ייצוג של עורך דין בוועדה רפואית בביטוח הלאומי

המוסד לביטוח לאומי מפעיל שורה של ועדות רפואיות לשם בדיקת בקשות שונות לקבלת קצבאות נכות, כגון קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה, קצבה לשירותים מיוחדים וכדומה.

כל מבוטח שמגיש בקשה לקבלת קצבת נכות צריך להופיע בפני הוועדה הרפואית, ולהיבדק בידי רופא הוועדה וזאת לשם קביעת אחוז הנכות שלו.

בהקשר זה התעוררה השאלה האם המבוטח זכאי לקבלת ליווי משפטי באמצעות עורך דין גם בעת ביצוע בדיקתו הרפואית על ידי הוועדה הרפואית, או שמא עליו להופיע בפניה לבדו ללא ליווי כזה.

שאלה זו נדונה והוכרעה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב במסגרת הליך ב"ל 228-08-14 שושני נ' המל"ל.

במסגרת תיק זה נדון ערעור שהגיש מבוטח על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לגבי נכות כללית, אשר קבעה לו נכות בשיעור של 10% בגין הפרעת קשב וריכוז.

בפתח הדיון של המערער בפני הוועדה הרפואית, התבקשה עורכת הדין שלו לצאת מחדר הוועדה ולהמתין לו בחוץ.

כאן המקום להבהיר כי על פי הפסיקה, בית הדין לעבודה מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות, להבדיל משאלות רפואיות.

כלומר, על בית הדין לבחון למשל האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה וכדומה.

לעומת זאת, קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים, הנן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה הרפואית, ואשר בית הדין לעבודה אינו מוסמך להתערב בהן.

בהתאם להלכה זו קבע בית הדין כי סוגיית ליוויו של מבוטח בידי עורך דינו בעת בדיקה רפואית של המוסד לביטוח לאומי הנה שאלה משפטית.

עוד קבע בית הדין כי מניעת ליווי של מבוטח על ידי עורך דין בעת ביצוע בדיקתו הרפואית הנה בלתי חוקית, ומהווה פגיעה בזכות הייצוג וזכות הטיעון של המבוטח, מאחר והבדיקה מהווה חלק מהליך גביית הראיות בעניינו של המבוטח.

המדובר בפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, במראית פני הצדק ובהבטחת שקיפות ההליכים המתקיימים בפני ועדה מעין שיפוטית כגון ועדת העררים.

בית הדין הבהיר כי זכותו של מבוטח לנוכחות מלווה בוועדה רפואית לרבות עורך דין, גם בעת ביצוע הבדיקה הרפואית נובעת משילוב מהותן של שתי הזכויות הבאות:

• זכותו של המבוטח להיות מלווה באדם בעת ביצוע בדיקה גופנית, שהנה זכות בסיסית ומשמעותית, אשר נגזרת מעקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל, ומעקרונותיו של חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.
• זכותו של מבוטח להיות מיוצג על ידי עור דין בפני ועדה רפואית לעררים, אשר נגזרת ממהותה של הועדה כרשות מעין שיפוטית, המחויבת לכללי הצדק וההגינות של רשות מסוג זה. זכות זו גם נגזרת מהוראותיו של סעיף 22 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961.

קראו עוד: עורך דין אובדן כושר עבודה - יש מקרים שאין ברירה!

זכות המבוטח לנוכחות עורך דין בעת ביצוע הבדיקה הרפואית והחריגים למימושה, מעוגנים גם בנייר העמדה מיום 8.1.13 של ההסתדרות הרפואית בישראל מאת פרופ' אבינעם רכס.

כפי שנקבע בנייר העמדה, בנסיבות בהן רופאי הוועדה סבורים כי הימצאותו של עורך דין במהלך הבדיקה הרפואית, עלולה להשפיע על מהלכה ותוצאותיה, כאשר יש בהתנהגותו כדי להפריע  לביצועה, אזי עליהם להודיע זאת לנבדק ולעור הדין, ולתעד בפרוטוקול הועדה את הנימוקים שהביאו להחלטה זו.

ברם, בנסיבות אותו מקרה הוועדה לא פעלה בהתאם להנחיות אלו. באת כוחו של המבוטח התבקשה לצאת מחדר הוועדה בטרם החלה הבדיקה הפסיכיאטרית, כאשר אין בפרוטוקול הוועדה כל תיעוד לבקשה שתצא מהחדר ולנסיבות או הסיבות שהצדיקו את הוצאתה מחדר הוועדה בשלב הבדיקה.

בית הדין קבע כי העדר נוכחות של באת כוחו של המבוטח בזמן הבדיקה, בהעדר כל סיבה מתועדת המסבירה זאת, מהווה פגיעה ממשית בזכות הייצוג ובזכות הטיעון של המבוטח.

בין היתר יתכן כי נפגעה שלמות טיעוניו המהותיים, המגובשים על ידי באת כוחו והעשויים להתבסס, בין היתר, על מהלך הבדיקה הרפואית אשר מהווה חלק מהליך גביית הראיות.

בהתאם לכך קבע בית הדין כי היעדר נוכחות ב"כ המבוטח בשלב בדיקתו הרפואית-פסיכיאטרית בידי הוועדה הרפואית, כשאין כל תיעוד בפרוטוקול הוועדה לנסיבות שהביאו להחלטה זו של רופאי הוועדה, מהווה טעות משפטית אשר מצדיקה את ביטול החלטת הוועדה.

עוד נקבע כי על הוועדה לקיים דיון מחודש בעניינו של המבוטח תוך התרת נוכחותו של מלווה לרבות עורך דין גם במהלך הבדיקה הרפואית.

ככל שהוועדה תהא סבורה כי יש בנוכחות זו כדי לפגוע במהלך הבדיקה ובתוצאותיה, במידה המצריכה את הוצאתו של המלווה או המייצג מחדר הוועדה, עליה לתעד בפרוטוקול את הנימוקים שהביאו להחלטה זו.

קראו עוד בנושא: הכנה לוועדה רפואית בביטוח הלאומי