מקדם המרה לקצבה הינו נתון מספרי לצורך חישוב סכום קצבת הפנסיה החודשית שתשולם למבוטח לאחר פרישתו מעבודתו לגמלאות וזאת לשארית חייו.
עם זאת יובהר כי לא קיימים מקדמי המרה אחידים, אלא הם משתנים בין חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל השונות, כך שלכל אחת מהם מקדמי המרה משלה.
באמצעות מקדם ההמרה ממירים את הסכומים שנצברו בחיסכון פנסיוני לסכום הקצבה החודשית, על ידי חלוקת סכום החיסכון הפנסיוני במספר מקדם ההמרה. המנה שמתקבלת משקפת את סכום קצבת הפנסיה החודשית.
לפיכך, ככל שמספר מקדם ההמרה נמוך יותר, כך גובה קצבת הפנסיה החודשית שצפויה למבוטח תהיה גדולה יותר. כלומר, קיים יחס הפוך בין גובה המקדם לגובה הקצבה.
לדוגמא:
מבוטח שצבר בחסכון הפנסיוני שלו 2,000,000 ₪.
במידה והמקדם שלו הנו 200, אזי סכום קצבת פנסיה חודשית יהיה בסך של 10,000 ש"ח = 200 / 2,000,000.
אך אם המקדם שלו יהיה 166 סכום קצבת פנסיה חודשית יהיה בסך של 12,048 ש"ח = 166 / 2,000,000.
כיצד נקבע מקדם ההמרה לפנסיה?
מקדם ההמרה נקבע על פי תוחלת חיים והריבית התעריפית.
הריבית התעריפית הנה ריבית התשואה השנתית המינימלית שחברת הביטוח / קרן הפנסיה מניחה שהיא תשיג על השקעותיה. ככל שהריבית התעריפית שמגולמת במקדם גבוהה יותר, כך מקדם הקצבה יהיה נמוך יותר.
תוחלת החיים נקבעת על פי לוחות התמותה של האוכלוסייה ומחושבת לפי תאריך הלידה של החוסך, מינו ומצבו המשפחתי.
ככל שתוחלת החיים מתארכת כך גם גדל מקדם ההמרה. כך לדוגמא, המקדם של חוסך יליד 1990 יהיה גבוה משמעותית משל חוסך יליד 1960.
בנוסף, מאחר ותוחלת החיים של גברים ונשים שונה זו מזו קיים שוני בין המקדמים שלהם.
כמו כן, קיים הבדל בין מקדמים של בני זוג שפורשים נשואים או רווקים. במידה וגבר נשוי ילך לעולמו בת זוגו תמשיך לקבל קצבה אחריו לכל ימי חייה, ולכן יש חשיבות לגילה של בת הזוג של הפורש.
המקדמים שמופיעים בתקנוני קרנות הפנסיה מציגים פער בין בני זוג של 3 שנים. במעמד הפרישה יחשבו את המקדם לפי גילו של הפורש וגילה של בת הזוג.
גורם נוסף שמשפיע על המקדם הוא מסלול הפרישה, אשר קובע את אחוז הקצבה שיקבל בן הזוג.
סוגי מקדם ההמרה
מקדם ההמרה נחלק לשני סוגים - מובטח ושאינו מובטח.
מקדם המרה מובטח הנקרא גם מקדם קצבה מגלם הבטחת תוחלת חיים, הנו מקדם קבוע אשר נקבע כבר ביום ההצטרפות לפוליסה, ומבוסס על לוחות תמותה הנכונים במועד זה.
מקדם מובטח אינו ניתן לשינוי גם כאשר משתנים לוחות תמותה ותוחלת חיים. מקדם זה קיים אך ורק בפוליסות ביטוח מנהלים שנעשו לפני 2013 או לחוסכים מגיל 55 ואילך, לאחר מכן.
כדי שמקדם הקצבה יהיה מובטח, צריכים שני המרכיבים של תוחלת החיים והריבית התעריפית להיות קבועים ולא ניתנים לשינוי. אם אחד מהם אינו קבוע, אזי המקדם אינו מובטח.
במקרה זה המבוטח יודע כבר ביום הצטרפותו לפוליסה מהו סכום הקצבה החודשית שצפוי לו לכשיפרוש לפנסיה והוא יהנה ממנו גם לאחר מכן, כולל בתקופת פרישתו לגמלאות, בתנאי שימשיך באותו ביטוח ברציפות עד פרישתו מעבודה.
מחקר שערך אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון לפני מספר שנים בחן את יכולת חברות ביטוח להתמודד עם הסיכון הגלום במקדמי קצבה מובטחים, במיוחד לאור התארכות תוחלת החיים בישראל מעבר לצפוי.
מתוצאות המחקר מסתמן כי המשך שיווק תכניות ביטוח חיים עם מקדם קצבה מובטח עלול לפגוע ביכולת החברות לעמוד בטווח הארוך בהתחייבותן לשלם קצבאות. כתוצאה מכך, הוחלט במשרד האוצר להגביל החל מיום 1.1.2013 את שיווק פוליסות הביטוח הכוללות מקדם מובטח רק לחוסך שמלאו לו לפחות 55 שנים במועד פתיחת הפוליסה.
מקדם המרה שאינו מובטח הינו מקדם שניתן לשינוי בהתאם לעדכון לוחות תמותה ותוחלת חיים, וזאת לאורך תקופת החיסכון הפנסיוני, וגם לאחר הפרישה מהעבודה תחילת תשלום קצבת הפנסיה החודשית.
מקדם זה קיים בפוליסות ביטוח מנהלים שנעשו לאחר שנת 2013 וכן בקרנות פנסיה ובקופות גמל שנעשו בכל תקופה שהיא.
במקרה זה המבוטח אינו יודע במועד הצטרפותו לביטוח הפנסיוני מהו סכום הקצבה החודשית שצפוי לו לכשיפרוש לפנסיה.
במקרה של הפסקת עבודה או הפסקת תשלומים שוטפים לביטוח הפנסיוני, ניתן לשמור על הזכויות הפנסיוניות, כולל מקדם ההמרה המובטח, אם וככל שהיה כזה באמצעות הסדר ריסק או הפקדות עצמאיות לביטוח פנסיוני.
שאלות בנושא הפנסיה שלך?