עבירות משמעת של עובדי מדינה

במטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו נחקק חוק שירות המדינה (משמעת) תשל"ג – 1963.

מכוח החוק תוקנו תקנות שירות המדינה – משמעת וסדרי הדין של בית הדין, הוגדר תקנון שירות המדינה (התקשי"ר), נקבעו כללי האתיקה של עובדי המדינה ופורסמו הודעות נציב שירות המדינה ונהלים על ידי אגף המשמעת (להלן: "דיני המשמעת").

דיני המשמעת מגדירים מהן עבירות משמעת, את ההליך המשמעתי, סדרי הדין בבית הדין המשמעתי ואת סוגי הענישה כלפי עובדים.

מהן עבירות משמעת?

ההגדרה בחוק לגבי משמעותה של הפרת המשמעת אינה פשוטה להבנה ואנו ננסה לתת הסברים ודוגמאות.

עובד שלא מקיים את הוראות התקשי"ר ו/או דיני המשמעת, נוהלי ומנהגי מקום העבודה, מפר את דיניה של מדינת ישראל, או מתרשל בקיומם, מתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו, או פוגע בתדמית שירות המדינה, מתנהג התנהגות שאינה הוגנת במילוי תפקידו, השיג את מינויו שלא כדין, או הורשע בעבירה שיש עימה קלון על ידי ערכאה אזרחית – עובר עבירת משמעת, שבגינה ניתן להעמידו לדין משמעתי.

בהתאם לנתוני דו"ח שנתי מס' 7 של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לשנת 2012 הוגשו 1,266 פניות בנושאים משמעתיים, נפתחו כ-403 תיקים משמעתיים, 215 תיקים פליליים והוגשו כ-132 תובענות ולבית הדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה.

בשנה זו ניתן דגש על טיפול משמעתי של עובדים בכירים בשירות המדינה והוגשו 132 תובענות כנגד בכירים.

בנוסף, הושעו 75 עובדים (סך הכל עד לסוף שנת 2012 הושעו 116 עובדים), ניתנו 26 החלטות על העברת עובדים מתפקידם והוגשו 154 תובענות בגין הטרדות מיניות.

סוגי העבירות הנפוצות הינן:

• אי קיום המוטל על עובד מדינה
• התנהגות שאינה הולמת את עובד מדינה ו/או תפקיד
• דיווחים כוזבים
• קבלת דבר במרמה
• שימוש במאגר מידע שלא כדין ושלא לצרכי עבודה
• כניסה למחשב שלא לצרכי עבודה

הליך הטיפול בעבירות משמעת

בנציבות שירות המדינה (נש"מ) קיים אגף משמעת אשר אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך והתאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוקי המשמעת.

כחלק מנש"מ קיימת יחידה לחקירות משמעת. היחידה מונחית על ידי יחידת התביעה ומורכבת מעשרה חוקרים ובראשה עומד הממונה – מנהל היחידה.

היחידה מופקדת על ביצוע חקירות משמעת מכל הסוגים, ביצוע מעקבים ואיסוף מודיעין. יחידת החקירות נותנת יעוץ לנציב שירות המדינה בכל הנוגע להפעלת שיקול דעתו ולקבלת החלטות בתחומי סמכות פעולתו החוקית.

ועדת משמעת

בעקבות חקירת היחידה מוגש כתב תובענה לוועדת המשמעת אשר בעקבותיה נפתח ההליך המשמעתי מול העובד/ת.

בתום הדיון בתובענה ובמידה וועדת המשמעת מצאה כי התלונה הוכחה, הוועדה תנקוט כנגד העובד/ת אחד או יותר מהאמצעים הבאים:

• התראה, נזיפה
• הפקעת חלק ממשכורתו החדשית של העובד למשך עד ששה חדשים
• העברת העובד למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה
• הורדה בדרגה או הקפאתה למשך עד שניים עשר חודשים

שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לעניני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד המדינה, הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם.

ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות שלפניו כדי להעמיד את עובד המדינה לדין משמעת, רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה, והוא חייב להגישה אם מי שהסמיך אותו להיות תובע, הורה לו לעשות כן.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בראש בית הדין מכהן אב בית הדין, המשמש כיושב ראש בהרכבי בית הדין ואחראי על ניהול בית הדין.

על פי רוב בדיון משפטי יושב הרכב של שלושה. ההליכים בפני בית הדין הינם הליכים פומביים, אלא אם בית הדין הורה על סגירת דלתיים מטעמי ביטחון או מטעמי מוסר.

לאחר ניהול ההליך המשפטי מחליט בית הדין אם קיים יסוד להרשיע את הנאשם או לזכותו בדין. בית הדין המשמעתי מפרסם את הכרעת דינו. פסקי הדין מתפרסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה, למעט פסקי דין שאסר לפרסמם מטעמים שבדין.

בגזר דינו יכול בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים:

• התראה, נזיפה, נזיפה חמורה
• הורדה בדרגה או הקפאתה במידה ולתקופה שיקבע
• הפקעת חלק ממשכורתו החודשית של העובד
• העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה
• העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר למילוי תפקידים מסוימים מידה ולתקופה שיקבע
• להורות על פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם מקצתם או על שלילת פיצויי פיטורים
• לפסול את העובד מלמלא תפקיד בשירות המדינה לאחר פיטוריו או פרישתו לצמיתות או לתקופה מסויימת
• בית הדין מוסמך להורות על השבת כל זכות שקיבל עובד מדינה שלא כדין מהמדינה עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

מהן ההגנות להן זכאי עובד ומהן זכויותיו בעת הליך משמעתי?

בעת ההליך המשמעתי עובד מדינה רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין על פי בחירתו. העובד רשאי לבקש מטעמים כלכליים ואחרים מינוי סנגור על ידי אב בית הדין.

הנאשם או התביעה רשאים להגיש ערעור על החלטת ועדת המשמעת ו/או החלטת בית הדין למשמעת תוך 30 יום ממועד נתינתה, לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.

כמו במקרים אחרים, אנו ממליצים לעובד מדינה שמואשם בעבירת משמעת לפנות לקבלת יעוץ משפטי אישי, בשלב מוקדם ככל שניתן ומיד לאחר שנודע על הפתיחה בהליכי משמעת.

עובד/ת מדינה: עברת עבירת משמעת? קיבלת זימון לוועדת משמעת?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה בדיני עבודה!