תעסוקה ודיני עבודה - ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה

תחום התעסוקה ודיני העבודה הנו אחד התחומים הוותיקים המטופלים על ידי ממשלות ישראל, אם כי שמות משרדי הממשלה אשר אחראיים על תחום זה הספיקו להשתנות לא מעט פעמים בחלוף השנים.

שינויים אלו נעשו לרוב לאו דווקא משיקולי מדיניות גרידא, כי אם משיקולי חלוקת סמכויות בין השרים, בעקבות השינויים השלטוניים שחלו בממשלות ישראל.

כבר עם קום המדינה, במאי 1948, הוקם משרד העבודה והבינוי.

בשנת 1949 שונה שמו למשרד העבודה והביטוח העממי.

בשנת 1951 שונה שמו למשרד העבודה.

בשנת 1977 ובעקבות המהפך השלטוני והקמת ממשלתו הראשונה של הליכוד בראשותו של מנחם בגין, אוחד משרד העבודה עם משרד הסעד לכדי משרד אחד, תחת השם משרד העבודה והרווחה. איחוד זה נעשה במטרה לשפר את תדמיתם של שני המשרדים, ומתוך גישה המאמינה כי העבודה הינה הבסיס לרווחה.

בשנת 2003 צורף משרד העבודה למשרד התעשייה, ובעקבות זאת שונה שם המשרד למשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, ובקיצור משרד התמ"ת.

בשנת 2013 שונה שמו של משרד התמ"ת למשרד הכלכלה ללא שינוי בסמכויותיו.

בנובמבר 2015 שונה שמו של משרד הכלכלה למשרד הכלכלה והתעשייה.

החלטה מספר 1754 של ממשלת נתניהו מיום 31.07.2016 קבעה כי יש להעביר את יחידות תחום התעסוקה ודיני העבודה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, ולשנות את שמו למשרד העבודה, הרווחה והשירותיים החברתיים.

השר הממונה על משרד זה הנו השר חיים כ"ץ.

החלטה זו התקבלה בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה, אשר קובע כי הממשלה רשאית, באישור הכנסת, לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים, ובהתאם לסעיף 31(ד) לחוק זה, אשר קובע כי הממשלה רשאית להעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד.

בנוסף להעברת היחידות הללו, יועברו למשרד הרווחה גם כל סעיפי התקציב בתקציב משרד הכלכלה והתעשייה נועדו לטיפול באותן יחידות, וכן כל ההתקשרויות וכח האדם שנוגעים לאותן יחידות.

להלן רשימת יחידות תחום התעסוקה ודיני העבודה אשר מועברות ממשרד הכלכלה והתעשייה למשרד הרווחה והשירותיים החברתיים:

(1) לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, ולרבות הפעילות לקידום אוכלוסיות יעד בשוק העבודה ובכלל זה קידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות, חרדים, מיעוטים, +45, יוצאי אתיופיה, צעירים בסיכון והורים יחידים
(2) מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית
(3) מינהל הסדרה ואכיפה
(4) אגף בכיר להכשרה מקצועית
(5) אגף בכיר למעונות יום ומשפחתונים
(6) היחידה ליחסי עבודה
(7) אגף רישוי והיחידה לרישום עיסוקים, ובכלל זה מועצת ההנדסה והאדריכלות, מועצת ההנדסאים והטכנאים המוסמכים ומועצת מקצועות החשמל, ועדות האתיקה מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 וועדות משמעת מכוח חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ג-2012
(8) נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה
(9) מכון הכשרה טכנולוגית
(10) כח אדם בשעת חירום
(11) הממונה על זכויות עובדים זרים
(12) ועדות ערר לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011
(13) קמ"ט תעסוקה
(14) שירות התעסוקה
(15) המוסד לבטיחות וגיהות

בנוסף להעברת היחידות הללו, הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים גם סמכויות שונות הנתונות לשר הכלכלה והתעשייה במסגרת רשימה ארוכה של חוקים שונים הקשורים לתחום התעסוקה ודיני העבודה, ובכללם החוקים הבאים:

• חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954
• פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–1970
• חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969
• חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976
• חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז–1997
• חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958
• חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב–2002
• חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א–2001
• חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957
• חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח-אדם, התשנ"ו–1996
• חוק חופשה שנתית, התשי"א–1951
• חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט–1949
• חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957
• חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998
• חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953
• חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
• חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991
• חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963
• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998
• חוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987
• חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996
• חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951
• חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981
• חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011
• חוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007
• חוק גיל פרישה, התשס"ד-2004

שאלות? הכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים ודיני עבודה!