבודת שעות נוספות היה עבור שעות עבודה שאותן עבד בפועל מעבר לשעות העבודה הרגילות, ומשכך הדבר אין לכלול את השעות הנוספות בעניין השעות אותן יש להביא בחישוב פיצויי הפיטורים.

לפי הפסיקה, לא נדרשת הסכמתו האישית של עובד להחלת הסכם קיבוצי.

סעיף 16 להסכמים הקיבוציים קובע כי חל על כל אחד מהעובדים הכלולים בו. עוד נקבע בהליך דב"ע לד /66-3 אברהם סוקרינסקי נ' הסתדרות מדיצינית בישראל כי ארגון עובדים אינו נציג של כל עובד ועובד, ואינו שלוחו, אלא נציג של כלל העובדים.

שאלות? בעיות שכר?