יש ארגונים, מוסדות ומפעלים שנדרשים לעבודה במשך כל שעות היום והלילה. כאלו הם בתי מלון, בתי חולים, מפעלי תעשייה, אבטחה וכדומה. תפעול המערכות ברצף באותם מוסדות, חייב להתבצע במסגרת של עבודה במשמרות.
מספר העובדים בכל משמרת נקבע לפי שיקולי תפוקה ועלויות. משמרות בוקר וצהריים הן העמוסות ביותר ומצריכות משאבי כוח אדם נרחבים לעומת משמרת לילה. בחלק מהמוסדות מסתפקים במשמרות בוקר ועד שעות הלילה המוקדמות. לא כולם נדרשים להפעלה של משמרת לילה, כמשמרת שלישית.
עובד שנקלט במפעל שדורש עבודה במשמרות לא דומה לעובד שמועסק במשרה מנהלית ופקידותית בשעות המקובלות 09:00 ועד 17:00. לעובד שכזה יש סדר יום ותנאי שכר השונים מעובד במשמרות.
הכללים והזכויות של עובדי משמרות
חוק שעות עבודה ומנוחה מתייחס רק למשמרת לילה ולא למשמרות היום. בעניין משמרת הלילה קובע החוק שני עיקרים: האחד, כפי שעולה מסעיף 22 לחוק: "מפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועבד בו עובד בעבודת לילה, יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות" יש הגיון בהוראה זו.
עובד שיועסק רק במשמרות לילה עלול לאבד את הקשר החברתי, התרבותי והמשפחתי שמתנהל בשעות היום בדרך כלל. ולכן, מעסיק נדרש לסבב של חילופי משמרות בין עובדיו לפי הכישורים המיוחדים ולפי דרישות ההפעלה והשירות המתבקשים במהלך משמרת הלילה.
חשוב להדגיש, שהוראה זו מחייבת רק מקומות עבודה שעובדים בהם במשמרות באופן קבוע. במקומות אחרים כמו משרדי עורכי דין או משרדי פרסום, שבהם עובדים הרבה שעות באופן יחסי אך לא במתכונת של משמרות, הוראות החוק לא חלה.
לדוגמה, אם הוסכם בינך לבין המעסיק שלך במשרד פרסום שאתה רק בשעות הלילה מסיבות מקצועיות של המשרד, וכעבור כחצי שנה, נשברת ואתה מבקש לשנות את תנאי העיסוק תוך הסתמכות על הוראת סעיף 22 לעיל, אזי, ההוראה לא מחייבת את המעסיק.
העיקר השני נוגע להגדרה של עבודה בלילה והיא: "עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00".
מה בנוגע למספר השעות בכל משמרת, לזכויות הנלוות, לתוספת שכר בגין עבודה במשמרות, זיכוי במס הכנסה ומימוש הזכויות באמצעות מערכת בתי הדין? שעות התחלה וסיום של כל משמרת נסגרות בדרך כלל באמצעות הסכם קיבוצי וצוי הרחבה החלים על ענף העיסוק המדובר.
כך למשל על פי צו ההרחבה בענף החשמל מתכת ואלקטרוניקה שעות המשמרות הינן כדלקמן: משמרת יום היא בתחום השעות שבין 06:00-17:00. משמרת שניה היא עבודה בתחום השעות 14:00–22:00 ומשמרת לילה היא עבודה בתחום השעות 22:00– 06:00.
במקרים מיוחדים רשאי משרד התמ"ת להתיר למעסיק לסטות מלוח הזמנים של משמרת הלילה, רק במקרים בהם התגלה צורך ממשי להמשך התקין של ביצוע העבודה או שטובת העובד הצדיקה את הסטייה המבוקשת.
שיבוץ למשמרות וזיכוי במס הכנסה לעובדי משמרות
שיבוץ העובדים במשמרות אינו מעוגן בהסכמים וצווים מחייבים. למעסיק שמורה הזכות לשבץ את עובדיו לפי הצרכים התפעוליים בתנאי, שאינו עובר על הוראת סעיף 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה שאוסרות על העסקת עובד יותר משבוע אחד בתוך שלשה שבועות.
הואיל ועבודה במשמרות שוברת את סדר היום הנורמטיבי וגובה את מחירה היחסי, זכאים העובדים במשמרות לפיצוי. הזכות לפיצוי אינה מעוגנת ומחוייבת בחוק אלא בהסכמים קיבוציים.
עובד משמרות זכאי למשל לתוספת שכר על השכר הרגיל. התוספת נקראת "תוספת משמרות" עבור שעות עבודה במשמרת שניה ושלישית.
עובדי משמרות שניה ושלישית בתעשייה שמרביתה מפעילה את קווי היצור שלה ב-3 משמרות מסביב לשעון זכאים לזיכוי במס הכנסה.
לפי סעיף 10 לפקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) ניתן לזכות את העובד בשיעור 15% מהמס על השכר המשולם לו במשמרת שנייה או שלישית במפעל תעשייתי, שעיקר עיסוקו בייצור תעשייתי כעולה בחוק עידוד התעשיה (מסים).
בתי הדין לעבודה נדרשים תדיר לברר ולהכריע בתביעות שמוגשות בפניהם על ידי מעבידים שטוענים לקיפוח ואי תשלום תוספת משמרות או שעות נוספות בגין משמרות לילה.
התביעות מוגשות בדרך כלל בנסיבות של פיטורין או התפטרות כדין. במידה והעובד מועסק במשמרות קמה לו הזכות לתבוע אם קופח. על בית הדין להכריע למי הזכות.
נובכוב מיכאל עבד במשמרות כפועל ייצור בחברת ר-צ פלסט בע"מ המייצרת מוצרי פלסטיקה. התביעה הוגשה לבית הדין האזורי והגיעה במסגרת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה (עע 33791-11-10). התביעה הוגשה בין השאר לקבלת הפרשי שכר ותוספות בעד משמרות לילה.
בית הדין הארצי קבע כי על המפעל הנתבע חל צו הרחבה בו נקבעו הוראות מפורטות לעניין עבודה במשמרות וזכאות לתוספת משמרות. החברה לפי בית הדין, לא שילמה לתובע מלוא השכר בעד עבודה במשמרות לילה בהתאם לצו ההרחבה והערעור התקבל.
עוד נפסק כי אין בתשלום שכר העולה על שכר מינימום משום צידוק שלא לשלם לעובד תוספת משמרות ואין זה סביר כי העובדה שהמערער עבד משמרת לילה ארוכה יותר מזו הקבועה בצו ההרחבה, תשלול ממנו את תוספת השכר המגיעה לפי צו ההרחבה למי שעובד במשמרת לילה, כהגדרתה בצו ההרחבה.
לאור פסיקה זו, בעד שעות העבודה במשמרת לילה שלאחר השעה 22:00 המערער זכאי לתוספת משמרות בשיעור 40% לפי הוראות צו ההרחבה.
בית הדין ערך את חישוב השכר המגיע למערער בעד עבודה בשעות רגילות במשמרת לילה. כן חישב את השכר בגין שעות נוספות במשמרת לילה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה.
בהקשר זה ציין בית הדין כי כשמדובר בתשלום גמול שעות נוספות בעד שעות עבודה נוספות במשמרת שנייה או משמרת לילה, ולעובד משולמת תוספת משמרת, יש לכלול בשכר הרגיל בחישוב גמול שעות נוספות גם את תוספת המשמרת.
מאחר שלמערער שולם גמול שעות נוספות בעד שעות העבודה הנוספות במשמרות לילה, על בסיס שכר העבודה הרגיל ולא על בסיס שכר העבודה בצירוף תוספת בעד עבודה במשמרת לילה הוא זכאי להפרשי שכר בעד עבודה במשמרת לילה.
במקרה אחר, ביקש שעיה עזרא שעבד בחברת חשמל סעד הצהרתי (תע"א 2190-06) הקובע כי הוא שימש כמשגיח בחברה ועבד במשמרות למעלה מעשר שנים ולכן זכאי הוא להכללת רכיבי שכר שונים בגמלת הפנסיה שלו ובהם, תשלום אחוזי משמרת, תוספת תורנות ומשמרות.
בית הדין בחן את התביעה וקבע כי תנאי הכרחי (אך לא בלעדי) לזכאות לרכיבי תביעה אלו הוא עבודה במשמרות במשך עשר שנים לפחות.
יחסי העבודה בין חברת החשמל לבין עובדיה מוסדרת בחוקת העבודה לעובדי חברת החשמל שנערכה בין חברת החשמל לבין הסתדרות העובדים הכללית, הארגון היציג של כלל עובדי חברת החשמל.
תנאי העבודה בחברה נקבעים בחוקת העבודה, בהסכמים ובהסדרים קיבוציים, נהלים, הוראות ונהגים החלים על כלל עובדי חברת החשמל לפי תפקידיהם.
עובדי משמרות בחברה זכאים לתשלום תוספת בתמורה לעבודה במשמרות ובימי מנוחה מוכרים בהתאם להסדר המעוגן בפרק ו' לחוקת העבודה. הנתבעת במסגרת ההסדר עם עובדיה הסכימה לכלול תוספת זו כחלק מן השכר הקובע לפנסיה בכפוף להתקיימות תנאים מסוימים שנקבעו בתקנות הפנסיה לעובדי הנתבעת ובנוהל 04-05-03 שעניינו תוספת אחוזי משמרת.
סעיף 7(2) לתקנות אלה קובע, בין היתר, כי החישוב יחול לגבי עובדים אשר עבדו לפחות בשתי משמרות קבועות ולפחות עשר שנים הסמוכות ליום הפרישה.
סעיף 3.2 לנוהל האמור קובע כי עובד משמרת שעזב את המשמרת והועבר לתפקיד אחר יהיא זכאי עם פרישתו לגמלאות להכללת תוספת אחוזי משמרת בפנסיה, בכפוף לאישור מנהל משאבי אנוש ולעבודה במשמרות משך 10 שנים לפחות.
בית הדין קבע כי התובע עבד בנתבעת בעבודת משמרות תקופה הקצרה מעשר שנים, ולכן אינו עומד בתנאי הראשוני לבחינת זכאותו לקבלת תשלום אחוזי משמרת וכן תוספת אחוזי משמרות לפנסיה ותוספת בגין תורנות בית לפנסיה ולפיכך דין תביעותיו אלה – להידחות.
המסקנה: לפני שמגישים תביעה מסוג זה כדאי מאד לבדוק היטב את העובדות ואת העמידה בתנאים של הסכם קיבוצי או אחר שלפיו פועל מקום העבודה. לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא דיני עבודה בכל עניין הנושע לעבודה במשמרות ובכלל.
עובד/ת במשמרות? יש לך בעיות שצריך לפתור? רוצה לדבר על זה?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות העובד!