צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, אשר נכנס לתוקף ביום 1.1.2008, קבע לראשונה כי קיימת זכות לפנסיה לכל העובדים השכירים במשק, ללא יוצא מהכלל, אך למעט עובדים שיש להם הסדר פנסיוני שהינו מטיב ביחס להסדר הקבוע בצו, כגון מכח הסכם קיבוצי וכדומה.
במסגרת צו זה, הוטלה חובה על כל המעסיקים לערוך ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד, שאין לו הסדר פנסיוני מטיב.
תנאי הזכאות לביטוח פנסיוני
צו ההרחבה חל כאמור על כל עובד שכיר, וזאת החל מגיל 21 לגבר וגיל 20 לאישה, ועד לגיל פרישת חובה על פי החוק, אשר כיום הינו גיל 67 הן לנשים והן לגברים.
במידה והעובד התקבל לעבודה כשאין לו ביטוח פנסיוני בכלל – החל מ-1.1.2008, זכאותו תקום בתום 9 חודשי עבודה באותו המקום, והחל מיום 1.1.2009 – בתום 6 חודשי עבודה בלבד.
במידה והעובד התקבל לעבודה כשיש לו כבר ביטוח פנסיוני – זכאותו תקום החל מיומו הראשון בעבודה, כאשר ביצוע ההפרשות בפועל יחל לגביו לאחר 3 חודשי עבודה, וזאת רטרואקטיבית למועד תחילת עבודתו, או בתום שנת המס, לפי המוקדם מביניהם.
תחולת צו ההרחבה על עובדים זרים
מאחר והעובדים הזרים בארץ, לא הוחרגו מצו ההרחבה, נובע מכך שהצו חל גם עליהם, כפי שהוא חל על כל עובד שכיר אחר בארץ.
עוד נובע לכאורה, כי הצו חל על כל העובדים הזרים, ללא יוצא מהכלל, וזאת בין אם המדובר בעובד זר חוקי, בעל אשרת עבודה כדין, ובין אם לאו.
זאת, כשם שזכויות עובדים רבות אחרות, כגון דמי מחלה, חופשה שנתית, פיצויי פיטורים ואחרות, חלות על כלל העובדים הזרים, בין אם המדובר בעובדים חוקיים ובין אם לאו.
יחד עם זאת יצויין כי במסגרת הליך ס"ע (ת"א)26166-07-11 רדה קברב נ'' שירותי ישראל צ.ב. (2007) בע"מ ואח', נקבע משום מה כי "עובדים ישראלים ועובדים זרים אשר נמצאים בארץ על פי רישיון עבודה ניתן לבטחם בפנסיה, אולם לא ניתן לבטח כלל פליטים והנושא לא הוסדר בנהלים או בדין".
לפי קביעה זאת, מעסיקי פליטים, ויש רבים כאלה בישראל, יכולים להמנע מתשלום פנסיה לעובדיהם, למרות שספק אם המצב המפלה לא ישתנה בעתיד.
גובה ההפרשות לביטוח הפנסיוני
השכר הרלוונטי לצורך חישוב ההפרשות לביטוח הפנסיוני מכונה שכר מבוטח.
שכר זה כולל את שכר הבסיס, וכן את כל התוספות הקבועות להן זכאי העובד, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, וזאת כאמור בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות שעל פיו. תקרת השכר המבוטח הינה השכר הממוצע במשק, כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי.
יובהר כי שיעור ההפרשות הינו זהה לכל העובדים, לרבות עובדים זרים.
ההפרשות לביטוח הפנסיוני הינן עבור שני רכיבים: רכיב הפנסיה – אליו מפרישים הן המעביד והן העובד, ורכיב פיצויי פיטורים – אליו מפריש המעביד בלבד.
יש להפקיד את ההפרשות מידי חודש בחודשו ובהתאם לטבלה הבאה:
החל מיום... ואילך
|
הפרשות המעביד
לפנסיה
|
הפרשות העובד
לפנסיה
|
הפרשות המעביד לפיצויי פיטורים
|
סה"כ
|
1.1.2008
|
0.833%
|
0.833%
|
0.834%
|
2.5%
|
1.1.2009
|
1.66%
|
1.66%
|
1.68%
|
5%
|
1.1.2010
|
2.5%
|
2.5%
|
2.5%
|
7.5%
|
1.1.2011
|
3.33%
|
3.33%
|
3.34%
|
10%
|
1.1.2012
|
4.16%
|
4.16%
|
4.18%
|
12.5%
|
1.1.2013
|
5%
|
5%
|
5%
|
15%
|
1.1.2014
|
6%
|
5.5%
|
6%
|
17.5%
|
1.1.2015
|
6%
|
5.5%
|
6%
|
17.5%
|
אופן ביצוע ההפקדות לביטוח הפנסיוני ומשיכתם
עקרונית קובע הצו כי כל עובד זכאי לבחור את קרן הפנסיה או קופת הגמל בה תופקדנה ההפרשות לביטוח הפנסיוני, וזאת בתוך 60 יום ממועד תחילת עבודתו אצל המעסיק. לא הודיע העובד כאמור, יבטח אותו המעסיק בקרן פנסיה מקיפה חדשה.
ברם, מאחר והסדרי קופות הפנסיה הרגילים נועדו לעובדים החוסכים במשך תקופות ארוכות, בשעה שהעובדים הזרים מגיעים לישראל לתקופות קצרות יחסית, קובע סעיף 1י"א (ו) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 הסדר מיוחד, לפיו יש להפקיד את ההפרשות הפנסיוניות לעובדים הזרים בקרן מיוחדת, או בחשבון בנק מיוחד, אשר יוקמו בהתאם לסעיף זה.
הסדר זה נועד לעובד הזר, המגיע לישראל לתקופה קצרה בלבד, והמעוניין למשוך את חסכונותיו בעת יציאתו מישראל, לפני גיל הפרישה, וזאת מבלי לשלם מס בשיעור 35% אשר מוטל על משיכת כספי פנסיה בטרם המועד.
אולם, נכון להיום, הקרן המיוחדת או חשבון הבנק המיוחדים טרם הוקמו בפועל.
לפיכך, ביום 16.3.2008 פורסמה באתר משרד התמ"ת באינטרנט הודעה מטעם יחידת הסמך לעובדים זרים, בה מומלץ למעבידים לשמור, בתקופת הביניים, את הכספים בחשבון בנק נפרד נושא הפרשי ריבית והצמדה.
עקרונית, העובד הזר זכאי למשוך את הכספים מן הביטוח הפנסיוני שלו רק במידה והוא עוזב את ישראל לצמיתות, ושלא במטרה לשוב אליה שוב לצרכי עבודה בעתיד.
כך נקבע במטרה לעודד את העובדים הזרים לעזוב את הארץ עם סיום היתר העבודה שלהם, ובכך להקטין את מספר העובדים הזרים הבלתי חוקיים השוהים בארץ.
שאלות לגבי הפרשות לפנסיה לעובד זר?