פרה-הסטוריה מודרנית - קונפליקטים בסביבת העבודה
יהיה זה מגוחך, לאור נסיונות חוזרים וכושלים לקבוע את ראשוניותה של הביצה מול זו של התרנגולת, לנסות ולקבוע למי מאלה בעלות על החלמון.
אף על פי כן, נראה כי סביבת העבודה הממוחשבת יוצרת בדיוק קונפליקטים מסוג זה.
מתי יש כאן הפרה של זכויות עובדים, ומתי לא?
שימוש במחשב במקום העבודה לצרכים פרטיים - מותר ואפשר?
מחד ישנו המעביד, אשר בבעלותו ציוד המחשוב ולעיתים קרובות המרחב הווירטואלי (תא דואר, שרת, אתר אינטרנט וכדומה); ומאידך ישנו העובד, אשר לו קניין רוחני, מידע אשר נשמר ומועבר תוך שימוש בתשתיות מקום העבודה.
הבעיה נעוצה בנגישות למידע, לאור זכויות הן של העובד והן של המעביד בכל הקשור לקניינם.
בעל עסק, מנהל או אחראי- דהיינו, מעביד - מעניק לאדם משרה על מנת שהלה ישרת את מטרות הרווח של העסק. העובד, אותו אדם מועסק, אינו מבצע את תפקידו בחסד, אלא בשכר. קיראו על תנאי העסקה.
על כן, נדרש ממנו להצדיק את שכרו, אחרת יפגעו מטרות המעביד ומנגנון פשוט זה של שוק העבודה- רווחיות- יפגע גם הוא. מתוקף הגיון זה, בהחלט יש מקום למעביד למצוא ולקבוע אילו פעולות יוסיפו תועלת ואילו יגרמו נזק.
ואם המעביד מבקש לא לגלוש?
אם ביקש מעביד להימנע משימוש בתשתיות עסק או חברה למטרות פרטיות, כגון תכתובות אישיות או גלישה באתרי פנאי, על העובד לכבד זאת כחלק מתנאי העסקתו ושכרו, או כחלק מתקנון המקום המקבל אותו. קיראו על הסכם עבודה.
על כן, יש לתת למעביד יכולת לעקוב באופן קפדני ומעמיק אחר השימוש בזמנו וקניינו. בסך הכל, מדובר בשטח, בציוד ובזמן השייכים לבעלים, ואין הוא מחוייב לאפשר בהם שימוש בלתי רצוי.
ובכל זאת, קיומם של כללים כאלה ואחרים, כמו גם העסקתו של אדם, אין בכוחם לבטל זכויות יסוד. הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד.
היה וניתנו לעובד תיבת דואר אלקטרוני, מערכת מסרים מידיים או גישה לאינטרנט בכלל, ניתנו לו אמון וכבוד.
מעביד יכול בהחלט לחשוד או לחשוש כי אמון זה מופר. בעקבות זאת, הוא רשאי לחדד את הנהלים, לשלול מן העובד גישה לתוכנות ואתרים במקום העבודה או אף לפטר אותו. קיראו בהרחבה על יחסי עובד מעביד.
יהיו אלה צעדים אינטרסנטיים, כלכליים או פוליטיים, כן יהיו, אך לא יהוו פגיעה בפרטיות כפי שתהווה חדירה למקורות מידע אישיים או פרטיים, גם אם נוסדו או נשמרו על תשתיות העסק או החברה.
עובד אינו קניין, אלא זמנו ופעולתו בלבד; שלילת עקרון זה תהיה חזרה אל הימים שלפני מרקס.
מדובר בסוגיה משפטית אשר עלתה לא פעם ולא פעמיים, אך בכל פעם מאופיינת בהחלטה שונה ופתרון אחר.
לכן, אין כאן כל כוונה להכריע בסוגיה או להניח יסודות לפתרונה; אלא להציג את שתי העמדות לעומקן, על מנת לבחון את אופי הבעיה.
קדימותו של אדם אחד לרכושו וכבודו מול זו של אדם אחר עומדות כאן מנגד ואינן מאפשרות פתרון חד צדדי. לעיתים תתאפשר פשרה, קביעה משפטית או הסכם פנימי. אך, למרות הכל, מדובר בגרסה מודרנית של סוגית הביצה או התרנגולת.
למידע על נוסף על זכויות עובדים בישראל:
צור קשר | דיני עבודה