כל מה שצריך לדעת על סכסוך עבודה

השבוע (אפריל 2013) דווח כי בעקבות הבנות שהושגו בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני ושר האוצר יאיר לפיד בעניין מיסוי קרנות ההשתלמות ואיסור זכות השביתה בשירותים חיוניים, הסכימו הצדדים לדחות את ההכרזה על סכסוך עבודה.

מה זה אומר? מה המשמעות של הכרזה זו ואחרות? מה קורה כאשר עובדים מכריזים על סכסוך עבודה?

לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, נדרשת הכרזה על סכסוך עבודה לפני שפותחים בשביתה. העילה לסכסוך יכולה להיות קשורה לכריתת הסכם קיבוצי, להתנגדות המעביד להקמת ארגון עובדים, זכויות שהופרו במסגרת יחסי עובד מעביד, מחסור בכוח אדם סיעודי בבתי חולים ועוד.

לאחר ההכרזה אין לפתוח בשביתה במשך 14 ימים כדי לאפשר לצדדים לנהל מו"מ וגישור כדי להגיע להסדר שיספק את הצדדים ללא צורך בהפעלת נשק השביתה. עובדים שמחליטים לשבות חייבים לפעול לפי הוראות חוק יישוב סכסוכי עבודה אחרת לא יזכו לסעד ולהגנות מבתי הדין לעבודה.

המעביד שמתנגד להיענות לתביעות העובדים שהובילו להכרזה על הסכסוך יכול לפנות אל בית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה. כל עוד שהשביתה ומטרותיה חוקיות והעובדים פועלים לפי הוראות החוק, הסיכויים של המעביד לקבל את הסעד המבוקש נמוכים.

הכרזה על סכסוך עבודה ועמדת בית הדין לעבודה

חברת מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ עוסקת בהפצה לאור של עיתונים ובהם העיתון "מקור ראשון". עובדי ההפצה ביקשו כבר מתחילת שנת 2010 להסדיר את הזכויות שלהם כעובדים בכל הנוגע לפנסיה, דמי הבראה, חופשות, דמי מחלה וקבלת תלושי משכורת ברורים.

התביעות נענו בחלקן. העובדים התמרמרו והחליטו שהגיע הזמן להצטרף כחברים בהסתדרות העובדים הלאומית שגם תגן עליהם מפני המעביד שמקפח את הזכויות שלהם.

החלה חלופת מכתבים בין האיגוד המקצועי בהסתדרות לבין הנהלת המעסיק. נעשו ניסיונות להסדיר את המחלוקת בדרך של מו"מ אך ללא הצלחה ולשביעות רצון הצדדים.

>>> פורום דיני עבודה <<<

המחלקה המשפטית בהסתדרות פנתה למעסיק והודיע לו כי הוא מפר את הוראות סעיף 33 ח 1 לחוק הסכמים קיבוציים המחייב את המעסיק לקיים מו"מ עם ארגון עובדים יציג בהתארגנות ראשונית.

המעסיק באמצעות באי כוחו השיבו כי לפי מספר העובדים שחתמו על טופס הצטרפות להסתדרות אין הם יכולים להיות מוגדרים כארגון יציג שיש לנהל איתו מו"מ על תביעותיהם.

ההסתדרות שמייצגת את עובדי "מקור ראשון" שלחה ביום 11/12/12 מכתב לממונה על יחסי עבודה במשרד התעשייה והמסחר והכריזה על סכסוך עבודה כנדרש בסעיף 5 א' לחוק יישוב סכסוכי עבודה.

בהודעתה נמסר כי בכוונת העובדים לשבות בתאריך 26/12/12 בגין הנושאים שהביאו אותם להכרזה על הסכסוך ואלו עיקרם:

• הנהלת העיתון לא מכירה בארגון העובדים היציג, מעכבת את המו"מ לכריתת הסכם קיבוצי בנוגע לתנאי עבודתם והזכויות הכספיות שקופחו.
• ההנהלה מפעילה לחץ על עובדים לבטל חברותם בארגון תוך איום בהחלפתם עם עובדים חיצוניים אחרים. את הזכויות הסוציאליות של העובדים מבקשת ההנהלה לקזז אל מול התוספות הנדרשות על ידי העובדים.
• עוד דרשו להגדיר את היקף המשרה, לטפל בשחיקת שכר מתמשכת וקיפוח זכויות סוציאליות.

המעסיק בתגובה לדרישות פונה לבית הדין לעבודה ומבקש לקבל צוים זמניים שיורו לעובדים, לחדול מכל פעולה שיש בה לשבש את מהלכה התקין של עבודתם ובנוסף ביקש המעסיק שההסתדרות תיתן צו הצהרתי לפיו היא אינה מהווה ארגון יציג לצורך ניהול מו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי או לצורך הכרזה על סכסוך עבודה.

בית הדין לעבודה דן בבקשות ובתשובות שהובאו בפניו וקבע בפסק דינו כי מטרת סכסוך העבודה המוכרז הינו להודיע על קיום שביתה. חרות השביתה עומדת לזכות המבקשים. הם פעלו לפי הנדרש בחוק והכריזו מבעוד מועד על סכסוך עבודה.

בית הדין יגביל או ימנע שביתה רק במקרים של פגיעה מוכחת בשירותים חיוניים אבל כאשר חשש זה לא מתקיים חרות השביתה גוברת.

באשר לטענת המעסיק לחוסר סמכות של הארגון לייצג את העובדים נקבע בפסק הדין: "לא רק מי שהינו "ארגון עובדים יציג" מוסמך להכריז על סכסוך עבודה".

כפי שהדגיש בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו בעניין מכון דוידסון, הגדרת "סכסוך עבודה" בסעיף 2 לחוק יישוב סכסוכי עבודה הינה "סכסוך בין מעביד לעובדיו או לחלק מהם" והצדדים לסכסוך העבודה לפי סעיף 3 לחוק הם "המעביד וארגון העובדים המייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם, ובאין ארגון כאמור – הנציגות שנבחרה על ידי רוב העובדים האלה בין לכל ענין ובין לסכסוך העבודה הנדון".

בהתאם לכך אין צורך להיות ארגון יציג לצורך הכרזה על סכסוך עבודה, מספיק שההסתדרות במקרה של "מקור ראשון" תהייה הארגון שמייצג את רוב העובדים שהסכסוך נוגע להם.

באשר לטענה נוספת של המעסיק בדבר חוסר תום הלב בעצם הכרזה על הסכסוך והרצון לקיים את השביתה עונה בית הדין לעבודה כי: "הגענו למסקנה שאין בסיס לטענה כי השביתה במועד הנוכחי הוכרזה בחוסר תום לב או כי היא בלתי מידתית".

השביתה, לפי פסק הדין, נועדה לקדם את פתרון התביעות של העובדים ואל כאמצעי להפעלת לחץ על המעסיק להכיר בנציגות העובדים.

פסיקה ברוח דומה התקבלה על ידי הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק ס"ק 21074-12-12 בעקבות הכרזה על סכסוך עבודה מתוך כוונה של ארגון האחיות לשבות מעבודתן.

ביום 5.11.12 הכריזה ארגון האחים והאחיות בבתי חולים על סכסוך עבודה בנוגע לענייני שכר ולכוח אדם סיעודי שחסר מאד בבתי החולים. המדינה באמצעות משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים ביקשו מבית הדין צוי מניעה זמניים וקבועים שיאסרו על האחיות והאחים לנקוט בצעדים הפוגעים בפעילות התקינה של בתי החולים. במילים אחרות, לקיים שביתה.

בית הדין דחה את הבקשות וקבע כי מדובר בסכסוך כלכלי. הצעדים הארגוניים הננקטים נועדו להביא לגיבוש הסכם קיבוצי חדש המסדיר את מכלול ההיבטים בתנאי עבודתם. משהמשא ומתן בין הצדדים לא צלח, הרי שהכלי היחיד שנותר כדי להפעיל לחץ על המבקשות הוא נקיטת הצעדים הארגוניים כפי שננקטו.

הצעדים הארגוניים הננקטים מידתיים, קבע בית הדין ולא נענה לבקשה להוציא צווי מניעה. למרות שמדובר היה בתקופת בחירות ובהעדר תקציב סגור לא ניתן לסגור עניינים לא שכח בית הדין את הזכות הבסיסית להכריז על סכסוך עבודה ולקיים שביתה וקבע שגם בתקופת בחירות אין הזכות הזו קיימת בדין ובצדק.

דוגמא: סכסוך עבודה בדרום בעקבות פיטורים במפעלי כיל

כיצד מיישבים סכסוכי עבודה?

על-מנת למנוע או לצמצם את הנזק נקבעו מספר מנגנונים ליישוב סכסוכי עבודה:

ועדה פריטטית - הסכמים קיבוציים שונים קובעים את הקמתה של ועדה פריטטית, בה חברים נציגי עובדים ונציגים מטעם ההנהלה, והיא משמשת את הצדדים לבירור חילוקי דעות בנושאי עבודה וניהול באמצעות משא ומתן בין הצדדים.

בוררות מוסכמת - מנגנון מינוי בוררות מוסכמת בין הצדדים הוא הליך של יישוב מהיר של סכסוכי עבודה בין ההנהלה לעובדים באמצעות העברת הדיון  לגורם שלישי, המקובל בעיניהם לפסוק בעניינם. חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 מגדיר כלים של תיווך ובוררות ליישוב סכסוכי עבודה קיבוצים. על פי חוק זה בסכסוכים בשרות הציבורי ניתן לכפות על הצדדים בוררות, ולהפעיל הליך של בוררות חובה.

מנגנון התיווך - מסייע לסיים את הסכסוך בתיווך של גורם שלישי, נייטרלי, אשר תפקידו לעזור לצדדים במשא ומתן על נושאי הויכוח. הוא מקיים עם הצדדים פגישות, שומע טענותיהם, ומביא הצעות ליישוב הסכסוך. תפקיד המתווך הוא לסייע לצדדים ליישב את המחלוקות מרצון ולהגיע להסדר משלהם. על פי חוק יישוב סכסוכי עבודה שר העבודה ממנה ממונה על יחסי עבודה אשר בידו סמכות לתווך, או למנות מתווך, בסכסוך עבודה עליו נמסרה לו הודעה.

גישור - תהליך הגישור הוא הליך נוסף ליישוב סכסוכי עבודה הפועל בהסכמת שני הצדדים. הוא יכול להתקיים ביוזמת הצדדים לסכסוך, או ביוזמתו של בית הדין לעבודה. בתהליך זה המגשר מנסה להוביל לצמצום הפער בין העמדות, ולהסכמתם על פתרון.

בהשוואה למנגנונים אחרים, מנגנון הגישור מהווה דרך מומלצת לפתרון. מכיוון שהפתרון התקבל בהסכמה, ולא באופן כפוי, הוא מקל על הצדדים לשוב ולפעול בשיתוף לאחר סיום הסכסוך.

שאלות? רוצה לדבר עם עורך דין?
ליחצו לפניה וקבלת יעוץ משפטי מהיר!