משקלה של בדיקת מאפייני טינטון

לצורך קבלת הכרה בטינטון בו לקה עובד במהלך עבודתו כפגיעת עבודה, נהוג לערוך לעובד בדיקת מאפייני טינטון במכון שמיעה שמצויד במכשור המתאים לכך.

על רקע זה התעוררה השאלה עד כמה יש לייחס משקל לבדיקה זו לצורך ההכרה בטינטון כפגיעת עבודה לפי החוק, במיוחד במקרה בו ממצאי בדיקה זו היו שליליים.

שאלה זו נדונה בפסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה ביום 22.1.2019 בהליך ע"ע 27311-10-16 מ.ג. נ' המוסד לביטוח לאומי.

תיק זה עסק בעובד בן כ-50 שנה, אשר עבד כמפעיל מלגזה, טרקטורים וציוד חקלאי לרפתות במשך כ-17.5 שנה והיה חשוף במסגרת עבודתו לרעש מזיק.

העובד הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי שמיעה וכן בטינטון שבהם לקה כפגיעת עבודה, אולם המוסד דחה את תביעתו לגבי שניהם.

בהמשך לכך, הגיש העובד תביעה להכרה בליקוי השמיעה ובטינטון בהם לקה כפגיעת עבודה בפני בית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין האזורי קיבל באופן חלקי את התביעה, באופן לפיו הוא הכיר רק בליקוי בשמיעה כפגיעת עבודה, להבדיל מהטינטון, תוך שהוא מסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו בתיק זה.

חוות דעת זו קבעה שחלה ירידה משמעותית בכושר השמיעה של העובד, אולם אין עדות לטינטון תמידי האופייני לחבלה אקוסטית על רקע של חשיפה לרעש מזיק וזאת בהסתמך על בדיקה שנערכה לעובד במכון השמיעה של אוניברסיטת חיפה.

זאת, בניגוד לסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995, אשר קובע שכתנאי סף להכרה בטינטון כפגיעת עבודה, על הטינטון להיות בגדר "רעש תמידי באוזניים" כלומר, עליו להיות טינטון תמידי וכרוני.

העובד הגיש ערעור ראשון על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה. במסגרת הערעור הראשון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה עניינו של העובד יוחזר לבית הדין האזורי, על מנת שהמומחה הרפואי ישיב לשאלות הבהרה לגבי חוות דעתו וכן ישיב לשאלה האם יש קשר סיבתי בין הטינטון לבין הליקוי בשמיעה שכבר הוכר כפגיעה בעבודה.

המומחה הבהיר שאכן קיים קשר סיבתי בין הטינטון לבין ליקוי השמיעה של העובד שהוכר כפגיעה בעבודה.

בית הדין האזורי דחה שוב את תביעת העובד, בקובעו שהעובד אמנם סובל מטינטון שקשור לתנאי עבודתו בחשיפה לרעש מזיק, אך הטינטון לא הגיע בשלב זה לדרגה של טינטון תמידי, כפי שנקבע על ידי המומחה הרפואי וכפי שדורש סעיף 84א(ב) לחוק.

העובד לא ויתר, והגיש ערעור שני על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה. בין היתר טען העובד שלא היה מקום להכריע בעניין הטינטון התמידי רק על יסוד בדיקת מאפייני טינטון שנערכה לו מטעם המוסד, מאחר שמדובר בבדיקת עזר בלתי מחייבת, אשר שנויה במחלוקת בין רופאי אף אוזן גרון וכי בכל מקרה, בדיקת מאפייני טינטון אינה בגדר תנאי סף להכרה בטינטון וזאת לאור הבעייתיות בבדיקה זו, בשל היעדר מדד אובייקטיבי, כאשר לאותו נבדק עשויות להיות תוצאות שונות במועדים שונים.

עניין זה נקבע במפורש גם על ידי המומחה הרפואי בחוות דעתו, ממנה עלה שתשובתו מתייחסת אך ורק לתוצאות בדיקת מאפייני טינטון ולא לקיומו או היעדרו של טינטון.

כמו כן, במקרים רבים, על פי בדיקת מאפייני הרעש אין עדות לטינטון, אך בבחינת תלונות הנפגע ובהתקיים שאר דרישות החוק, מוכר הטינטון כפגיעת עבודה. עוד טען העובד כי מעבר לכך, ככל שקיים ספק, אזי יש לפרשו לטובת העובד.

המוסד לביטוח לאומי טען כי הדרישה לקיומו של טינטון תמידי הינה דרישת סף לפי סעיף 84א(ב) לחוק, ולכן, גם אם המומחה הרפואי סבור שקיים קשר סיבתי בין הטינטון לליקוי השמיעה של העובד, עדיין אין המדובר בטינטון תמידי כפי שדורש החוק.

עוד טען המוסד שהפסיקה קבעה שיש משקל לבדיקת מאפייני טינטון ועל כן יש להעבירה למומחה הרפואי, כאמור בהליך עב"ל 55429-05-15 המוסד לביטוח לאומי נ' סעיד ח'ריש וכן שניתן לסמוך על ממצאיה לצורך הקביעה אם המבוטח סובל מטינטון תמידי באזניו, כאמור בהליך עב"ל 63705-03-16 חננאל יצחקייב נ' המוסד לביטוח לאומי.

בית הדין הארצי קבע שסעיף 84א(ב) לחוק אכן קובע שאחד מתנאי הסף להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה הוא שמדובר בטינטון תמידי, וכי הפסיקה אכן קבעה שיש משקל לבדיקת מאפייני הטינטון, ועליה להיות חלק מהחומר הרפואי העומד בפני המומחה הרפואי, כאמור בהלכת ח'ריש שצויינה לעיל.

יחד עם זאת, בית הדין הארצי גם קבע שבדיקת מאפייני הטינטון אינה חזות הכול, מאחר ויש לה חסרונות רבים ועל כן המדובר בבדיקת עזר נוספת בלבד לשם הערכת הטינטון, שאותה יש לעשות על יסוד שקלול כל הנתונים הרלוונטיים, ולא רק על סמך בדיקת מאפייני הטינטון.

בית הדין הארצי גם מצא לנכון לציין שטעם עיקרי לדחיית תביעת העובד בתיק יצחקייב שנזכר לעיל, היה העובדה לפיה הוא לא עמד בתנאי הנוסף שקבוע בסעיף 84א(ב)(3) לחוק, לפיו "הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

כמו כן, קביעתו של בית הדין האזורי לפיה יצחקייב לא הוכיח שהוא סובל מטינטון תמידי הסתמכה במידה משמעותית על עדותה של עורכת הבדיקה, אשר העידה שהבדיקה נעשתה בתנאים אופטימליים, בחדר אטום ושקט.

בהמשך לכך קבע בית הדין הארצי כי ממכלול הנתונים העולים מהתיעוד הרפואי וחוות דעתו של המומחה הרפואי עולה שהעובד הוכיח כי עמד בתנאי הסף של היות הטינטון טינטון תמידי, וזאת מהנימוקים הבאים.

ראשית, מהתיעוד הרפואי עולה שהעובד פנה באופן חוזר ונשנה לטיפול רפואי עקב סבלו מהטינטון, כאשר בכל הפעמים הוא התלונן על טינטון תמידי, שגורם לו לסבל, ואף ניתן לו טיפול תרופתי בניסיון להביא להטבה במצבו.

שנית, מחוות דעתו של המומחה הרפואי עולה שאמנם בדיקת מאפייני הטינטון שנערכה לעובד העלתה שאין עדות לטינטון כרוני, אולם המומחה הרפואי גם ציין שבדיקה זו אינה קובעת אם לחיוב ואם לשלילה את קיומו של תסמין הטינטון אם לאו, וזאת עקב מגבלותיה וחסרונותיה הידועים והלא מעטים.

מעבר לכך בדיקה זו מהווה בדרך כלל רק כבדיקת עזר נוספת בהערכת הטינטון וזו גם כנראה הסיבה לאי אזכורה בסעיף 84א(ב) לחוק. עוד קבע המומחה הרפואי שקיים קשר סיבתי בין הטינטון לבין ליקוי השמיעה של העובד שהוכר כפגיעה בעבודה.

בית הדין קבע שמחוות דעתו של המומחה עולה שתשובתו לשאלה בעניין תוצאות בדיקת מאפייני הטינטון התייחסה לתוצאות בדיקת מאפייני הטינטון בלבד וכי היא אינה משקפת את הערכתו הכוללת על הטינטון ממנו סובל העובד

בנוסף נקבע שניתן להסיק מחוות דעתו כמכלול כי העובד סובל מטינטון תמידי וזאת לרבות בשל חסרונותיה של בדיקת מאפייני הטינטון, וכן מאחר שתשובתו החיובית בעניין הקשר הסיבתי משקפת כי על פי הערכתו, העובד עומד בתנאי הסף של סעיף 84א(ב) לחוק דהיינו, שהוא סובל מטינטון תמידי.

בסיכומו של דבר, בית הדין הארצי הגיע למסקנה לפיה לאור מכלול נסיבותיו של המקרה הנדון, על יסוד התיעוד הרפואי שממנו עולה שהעובד התלונן באופן חוזר ונשנה על פגיעה בתפקוד עקב טינטון תמידי, ועל יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי כמכלול כפי שהוסבר לעיל, יש לקבוע שהעובד סובל מטינטון תמידי ועל כן יש להכיר בטינטון ממנו סובל העובד כפגיעה בעבודה.

בית הדין הארצי גם הוסיף שגם אם קיים ספק הרי שהספק פועל לטובתו של העובד.

עם זאת, בית הדין גם הדגיש שקביעתו הנ"ל במקרה דנן מבוססת על מכלול נסיבותיו ואין בה כדי לשנות את הפסיקה לפיה יש משקל לבדיקת מאפייני הטינטון וכי עליה להיות חלק מהחומר הרפואי המועבר למומחה הרפואי, אולם בדיקה זו אינה חזות הכל, אלא רק חלק ממכלול הנתונים אותם יש לשקול בהערכת הטינטון.

קראו עוד בנושא: החמרה במצב הרפואי של נפגע עבודה