נכות בשל תאונת עבודה: אלה הזכויות שלך!

תאונת עבודה הנה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, כאמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. ישנן לא מעט תאונות עבודה המותירות נכות בגופו של הנפגע ועל כך נסביר ונפרט בהרחבה בסקירה שלפניך.

כאשר מדובר בעובד שכיר, מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו. כאשר מדובר בעובד עצמאי, מדובר בתאונה שאירעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

לא כל תאונת עבודה גורמת בהכרח לנכות. ישנן תאונות עבודה קלות מאד יחסית, שאינן גורמות לנכות, ואף אינן מונעות מהעובד להמשיך לעבוד ולהתפרנס. ישנן תאונות שמונעות מהעובד להמשיך לעבוד ולהתפרנס, אולם באופן זמני בלבד וגם מבלי להותיר אצלו כל נכות שהיא.

בנוסף לכך, בכל שנה ישנן בישראל תאונות עבודה שמותירות אצל העובד נכות, זמנית או קבועה, כזאת המקימה לעובד-הנפגע זכויות מגוונות מכח חוק.

נדגיש כי בכל מקרה של פגיעה בעבודה, בין אם נותרה בגופך נכות ובין אם לאו, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום, על מנת לבדוק את נסיבות הפגיעה והזכויות שלך לפי חוק.

עובד שעבר תאונת עבודה שגרמה לו לנכות, זמנית או קבועה, רשאי לקבל מגוון זכויות מטעם המוסד לביטוח לאומי וביניהן גמלת נכות מעבודה, ששיעורה נקבע בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לעובד על ידי וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.

כאן המקום להבהיר ולהדגיש כי לצורך קבלת הזכויות שמגיעות לעובד שנפגע בתאונת עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי, אין כל רלוונטיות לסוגיית האשמה בתאונה, כך שגם אם התאונה נגרמה באשמת העובד עצמו, הוא יהיה זכאי לקבלת זכויות אלו.

לאשמת העובד, במידה וישנה כזו, ישנה משמעות רק במידה והוא מחליט לתבוע את המעסיק או כל גורם אחר שלדעתו גרם לו את התאונה.

במקרה כזה יש לקבוע את שיעור האשם התורם של העובד לגרימת התאונה ולנכות את שיעורו מסכום הפיצויים שייפסק לעובד, ככל שייפסק לו כזה. במקרים קיצוניים שיעור האשם התורם של העובד אף עלול להגיע ל-100%, במידה ויסתבר שהעובד לבד אחראי לגרימת התאונה.

משמעות הדבר הנה שלעובד לא ישולמו כל פיצויים על ידי הצד שנתבע על ידו.

מכל מקום, על העובד להגיש את תביעת פיצויים בפני המוסד לביטוח לאומי תוך שנה אחת ממועד קרות התאונה וזאת על מנת שהמוסד יכיר בכך שנגרמה לו תאונת עבודה וכן יכיר בכך שאותה תאונה גרמה לו לנכות, באופן שמזכה אותן בכל הזכויות שמגיעות לנכה עבודה כפי שנסביר בהרחבה מיד.

תשלום דמי פגיעה

מה לעשות כדי לקבל את תשלום דמי הפגיעה?

לשם קבלת דמי הפגיעה, על העובד להגיש למוסד לביטוח לאומי תעודת אי כושר אשר נערכה לפי חוק הביטוח הלאומי ונחתמה על ידי רופא.

יובהר כי דמי הפגיעה משולמים לעובד בתנאי שהוא אינו מסוגל לעבוד עקב תאונת העבודה לא רק בעבודה הקבועה שלו, אלא גם לא בכל עבודה מתאימה אחרת, וזאת לפי אישור רפואי מתאים.
 
כיצד מחושב סכום תשלום דמי הפגיעה?

סכום דמי הפגיעה הינו בשיעור של75% מההכנסה החייבת של העובד, שכיר או עצמאי, בדמי ביטוח ב-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90, ועד לתקרת סכום מקסימלי ליום.

החל מיום 1.1.2018 ונכון לחודש ספטמבר 2018, מדובר בסך של 1,097.88 ₪ ליום. מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

ההכנסה של עובד שכיר מחושבת לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח, לרבות שכר שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים, כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13.

אם העובד לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה בשל סיבות מוצדקות כגון מחלה או חופשה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה שלו כאילו הוא קיבל שכר מלא ולשם כך עליו להמציא אישורים המעידים הסיבות לכך.

למשך כמה זמן משולמים דמי הפגיעה?

כאמור, דמי הפגיעה משולמים לעובד במשך התקופה שבמהלכה הוא אינו מסוגל לעבוד עקב תאונת העבודה ועד ל-90 יום / 3 חודשים לכל היותר, מלמחרת יום התאונה.

בתום תקופה זו, לא יהיה העובד זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה, אך במידה ונותרה לו נכות מתאונת העבודה, הוא יהיה זכאי לקבל גמלת נכות מעבודה כפי שיפורט להלן.

תשלום גמלת נכות מעבודה

מה לעשות כדי לקבל את תשלום גמלת העבודה?

על מנת שהעובד יקבל גמלת נכות מעבודה, עליו להגיש את התביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה תוך שנה ממועד תאונת העבודה.

לשם כך, יש להגיש את טופס ב.ל. 200 בדבר תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה ולצרף לו את כל המסמכים הדרושים, לרבות המסמכים הרפואיים הדרושים לצורך הוכחת נכותו.

במידה והעובד קיבל קודם לכן דמי פגיעה, רצוי להגיש את התביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה סמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה, אולם אין חובה לקבל דמי פגיעה לפני שמגישים תביעה לגמלת עבודה.

יתרה מכך, גם עובד שחזר לעבודה או לא נעדר מהעבודה למרות תאונת העבודה שנגרמה לו, יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה, במידה ואותה תאונה גרמה לו לנכות כלשהי.

לאחר הגשת התביעה, על העובד להופיע בפני וועדה רפואית של הביטוח הלאומי שתכיר בנכותו ותקבע את דרגתה. מומלץ להגיע לוועדה הרפואית בייצוג של עורך דין מומחה לתחום.

הוועדה הרפואית מורכבת מרופא אחד או שני רופאים, שאינם עובדי המוסד לביטוח לאומי, אשר מומחים בליקויים הרפואיים מסוג פגיעתו של העובד וממזכיר ישיבה, עובד הביטוח הלאומי, שתפקידו לרשום את דבריו של העובד ואת פרוטוקול הוועדה, ולדאוג לשמירה על זכויותיו של העובד.

קראו בהרחבה: מי משלם לעובד/ת לאחר תאונת עבודה?

כיצד מחושבים אחוזי הנכות מעבודה?

אחוזי הנכות הרפואית נקבעים על ידי רופא הוועדה, בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אשר ידועה גם בשם ספר הליקויים, או ספר המבחנים הרפואיים.

התוספת כוללת 10 פרקים לפי מערכות הגוף השונות, כאשר כל פרק כולל רשימה של ליקויים רפואיים רלוונטיים לו, בצד אחוזי הנכות הספציפיים שנקבעו לכל אחד מהליקויים הללו.

לדוגמא, מי שנותרה לו מגבלה בעמוד השדרה הצווארי שלו עקב תאונת העבודה, אחוזי הנכות שלו ייקבעו לפ סעיף 37(5) לרשימת הליקויים, באופן הבא:

• הגבלה בצורה קלה –  10% נכות
• הגבלה בצורה בינונית – 20% נכות
• הגבלה בצורה קשה – 30% נכות

במידה ולעובד יש כמה ליקויים רפואיים עקב תאונת העבודה, כאשר לנפגע כמה ליקויים רפואיים, דרגת הנכות נקבעת לפי חישוב משוקלל של אחוזי הנכות ולא חיבור אריתמטי פשוט של האחוזים.

לדוגמא: אם לעובד נגרם ליקוי בגב בשיעור 20% וליקוי ברגל בשיעור 10%, אזי חישוב אחוזי הנכות שלו לא יהיה 20%+10%=30%.

חישוב אחוזי הנכות יבוצע באופן משוקלל כמפורט להלן:

20% אחוזי הנכות בגב מחושבים מתוך 100%=20%
100% פחות 20%=80%
10% אחוזי הנכות ברגל מחושבים מתוך 80%=8%
20% אחוזי הנכות בגב + 8% אחוזי הנכות ברגל=28%

הועדה הרפואית יכולה לקבוע לעובד דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית, במקרה והיא סבורה שמצבו של העובד אינו קבוע ועשוי להשתנות.

דרגת הנכות הזמנית נקבעת לכל היותר לתקופה עתידית של עד שנה, במהלכה תשולם לו קצבה לפי דרגת הנכות הזמנית שנקבעה. בתום התקופה העובד יוזמן לוועדה רפואית נוספת, לשם אבחון מצבו ודרגת נכותו.

נכה נזקק

עובד שנקבעה לו דרגת נכות זמנית נמוכה מ-100% ועקב נכותו הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי וגם אין לו הכנסה מעיסוק כלשהו, רשאי להגיש תביעה לקבלת מעמד של נכה נזקק, שיעניק לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 100% ולתקופה של עד 4 חודשים.

ההחלטה בבקשה תינתן על ידי ועדת רשות, שכוללת רופא, עובד שיקום ופקיד תביעות.

הן העובד והן המוסד לביטוח לאומי רשאים לערער על החלטת הוועדה הרפואית באמצעות הגשת ערר לוועדת העררים, וזאת תוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה. ועדת העררים מורכבת משלושה רופאים שאינם רופאי המוסד לביטוח לאומי.

יתן לערער גם על החלטת הוועדה לעררים וזאת בפני בית הדין האזורי לעבודה, אם כי בשאלות משפטיות בלבד. על פסקי הדין של בית הדין האזורי לעבודה ניתן להגיש ערעור ברשות בפני בית הדין הארצי לעבודה.

כיצד נקבעת הזכאות לגמלת העבודה וכיצד היא מחושבת?

הזכאות לקבלת גמלת העבודה נקבעת לפי אחוזי הנכות שנקבעו לעובד.

• נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות, זמנית או קבועה, בשיעור של פחות מ-9% אינו זכאי לגמלה
• נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9%-100% יקבל קצבה חודשית, עד שנה
• נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 9%-19.99% יקבל מענק חד פעמי
• נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות קבועה בשיעור של 20%-100% יקבל קצבה חודשית

סכום גמלת העבודה מחושב לפי 75% מממוצע המשכורות של העובד ב-3 החודשים האחרונים כפול אחוזי הנכות.

לדוגמא, מי שהנו בעל 100% נכות יקבל 100% מהקצבה ומי שהינו בעל 50% נכות יקבל מחצית הקצבה. הקצבה משולמת מדי חודש ב-28 בחודש, לזכות חשבון הבנק של העובד, לפי הרשום בטופס התביעה שלו לקצבה.

אם שולמו לעובד דמי פגיעה, תחילת הזכאות לקצבת הנכות תחל עם סיום תקופת התשלום של דמי הפגיעה. אם לא שולמו לו דמי פגיעה, תחילת הזכאות לקצבת הנכות תחל ממחרת יום הפגיעה.

מקבל קצבת נכות מעבודה יוכל לקבל גם קצבת נכות מעבודה בשל פגיעה נוספת בעבודה ובלבד שסך כל קצבאות הנכות שלו מעבודה לא יעלה על קצבה לפי דרגת נכות של 100%.

במידה ומקבל קצבת הנכות מעבודה יהיה זכאי גם לקבל קצבת זקנה או קצבת שארים, הוא יצטרך לבחור בין קצבת הנכות מעבודה לקצבה השניה. לא ניתן לקבל את שתי הקצבאות הללו יחדיו.

במידה והוא בחר בהמשך קצבת הנכות מעבודה, לא תפחת קצבה זו מסכום קצבת הזקנה או קצבת השאירים המגיעה לו.

במידה ומדובר במקבל קצבת הנכות מעבודה לצמיתות, אזי בתנאים מיוחדים הוא יהיה זכאי לתשלום מענק חד פעמי, מהוון, במקום קצבת הנכות מעבודה ולאחר מכן לקבל את קצבת הזקנה או קצבת השאירים המגיעה לו.

זכויות נוספות בשל נכות לאחר תאונת עבודה

טיפול רפואי בחינם

כל עובד שהוכר כנפגע עבודה עקב תאונת עבודה זכאי גם לקבל טיפול רפואי בחינם וזאת למשך כל זמן שיידרש לו טיפול כזה עקב תאונת העבודה.

לשם כך, על עובד שכיר לפנות לקופת חולים עם טופס ב.ל. 250 בדבר הפניה מהמעסיק לקבלת טיפול רפואי ואילו על העובד העצמאי לפנות לקופת החולים עם טופס ב.ל. 283 בדבר בקשה לטיפול רפואי בקופת החולים.

סוג הטיפול הרפואי והיקפו ייקבעו על-ידי הרופא שמטפל בעובד מטעם קופת חולים.

בנוסף לכך, העובד גם  זכאי לקבל עזרה ראשונה דחופה בחדרי המיון של בתי החולים, ללא תשלום אגרת מיון וזאת אף לפני שהוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה עקב תאונת עבודה.

במקרה והוא פונה באמבולנס עקב תאונת העבודה, הוא יהיה זכאי גם להחזר הוצאות הפינוי באמבולנס באותו יום. לשם כך עליו לפנות עם החשבונית המקורית שניתנה עבור הפינוי באמבולנס למחלקת נפגעי עבודה בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום מגוריו.

שיקום רפואי

עובד שנפגע בתאונת עבודה, אשר הוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו לפחות 10% נכות, יהיה זכאי לקבלת שיקום מקצועי במידה והוא עומד גם בתנאים הבאים:

• עקב השלכות תפקודיות הנובעות מנכותו הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעבוד בעבודה מתאימה אחרת התואמת את השכלתו, כישוריו ונסיונו התעסוקתי הקודם
• הוא זקוק להכשרה מקצועית כדי להשתלב בעולם העבודה
• הוא מתאים לשיקום מקצועי שבסיומו יוכל להשתלב בעבודה מפרנסת בשוק העבודה החופשי

השיקום המקצועי כולל דמי שיקום, שכר לימוד, נסיעות / נסיעות מיוחדות, ספרים וציוד לימודי, מכשירי לימוד, שכר דירה, כלכלה ושירותי תמיכה והנגשה. חשוב להדגיש כי שמדובר בהשתתפות כספית בלבד ולא בכיסוי מלוא העלויות.

למה חשוב לפנות לעורך דין?

חלק ניכר מהתביעות התנהלות כנגד המוסד לביטוח לאומי הנן תביעות של נפגעי תאונות עבודה הסובלים מנכות בשל פגיעתם והמוסד לביטוח לאומי מסרב להכיר בנכות, או שמכיר בה באופן חלקי בלבד.

למרות האבסורד שבדבר, המוסד לביטוח לאומי מערים קשיים על נפגעי תאונות עבודה בכל הנוגע למימוש זכויותיהם לפי חוק, לא כל שכן בהכרה בנכות שנגרמה לעובד בתאונת העבודה.

כך לדוגמא, ברוב המקרים ניתנת הכרה ראשונית באחוזי נכות נמוכים מהראוי, לצורך ניסיון לחסוך בהוצאות כספיות, ורק לאחר התערבות של עורך דין והגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, ניתנת לעובד הכרה באחוזי הנכות הראויים בשל מצבו הרפואי-תפקודי.

סיבה נוספת שלפיה חשוב להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ וייצוג של עורך דין המתמחה בתחום, היא חסכון בזמן והמנעות ממאבקים בירוקרטיים מול המוסד לביטוח לאומי, כמו גם מיקסום האפשרויות למיצוי מלוא הזכויות של נפגע העבודה מול המעסיק וחברות הביטוח הפרטיות.

לכן, אם נפגעת בתאונת עבודה ונותרה בגופך נכות בשל אותה פגיעה, מומלץ ורצוי להקדים ולפנות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום.

פורטל זכויות העובדים מאפשר לך לקבל ייעוץ מלא ללא תשלום וללא התחייבות באמצעות חיוג למספר הטלפון המופיע בעמוד זה.