פנסיה הינה סוג של גמלה חודשית אשר משולמת לעובדים, בדרך כלל שכירים אך גם עצמאים, במטרה להבטיח המשך הכנסה לעובדים בעת הפסקת עבודתם עקב פרישתם לגמלאות.
כספי תשלומי הפנסיה נצברים לאורך שנות עבודתו של העובד במסגרת ביטוח פנסיוני, ובאמצעות העברת הפקדות הן מטעם המעסיק והן מטעם העובד, כאשר שיעור ההפרשות נקבע באחוזים ביחס לשכרו של העובד.
במילים פשוטות, הפנסיה הנה מעין קופת חסכון לעת פרישה. במהלך שנות עבודתו, העובד מפריש מראש כספים אשר ישמשו אותו בדיעבד לשנים שלאחר פרישתו מעבודה, ויעניקו לו הכנסה סבירה לקיום בכבוד, ואף יאפשרו לו לשמור במידה כזו או אחרת על רמת החיים שאליה הורגל לפני הפרישה.
בשל חשיבותה הרבה של הפנסיה, מדינת ישראל בדומה ליתר המדינות המפותחות בעולם המודרני, מעוניינת לעודד את אזרחיה לחסוך לגיל פרישה, על מנת שהם יוכלו לקיים את עצמם עם הגיעם לגיל פרישה באופן עצמאי, ומבלי שהם יהיו תלויים בה.
בהתאם לכך בנוסף לחקיקת צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה, המדינה גם מעניקה הטבות מס שונות לגבי כספי החיסכון הפנסיוני, אשר אינן חלות על אפיקי חיסכון אחרים. מנגד, המדינה גם מאלצת את העובדים להימנע ממשיכת כספי הפנסיה לפני הגיעם לגיל הפנסיה, וזאת באמצעות הטלת קנסות על כל מי שיעשה כן.
מי זכאי לקבל פנסיה?
נכון לחודש אוגוסט 2016 כל העובדים השכירים יכולים לקבל פנסיה, וזאת מכח הסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי, וכן מכח צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה, אשר מטיל על המעסיק חובה לערוך ביטוח פנסיוני לכל עובד, ואשר לגביו יורחב בהמשך הסקירה שלפניך.
כתוצאה מכך, כיום קיים למעשה ביטוח פנסיוני לכל העובדים השכירים במשק, בין ממקור הסכמי ובין מכח הדין.
לעומת זאת נכון למועד כתיבת סיקרה זאת עדיין לא קיים הסדר חוקי לגבי עובדים העצמאיים, אשר מהווים כ-12% מכוח העבודה במשק, וזאת למרות שהצורך שלהם בביטוח פנסיוני אינו שונה מזה של השכירים.
עם זאת יצויין כי לאחרונה נעשה נסיון לפתור מצב זה במסגרת הצעת חוק פנסיה חובה לעצמאים, תשע"ה-2015. כתוצאה מכך החיסכון הפנסיוני לעובדים עצמאיים כיום הנו עדיין בגדר רשות בלבד ולא חובה. לפי ההערכות כיום כ-40% עד 50% מהעצמאים אינם חוסכים לפנסיה.
רכיבי הביטוח הפנסיוני של העובדים
הביטוח הפנסיוני כולל כאמור את מרכיב החיסכון לגיל הפרישה, כאשר בנוסף רשאי כל עובד לרכוש לעצמו גם את שני הכיסויים הביטוחיים הבאים:
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה - אשר מכונה גם פנסית נכות. ביטוח זה מקנה למבוטח, שיכולתו לעבוד נפגעה, באופן מלא או חלקי, קצבה חודשית המשולמת לו לפי דרגת נכותו, וזאת לכל משך תקופת נכותו עד הגיעו לגיל פרישה.
ביטוח מפני מוות - אשר מכונה גם פנסית שארים. ביטוח זה מקנה לשארי המבוטח, אלמנתו וילדיו סכום חד פעמי או תשלומי קצבה חודשית עם מותו של המבוטח.
ניוד הביטוח הפנסיוני - הזכות שלך!
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל), תשס"ח-2008, מאפשרות לחוסך להעביר בכל עת את כספי החיסכון הפנסיוני שצבר בין אפיקי החיסכון הפנסיוני השונים: קופות גמל, ביטוחי מנהלים וקרנות פנסיה, וזאת ללא עלות כלל ולרבות ללא תשלום של עמלה או של קנסות.
מטרת התקנות הינה להגביר את התחרות בין אפיקי החיסכון השונים והגופים המנהלים אותם, דבר אשר עשוי להביא להתייעלות בניהול אפיקי החיסכון השונים, לשיפור בשירות לחוסכים ולהשגת תנאים טובים יותר עבורם ולהגדלת הכוח הצרכני של החוסכים לגיל פרישה.
הניוד מאפשר לחוסך להעביר את כספי החיסכון הפנסיוני שצבר באפיק חיסכון אחד כגון ביטוח מנהלים, לאפיק חיסכון אחר, כגון קרן פנסיה.
מאידך לא ניתן לעבור לאפיק חיסכון פנסיוני ישן, שכבר לא פתוח למצטרפים חדשים, כגון קרנות פנסיה ותיקות, קופות גמל הוניות, וביטוח מנהלים מבטיחי תשואה או עם מקדם המרה מובטח.
זכות זו קיימת לעובד גם אם נקבע בהסכם עבודה או בכל הסכם נוהל או חוק אחר, כי עליו לבחור בגוף פנסיוני מסויים.
לפיכך המעסיק איננו רשאי לכפות על העובד להישאר באותו גוף פנסיוני או לכפות עליו לבחור בגוף פנסיוני מסוים, וכן אסור למעסיק לכפות על העובד לבחור במכשיר פנסיוני מסוים, דהיינו, חיסכון הוני לסכום חד פעמי או חיסכון קצבתי, לתשלומים חודשיים.
צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה
כאמור לעיל כל עובד שכיר יכול כיום לקבל פנסיה, בין מכח הסכם אישי או קיבוצי, ובין מכח צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה, אשר נושא את השם צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק ואשר נכנס לתוקף ביום 1.1.2008.
צו ההרחבה בנושא פנסיה חובה קבע לראשונה כי קיימת זכות לפנסיה לכל העובדים השכירים במשק, ללא יוצא מהכלל, לרבות עובדים זרים לכאורה.
בהתאם לכך הטיל צו זה חובה על כל המעסיקים במשק לערוך ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד שאין לו הסדר פנסיוני בכלל או הסדר פנסיוני שהינו מטיב ביחס להסדר הפנסיוני שעל פי הצו. לשם כך על המעסיק ועל העובד לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני הנקובות באחוזים משכרו של העובד, בהתאם לכללים שנקבעו בצו.
הזכות לפנסיה חובה הינה זכות קוגנטית. כלומר זכות שהעובד אינו רשאי לוותר עליה, כך שגם אם הוא לכאורה ויתר עליה, אזי לויתורו זה אין כל תוקף.
כמו כן העובד אינו יכול למנוע את ניכוי חלקו בהפרשות מתוך השכר. עם זאת, העובד זכאי לבחור את סוג הביטוח הפנסיוני שבו הוא רוצה להיות מבוטח: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים, ואף לבחור את הגוף המוסדי הספציפי שאליו יופרשו הכספים ושבו ינוהל הביטוח הפנסיוני.
על פי הצו, על העובד להודיע למעסיק על הגוף שבו הוא רוצה שינוהל הביטוח הפנסיוני שלו תוך 60 יום ממועד תחילת עבודתו אצל המעסיק.
במידה והוא לא הודיע כך אזי המעסיק יבטח אותו בקרן פנסיה מקיפה חדשה. עם בחירת הגוף שבו ינוהל הביטוח הפנסיוני של העובד, יש למלא את הטפסים הרלוונטיים לצורך ההצטרפות אליו, ולחתום עליהם כנדרש.
הזכאות לפנסיה חובה
צו ההרחבה חל כאמור על כל עובד שכיר, וזאת החל מגיל 21 לגבר וגיל 20 לאישה ועד לגיל פרישת חובה. דהיינו, הגיל שבו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, אשר כיום הינו גיל 67 הן לנשים והן לגברים, לפי חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004.
מועד צמיחת הזכאות לקבלת הפנסיה, תלוי בשאלה האם בעת קבלתו של העובד למקום עבודתו החדש, היה לו כבר ביטוח פנסיוני:
-
במידה והעובד התקבל לעבודה כשעדיין אין לו ביטוח פנסיוני - אזי החל מיום 1.1.2008, זכאותו תקום בתום 9 חודשי עבודה באותו המקום, והחל מיום 1.1.2009, זכאותו תקום בתום 6 חודשי עבודה בלבד.
-
במידה והעובד התקבל לעבודה כשכבר יש לו ביטוח פנסיוני - זכאותו תקום החל מיומו הראשון בעבודה, ללא צורך בתקופת המתנה, אם כי ביצוע ההפרשות בפועל יחל לגביו רק לאחר 3 חודשי עבודה, וזאת רטרואקטיבית למועד תחילת עבודתו או בתום שנת המס, לפי המוקדם מביניהם.
מהן ההפרשות במסגרת ביטוח פנסיה חובה
ההפרשות לביטוח הפנסיוני מתבצעות עבור שני רכיבים: רכיב הפנסיה אליו מפרישים הן המעסיק והן העובד, ורכיב פיצויי פיטורים אליו מפריש המעסיק בלבד.
שיעור ההפרשות לביטוח הפנסיוני נעשה באחוזים מתוך שכר המבוטח, שהינו השכר הרלוונטי של העובד השכיר לצורך חישוב ההפרשות לביטוח הפנסיוני שלו. שכר זה כולל את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים וזאת כאמור בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות שעל פיו.
תקרת השכר המבוטח הנה השכר הממוצע במשק, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי. תקרת ההפקדה החודשית בקרן פנסיה חדשה מקיפה שווה ל-20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק.
שיעור ההפרשות לביטוח הפנסיוני נעשה באופן אחיד לכל העובדים במשק, למעט עובדים בשירות המדינה אשר זכאים לשיעורי הפרשות גבוהים יותר החל מיולי 2015, וכן עובדים שיש להם הסדר ביטוח פנסיוני שתנאיו טובים יותר מאלו של ההסדר הפנסיוני שעל פי הצו, שאז על המעסיק לבצע את ההפרשות בהתאם לאותו הסדר מטיב.
להלן פירוט ההפקדות לביטוח הפנסיוני שיש לבצע על פי צו ההרחבה:
|
החל מיום... ואילך |
הפרשות המעסיק לפנסיה |
הפרשת העובד לפנסיה |
הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים |
סה"כ |
|
1.1.2008 |
0.833% |
0.833% |
0.834% |
2.5% |
|
1.1.2009 |
1.66% |
1.66% |
1.68% |
5% |
|
1.1.2010 |
2.5% |
2.5% |
2.5% |
7.5% |
|
1.1.2011 |
3.33% |
3.33% |
3.34% |
10% |
|
1.1.2012 |
4.16% |
4.16% |
4.18% |
12.5% |
|
1.1.2013 |
5% |
5% |
5% |
15% |
|
1.1.2014 |
6% |
5.5% |
6% |
17.5% |
|
1.1.2015 |
6% |
5.5% |
6% |
17.5% |
לגבי שנת 2016, יש להבדיל בין שיעור ההפרשות עד ליום 1.7.2016 ומיום זה ואילך.
עד ליום 1.7.2016 שיעור ההפרשות היה זהה לזה של שנת 2015, כלומר הפרשת המעסיק לפנסיה -6%, הפרשת העובד לפנסיה –5.5% והפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים –5%.
החל מיום 1.7.2016 ואילך שיעור ההפרשות הכולל לפנסיה גדל באחוז אחד, אשר כולל תוספת של חצי אחוז למעסיק ותוספת של חצי אחוז לעובד.
ההפרשה תגדל בשתי פעימות של חצי אחוז, הראשונה במשכורת יולי 2016 והשנייה במשכורת ינואר 2017. בהתאם לכך, הפרשת המעסיק לפנסיה תהיה -6.5%, הפרשת העובד לפנסיה –6% ואילו שיעור הפרשת המעסיק לפיצויי פיטורים נותר בעינו –5%.
כתוצאה מכך יגדל סך כל ההפרשות, כולל מרכיב פיצויי הפיטורים, ל-18.5%. עובדים שמקבלים הפרשות גבוהות יותר, כגון העובדים במגזר הציבורי שההפרשה החודשית שלהם היא 20.5% או עובדי שמירה וניקיון שאצלם מופרשים 23% לא ייהנו משינוי זה.
חובת המעסיק להעביר את ההפרשות לביטוח הפנסיוני
מועד העברת כספי ההפרשות לפנסיה - על פי תקנה 10 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014, המעסיק מחוייב להעביר את סכומי ההפרשות, הן שלו והן של העובד, אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד, וזאת תוך 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו משולמים הכספים, לפי המוקדם מביניהם.
עוד יודגש כי המעסיק אינו רשאי לעכב את ביצוע ההפרשות גם במידה והוא נקלע לקשיים כלכליים.
הפרת חובת המעסיק להעביר את כספי ההפרשות לפנסיה - במידה והמעסיק הפר את חובתו להעביר את סכומי ההפרשות לגוף המוסדי בו מתנהל ביטוח הפנסיוני של העובד, תוטל עליו סנקציה בהתאם למספר ימי הפיגור של הפרה זו:
-
אם המעסיק לא העביר את הכספים עד ה-15 לחודש - הוא עלול להיות חייב בריבית כלפי הגוף הפנסיוני, וזאת החל מהיום ה-16 לחודש ועד למועד התשלום בפועל, וזאת לפי תקנה 11 לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014.
-
אם המעסיק לא העביר את הכספים תוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן – ייחשב סכום ההפרשות שלא הועבר כשכר מולן, אשר מזכה בקבלת פיצויי הלנת שכר, וזאת גם אם השכר עצמו שולם בזמן ולא הולן, וזאת לפי סעיף 19א לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1968.
-
אם המעסיק ניכה משכר העובד את כספי חלקו של העובד, ולא העביר אותם תוך 30 ימים מהיום שבו נחשב השכר שממנו נוכו הסכומים כשכר מולן - המעסיק יחשב כמי שביצע עבירה פלילית, בגינה הוא צפוי לעונש מאסר או קנס, לפי סעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1968.
בנוסף העובד רשאי להגיש תלונה העל מעסיק בפני יחידת אכיפת דיני העבודה שבמשרד הכלכלה, וכן להגיש תביעה כנגד המעסיק לקבלת צו שיאכוף עליו את ביצוע ההפרשות לפנסיה או לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לעובד עקב אי ביצוע ההפרשות.
נדגיש כי על פי פסיקת בתי הדין לעבודה יש להעדיף את סעד האכיפה על סעד הפיצויים, למעט במקרים בהם נקבע כי עילת האכיפה מוצתה.
בנסיבות מסויימות העובד רשאי להגיש תביעה גם כנגד הגוף המוסדי בו מתנהל הביטוח הפנסיוני. שכן, על גוף זה חלה החובה לוודא שהמעסיק מעביר אליה את ההפרשות הפנסיוניות, ובמידה והמעסיק איננו עושה זאת עליה לתבוע את המעסיק.
במידה והגוף המוסדי יפר חובה זו הוא ישא באחריות כלפי העובד במידה והוא זכאי לכספי הפנסיה. על פי הפסיקה, העובד רשאי לבחור לפי שיקול דעתו את מי ברצונו לתבוע, את המעסיק ו/או הגוף המוסדי, אולם רצוי שהוא יפעל למיצוי זכויותיו בכל מקרה כלפי הגוף המוסדי, ולו בנוסף לתביעה כנגד המעסיק, וזאת מכח עקרון הקטנת הנזק.
מתי רשאי המעסיק להפסיק להעביר את כספי ההפרשות לפנסיה - המעסיק רשאי להפסיק לבצע את העברת כספי ההפרשות לגוף הפנסיוני עבור העובד בכל מקרה בו יחסי העבודה ביניהם הסתיימו, כגון עקב פיטורים או התפטרות, וכן במידה שהעובד הגיע לגיל פרישה חובה, שכיום הנו גיל 67 לשני המינים כאמור לעיל.
כמו כן, בכל מקרה בו המעסיק מפסיק להעביר תשלום עבור עובד מסוים, עליו לדווח על כך לגוף הפנסיוני וכן לפרט את הסיבה להפסקה. במידה והפסקת ההעברה בוצעה בשל פיטורי או התפטרות העובד, על המעסיק גם להודיע על מעמדם של כספי פיצויי הפיטורים שהצטברו לזכות העובד כלומר, האם העובד זכאי לקבלם או לאו.
אופן קבלת קצבת הפנסיה
כאשר העובד יגיע לגיל פרישה ויצא לגמלאות תיקבע לו קצבת פנסיה חודשית, אשר תשולם לו למשך כל יתרת חייו.
מאחר שגיל הפרישה המוקדמת הנו כיום גיל 60 לגבר ולאשה, אזי עקרונית ניתן לקבל את כספי הפנסיה כבר מגיל זה, אולם יש להיות מודעים לכך שככל שהפנסיה מתקבלת בגיל צעיר יותר, כך היא גם תהיה היא נמוכה יותר.
בנוסף, אדם שזכאי לקצבה הגבוהה מכ-3,850 ₪ לחודש צמוד למדד פברואר 2008, יוכל למשוך את הסכום שצבר מעבר לסכום זה כסכום חד פעמי.
סכום קצבת הפנסיה נקבע בהתאם לסכום הכסף שנצבר בחיסכון לאורך כל השנים עד גיל הפרישה וחלוקתו במקדם ההמרה. המנה שמתקבלת משקפת את סכום קיצבת הפנסיה החודשית.
לפיכך ככל שמספר מקדם ההמרה נמוך יותר כך גובה קצבת הפנסיה החודשית שצפויה למבוטח תהיה גדולה יותר. כלומר קיים יחס הפוך בין גובה המקדם לגובה הקצבה.
סכום הכסף שנצבר בחיסכון תלוי במספר גורמים כגון משך החיסכון, קרי מספר השנים שבהן התמיד בחיסכון הפנסיוני שלו, רציפות החיסכון, גובה התשלומים ששולמו לחשבון החיסכון הפנסיוני שלו במהלך שנות העבודה, שיעור התשואה שהם למעשה הרווחים שהכסף שלו צבר בתקופת החיסכון, וגובה דמי הניהול ששילם החוסך לגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני שלו.
לעומת זאת, מקדם ההמרה נקבע על פי תוחלת חיים והריבית התעריפית. תוחלת החיים נקבעת על פי לוחות התמותה של האוכלוסייה, ומחושבת לפי תאריך הלידה של החוסך, מינו, ומצבו המשפחתי. ככל שתוחלת החיים מתארכת, כך גם גדל מקדם ההמרה.
כך לדוגמא, המקדם של חוסך יליד 1980 יהיה גבוה משמעותית משל חוסך יליד 1950. הריבית התעריפית הינה ריבית התשואה השנתית המינימאלית שחברת הביטוח / קרן הפנסיה מניחה שהיא תשיג על השקעותיה.
ככל שהריבית התעריפית שמגולמת במקדם גבוהה יותרכך מקדם הקצבה יהיה נמוך יותר. עם זאת יובהר כי לא קיימים מקדמי המרה אחידים, אלא הם משתנים בין חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל השונות, כך שלכל אחת מהם מקדמי המרה משלה.
טיפים למיטוב החיסכון הפנסיוני
חשוב לזכור כי מומלץ להתחיל לחסוך מוקדם ככל שניתן ולא למשוך כספים במהלך הדרך ובעיקר לא למשוך את כספי הפיצויים גם כשהדבר אפשרי. כמו כן, מומלץ להגדיל, במידת הניתן, את אחוז ההפרשות לפנסיה, הן שלך והן של המעסיק שלך.
הבינו את מהות המוצרים הפנסיונים וההבדלים ביניהם. קיימים 3 מוצרים פנסיונים בסיסיים: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל. קרן פנסיה מחזיקה ב-30% מהתיק באג"ח מיועדות עם תשואה מובטחת, מה שלא קיים בביטוח מנהלים, וגם גובה דמי ניהול זולים יותר.
לעומת זאת, ביטוח המנהלים מתחייב שלא לפגוע בקצבה הפנסיונית אם תוחלת החיים תתארך, דבר שאינו קיים בקרן הפנסיה.
כמו כן, קרן פנסיה כוללת אוטומטית מרכיב ביטוחי מפני אובדן כושר עבודה או מוות / שארים, אך המבוטח רשאי לוותר על ביטוח המוות / שאירים.
פוליסת ביטוח מנהלים איננה כוללת אוטומטית מרכיב ביטוחי מפני אובדן כושר עבודה או מוות/שארים, ולכן ניתן לבחור בפוליסה שמלכתחילה אינה כוללת ביטוח מוות/שאירים. במידה והמבוטח בחר בכל זאת בפוליסה שכוללת ביטוח שארים, הוא רשאי לוותר עליו. קופת גמל כוללת רק מרכיב של חיסכון פנסיוני, והיא איננה כוללת מלכתחילה כיסוי ביטוחי מפני אובדן כושר עבודה או מוות/שארים לפני גיל פרישה.
במידה והנך ללא בן זוג או ילדים, אין סיבה שתשלם תשלומים לקצבת שארים במסגרת קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים שלך. לשם כך, עליך לברר האם אתה מבצע תשלום זה, ובמידה וכן, תחתום על מסמך שבו הינך מבקש לבטלו.
כמו כן קיימים מספר הבדלים לגבי ביטוח שארים בין קרן פנסיה לביטוח מנהלים. במסגרת קרן פנסיה - הגדרת השארים כוללת בן / בת זוג של החוסך, וכן ילדיו עד גיל 21, או הוריו, במידה והחוסך הינו רווק ללא ילדים.
תשלום קצבת השארים נעשה באמצעות קצבה חודשית. לעומת זאת, במסגרת ביטוח מנהלים, הגדרת השארים המנהלים כוללת כל מי שהוגדר בפוליסה כמוטב, ולאו דווקא מי שהינם שאריו / קרובי משפחתו, אם כי בדרך כלל מדובר בהם. בנוסף, תשלום קצבת השארים נעשה באמצעות סכום גדול וחד פעמי.
אל תחתמו על הצעת הביטוח הפנסיוני שלכם באופן אוטומטי. דרשו לראות את הסימולציה של המוצר הפנסיוני שסוכן הביטוח מציע לכם, אשר מעריכה את מה שתקבלו בסוף כל מסלול השקעה.
כמו כן בקשו ממנו להציג לכם את התשואה של שאותו מוצר הפנסיוני השיג בשנה האחרונה, ב-3 השנים האחרונות, וב-5 השנים האחרונות, וזאת בהשוואה למספר חברות מתחרות עם היקף נכסים דומה, וכן בהשוואה לממוצע התשואות בכלל הענף.
בנוסף יש לבדוק מהי רמת הסיכון של מסלול ההשקעה של אותו מוצר פנסיוני, אשר השיג את אותה התשואה שכן, כספי החיסכון הפנסיוני שלכם מושקעים כדי להניב רווחים.
לשם כך קיימים מספר מסלולי השקעה לפי רמות סיכון שונות: מניות, אג"ח, פקדונות שקליים, מלוות ממשלתיות וכדומה.
מסלול עם סיכון גבוה מתאפיין בפוטנציאל רווח גבוה אך גם תנודתיות רבה, דהיינו, עליות וירידות חדות ו/או תכופות. באופן כללי, חוסכים צעירים לרוב יעדיפו מסלול עם סיכון גבוה יותר, בעוד שחוסכים שמתקרבים לפרישה לרוב יעדיפו מסלול סיכון נמוך.
יחד עם זאת כיום קיימים מסלולי השקעה אשר מתאימים אוטומטית את רמת הסיכון לגיל החוסך.
נסו להוזיל את דמי הניהול שלכם. בדקו מהם דמי הניהול שאתם משלמים, והאם יש מקום לנסות להוזיל אותם. נסו לצמצם ככל שניתן את דמי הניהול שאתם משלמים, מאחר שסכום זה יורד מהפנסיה שלכם, וככל שהוא יהיה קטן יותר, כך יגדל סכום הקצבה שלכם.
לא מספיק לקבל הנחה בדמי הניהול בעת ההצטרפות ולשכוח מזה, אלא יש להקפיד לבדוק מעת לעת את מצבכם ולא להירדם בשמירה.
ניתן ללמוד על נתון זה גם במסגרת הדו"ח הרבעוני או השנתי שאתם מקבלים מהגוף הפנסיוני שלך, בו אמורה להופיע שורת דמי ניהול אשר מציגה את דמי הניהול במספרים נומינליים ובאחוזים, וכן השוואה של דמי הניהול שאתה משלמים לדמי הניהול הממוצעים שגובה הגוף הפנסיוני מכלל עמיתיו.
במידה שדמי הניהול שאתם משלמים יקרים מהממוצע או במידה והינם גבוהים מדי, נסו להתמקח עם הגוף הפנסיוני שלכם, במטרה להוזיל את דמי הניהול שלכם.
בהקשר זה חשוב להבין שקיימים שני סוגים של דמי ניהול: דמי ניהול שנגזרים מההפקדות החודשיות שלך, ודמי ניהול שנגזרים מהחיסכון המצטבר שלך. כמובן שכדאי לנסות להתמקח במטרה להוריד את שניהם.
יחד עם זאת, חשוב להבין שלחוסך צעיר יותר, נצבר פחות כסף בחיסכון, ולכן יותר חשוב מבחינתו להתמקד במיקוח על הוזלת מרכיב דמי הניהול מההפקדות השוטפות.
לעומת זאת, לחוסך ותיק יותר, נצבר יותר כסף בחיסכון, ולכן יותר חשוב מבחינתו להתמקד במיקוח על הוזלת מרכיב דמי הניהול מהצבירה.
במידה ובקשתכם להוזלה לא תיענה, בררו האם ביכולתככם לקבל דמי ניהול נמוכים יותר בגוף פנסיוני אחר, והציעו אותם לגוף הנוכחי שלכם. במידה וגם זה לא יעזור, תוכלו לנייד את כספיי החיסכון שלך לגוף הפנסיוני האחר, ללא עלות.
עקבו אחר נתוני הביטוח הפנסיוני שלכם. לשם כך, וודאו שאתם מקבלים דיווחים תקופתיים מהגוף הפנסיוני שלכם, בין באמצעות הדואר הרגיל, ובין באמצעות הדואר האלקטרוני שלכם. בנוסף, ניתן לעקוב אחר נתונים אלו באמצעות אתר האינטרנט של הגוף הפנסיוני שלכם.
לשם כך, בררו כיצד ביכולתך לקבל גישה לנתונים האישיים שלכם במסגרת אתר האינטרנט של הגוף הפנסיוני שלכם. חשוב לעיין בנתונים אלו, ולוודא שלא נפלה טעות בהפקדות, או שלא חסרה הפקדה עבור חודש מסויים.
עדכנו את התוכנית הפנסיונית שלכם בהתאם לשינויים שחלו בחיייכם האישיים. מדובר בשינויים כגון חתונה, ילדים, שינוי מקצוע, שינוי שכר וכדומה. לשם כך ניתן להיעזר בסוכן הביטוח או נציג הגוף הפנסיוני שלכם.
במידה והנכם זקוק להלוואה בדקו האם ביכולתכם לקחת הלוואה מהגוף הפנסיוני שלכם. בדרך כלל ניתן לקחת הלוואה מגופים פנסיונים כנגד הסכום שכבר נצבר בתוכנית שלכם, וזאת לא פעם בתנאים שטובים יותר מחלופות הלוואה אחרות.
דאגו לחיסכון הפנסיוני שלכם בעת סיום עבודתכם. עם סיום עבודתכם במקום עבודה כלשהו, עוברת האחריות על ניהול הביטוח הפנסיוני שלך מידי המעסיק אל העובד.
במסגרת אחריות זו על העובד לעשות לגבי מרכיב פיצויי הפיטורים שנמצאים בתוך הביטוח הפנסיוני שלו, שמהווה מדובר בכ-40% מכספי החיסכון הפנסיוני שלו.
בהקשר זה מומלץ להימנע ממשיכת הפיצויים גם כשהדבר ניתן, וזאת הן בגלל הקטנת סכום הפנסיה העתידית, והן בגלל פגיעה בהטבות מיסוי מיוחדות הניתנות לפנסיונרים.
לפיכך לא מומלץ לפדות את כספי פיצויי הפיטורין אלא עדיף לחסוך ולשמור אותם לגמלאות, מאחר שכל סכום שנשמר ונחסך מגדיל את סכום קצבת הפנסיה שתשולם בעתיד.
על העובד לדאוג להעביר למס הכנסה ולגוף הפנסיוני שלו את טופס 161א בדבר הודעה על פרישה ממעביד וזאת על מנת שהוא יהיה זכאי לקבל פטור ממס הכנסה בגין כספי הפנסיה, תשלומי פיצויי הפיטורים ומענק פרישה ככל שניתן לו כזה. במקביל על המעסיק להעביר אל רשויות המס את טופס 161 בדבר הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד.
בתקופה שבין העבודות חשוב להעביר את התוכנית הפנסיונית למצב ריסק זמני, שהנו סטטוס ביניים שבמהלכו אין הפקדות לחיסכון, אלא תשלום מינימלי לשמירת הזכויות והכיסויים. הסדר זה תקף למשך שנה, כאשר לאחר מכן יש אופציה להאריך לעוד שנה. לשם הפעלת הסדר זה יש לפנות לסוכן ביטוח או נציג הגוף המוסדי שלך.
עם תחילת העבודה במקום חדש, חשוב לעדכן את המעסיק על כך שכבר יש לכם תוכנית פנסיונית קיימת, וזאת במיוחד במידה והינה מטיבה ביחס להסדר הקיים בצו ההרחבה בדבר פנסיה חובה.
שאלות לגבי הפנסיה שלך?
