במקומות עבודה מסודרים וחוקיים תנאי העבודה והשכר ידועים ומעוגנים בהסכמי עבודה ותלושי שכר. במידה וחל בהם שינוי מסיבות שונות, השינוי יכול להיחשב כהרעה בתנאי העבודה והשכר. עובדים לא נוטים להשלים בקלות עם הרעה בתנאי העסקתם.
הם מודעים לשמירה על זכויותיהם ונוקטים בהליכים משפטיים בפני בתי הדין לעבודה לקבלת הסעדים המבוקשים כנגד המעסיקים.
כדי לעשות סדר בסוגיה הנדונה כאן, בדקנו את הפסיקה הרלבנטית, דלינו מתוכה את התביעות הבולטות והמובילות ותמצתנו את עיקרי פסקי הדין על מנת שהקורא יקבל הדגמה מעשית שיש בה להנחותו בסבך התנאים שהורעו והאם יש בהרעה עילה להגשת תביעה לקבלת פיצויים בדין מפוטר.
נקודת המוצא לדיון הוא סעיף 11 א' לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג 1963: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים"
מה כולל הרכיב הרעה מוחשית בתנאי העבודה ואלו נסיבות אחרות ביחסי עבודה גורמים להפסקת עבודה בגינה ניתן לקבל פיצויי פיטורין? על כל אלה ועוד בסקירה שלפניך.
שינוי מקום עבודה שגורר ירידה בשכר
עינת לברון הועסקה כ"בקרית גבול" בנמל התעופה בן גוריון על ידי מעסיקים שונים ומתחלפים. האחרון שבהם, בטחון אזרחי בע"מ.
עינת התבקשה להפסיק עבודתה כבקרית והוצע לה להיות מאבטחת בבית חולים בשכר נמוך לעומת הנוכחי ובתנאים יותר נחותים. עינת סירבה ותבעה (תב"ע נה/342-35 עינת לברון נ' בטחון אזרחי בע"מ) לראות בהרעה פיטורים או התפטרות בדין פיטורים שמזכה בפיצוי.
בית הדין קיבל את התביעה וקבע, שהעבודה החלופית שהוצעה לה היתה עבודה שונה מהותית, בהיותה עבודת שמירה ואבטחה לעומת עבודת פקידות (מול מחשב), ובשכר נמוך משכרה של התובעת עובר להפסקת עבודתה.
בנסיבות אלו יש לראות הרעת תנאי עבודה מוחשית המזכה את התובעת פיצויי פיטורים עם הפסקת עבודתה.
הורדה משמעותית בשכר - הרעה מוחשית
סיגל חריר הועסקה על ידי חברת ספסל על בע"מ כמזכירה בחצי משרה. החברה נקלעה לקשיים והמנכ"ל הודיע לה כי שכרה יופחת ב-10%. סיגל התנגדה וטענה להרעת תנאים המאפשר לה להתפטר ולקבל פיצויים.
את התנגדותה הביעה במסגרת תביעה שהגישה לבית הדין לעבודה (עדמ 000015/06 סיגל חריר נ' ספסל על בע"מ).
החברה מסרה בתגובה לתביעה כי העובדת התפטרה ולא פוטרה. בית הדין האזורי קיבל את עמדת המעסיקה.
העובדת ערערה ובית הדין הארצי קיבל את ערעורה וקבע שבית הדין האזורי טעה כאשר קבע שאינה זכאית לפיצויים בגין הרעת תנאים כטענתה.
עוד נקבע כי: "קיצוץ רוחבי של 10% משכר העובד מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה שהרי יש בכך פגיעה כלכלית של ממש בעובד שאינה עניין שולי של מה – בכך. אשר על כן אנו מקבלים את הערעור ומחייבים את החברה לשלם למערערת פיצויי פיטורים על בסיס שכרה האחרון, לכל תקופת עבודתה בצירוף ריבית והצמדה מיום התפטרותה עד התשלום בפועל".
קראו בהרחבה: המעסיק החליט להוריד לך את השכר?
הלנת שכר סדרתית
צוקאן גיאורגה, עובד זר מרומניה הועסק על ידי חברת נווה איתנים בע"מ. החברה לא שילמה את שכרו במשך מספר חודשים כולל אי תשלום זכויות המגיעות לו לפי חוקי המגן וצווי ההרחבה.
בית הדין שדן בתביעה שהגיש העובד (עב 9721/04) קיבל את גרסת העובד כי התפטרותו נעשתה בשל הרעת תנאי עבודה בעקבות אי תשלום שכר וזכויות אחרות משך מספר חודשים ולכן התקיימו נסיבות שהצדיקו את התפטרותו של המשיב מעבודתו תוך זכאות לפיצויי פיטורים.
במקום אחר (תיק עע 563/05 בית הדין הארצי לעבודה, אלי אסיסקוביץ נ' עמותת מכבי ראשון לציון לתרבות וספורט) התפטר העובד מעבודתו כמנהל ביה"ס לכדורסל, בשל אי תשלום משכורות. בית הדין האזורי לעבודה קבע שהעובד לא זכאי לפיצויים בגין הרעת תנאים.
הוגש ערעור לבית הדין הארצי שקיבל אותו ברוב קולות וקבע שהמערער עמד בפני מציאות של עיכוב בתשלום של שלוש משכורות. כלל הוא שפיגור חוזר ונשנה בתשלום משכורת מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות בהן אין לדרוש מן העובד להמשיך בעבודתו.
אכן נפסק, כי פיגור חד פעמי לא יהווה עילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים, אך לא יכול להיות ספק שפיגור בתשלום של שלוש משכורות אשר לגבי שתיים מהן הוא נמשך על פני חצי שנה ומעלה – מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה המצדיקה התפטרות תוך זכאות לפיצויי פיטורים.
במישור העקרוני נקבע באותו ערעור כי "תשלום שכר לעובד, כמו גם תשלום כל הזכויות הנילוות המגיעות לו, הוא לב ליבו של חוזה העבודה. פיגור מתמשך בתשלום השכר הוא לא רק הפרת חוזה העבודה אלא גם – ובעיקר – מהווה פגיעה כלכלית קשה בעובד ונסיבות בהן אין לצפות ממנו להמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק חינם אין כסף".
קיראו בהרחבה על: הלנת שכר
החלפת משרד באותו מקום עבודה
מרינה איבניצקי עבדה כמתמחה במשרד רואה חשבון בבעלות אביגיל בלומברג. למרינה הוקצה מקום עבודה, אלא שלימים היא התבקשה לפנות את מקום העבודה והוצע לה מקום עבודה אחר במשרד.
על רקע זה היא התפטרה והגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בעילה של הרעת תנאים.
בית הדין האזורי דחה את תביעה והוגש ערעור לבית הדין הארצי במסגרת הליך עדמ 000056/05 בבית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין הארצי קבע כי דין הערעור להתקבל והוסיף: " ספק בעינינו אם היה בסיס עובדתי לקביעת בית הדין האזורי כי עצם הגשת התביעה יש בה משום טעם לפגם או התנהגות הגובלת בחוסר תום לב. אדם הסבור כי זכויותיו נפגעו זכאי לנקוט הליך משפטי ואם נמצא - בסופו של יום כי אין הדין עימו, אין מקום למהר ולקבוע בהכרח כי התנהגותו פסולה...".
מתיחות בין עובד למעביד שמקשה על תפקוד
סלע לירון הועסקו בתפקידי מזכירות אצל אסיק תשתיות בע"מ. נוצרה מתיחות בינה לבין הממונה הישיר שגרמה לתחושה של הרעת תנאים בעקבותיה ביקשה להתפטר ולקבל פיצויים. תביעתה הגיעה עד לבית הדין הארצי לעבודה (עב 001416/04).
בפסק הדין נקבע כי בהתאם להלכה פסוקה לא כל מקרה הגורם לעובד אי שביעות רצון או מורת רוחו מיחסי עבודה ניתן להכיר כמקרה המצדיק התפטרות כדין פיטורים. כך,
למשל, מתיחות בין עובד לבין הממונה עליו שלא היתה כרוכה ביחס פוגע ומתנכר של המעביד, לא הוכרה כמצב "בלתי נסבל" המצדיק התפטרות העובד במעמד של מפוטר.
עוד נקבע ביחס ישיר לתביעת העובדת כי היא לא הרימה את הנטל הנדרש להוכחת תביעתה. כמו כן לא הוכיחה כי היתה פגיעה בה כאישה או מעשה של אפליה ופגיעה בכבודה אשר מצדיקים תשלום של פיצוי בגין נזק לא ממוני כפי שהיא דורשת בתביעתה.
לכן ולאחר שבחן את מכלול הנסיבות שהובילו להתפטרות התובעת, בית הדין דחה את תביעתה של לפיצויים עקב הפסקת עבודתה.
המעסיק יורד לחיי העובד, פוגע, מעליב ומטריד
הטחת מילים מעליבות בעובד אף אם הדבר נעשה ב"עידנא דריתחא" יכולה להביא להתפטרות כדין מפוטר, כפי שנקבע בדב"ע לד 3/49 יצחק אהרונוב נ' עבד אל קאדר ווחד (פד"ע ה' 472).
במקרה דנן העובד התפטר מעבודתו וגירסתו היתה, כי מעבידו אמר לו בעת דין ודברים שהיו ביניהם: "אתה שקרן בן שקרן, כלב בן כלב, ערבי מלוכלך".
בהקשר זה נפסק: "אין ספק, כי הדברים שייחס העובד למעביד הינם מחפירים, ואין עובד חייב לשמוע דברים כאלה ממעבידו, והכוונה במיוחד למילים מעליבות הפוגעות לא רק בעובד כפרט, אלא בעובד כבן לאום מסויים או דת מסויימת. אמירת מילים כאלה יכול שתיכנס למסגרת סעיף 11(א) סיפא לחוק".
>>> הפורום לדיני עבודה וזכויות עובדים לשירותך! <<<
שלילת רכב צמוד וטלפון
יוסף משען הועסק כעובד שכיר אצל עמוסי ירון. במסגרת תפקידו הוצמד לו רכב וטלפון על חשבון המעביד. העובד נפגע ונאלץ לעבור ניתוח שבר. לאחר הניתוח הוגבל בתנועתו. המעביד העביר אותו לתפקיד משרדי.
העובד טען שעצם שלילת הרכב והטלפון בעקבות שינוי המשרה הם הרעה שמצדיקה פיצוי בדין פיטורין.
התביעה התבררה בבית הדין האזורי בנצרת עב 911915/99 וזה קבע בפסק דינו שהתובע לא הרים הנטל להוכיח כי עמד בדרישות הפסיקה והעמיד את מעבידו על כוונתו להתפטר בטרם התפטר וזאת כדי לאפשר למעסיק לתקן המעוות.
עוד נקבע, כי לפי ההלכה הפסוקה מחובתו של העובד ליתן למעביד הזדמנות לתקן את הטעון תיקון קודם להתפטרותו.
בית הדין לא שוכנע שהמעביד הרע את תנאיו של התובע בעבודה במגמה לגרום לו להתפטר וכי לא ניתן היה להחזיר המצב למסלול עבודה רגיל תוך זמן מה, לו התובע היה ממשיך בעבודתו ומעמיד את המעביד על דרישותיו. כל עוד התובע עבד בתוך העסק לא היה לו צורך בעבודתו לפלאפון ולרכב שהיו תנאים נלווים לעבודה מחוץ למשרד.
צריך לציין, שלפי הפסיקה, כל מקרה של שלילת רכב צמוד צריך להיבחן בנפרד לפי נסיבותיו ומשקלו ביחס להרעת התנאים המוחשיים.
מה לגבי העתקת מקום העבודה?
גל מילר הועסק כמאבטח במשך 5 שנים בחברת "השמירה בע"מ". לאור הצרכים של החברה הועבר מילר לאתר אחר ששם נדרשה אבטחה. הוא סירב לעבור וטען להרעת תנאים ולקבלת פיצוי. התביעה הגיעה עד בית הדין הארצי לעבודה (עדמ 21/03).
שם נקבע כי בחברות שמירה וכוח אדם העברת עובד מאתר לאתר הנה חלק מתנאי העבודה ולא ניתן תמיד ליצור במקום עבודה חלופי תנאים הזהים במלואם למקום העבודה הקודם.
במצב שכזה, הרעת תנאי עבודה יכולה להתבטא בהעברה לאתר עבודה רחוק יותר ובתנאי עבודה קשים יותר. עם זאת, ברור שעבודה חלופית צריכה להעניק לעובד רמת שכר הדומה, בעיקרה, לזו שהיתה לו באתר העבודה הקודם.
על התובע בתיק זה היה לאפשר למעסיק לתקן את המעוות. רק אם ניתנה למעסיק הזדמנות שכזו והוא לא ניצל אותה, יהיה זכאי העובד להתפטר בחזקת מפוטר.
במקרה דנן, דחה העובד את הצעות המעסיק בלא שטרח לבדוק אותן אם הן הגונות וראויות ואין בהן הרעת תנאיו. משלא עשה כן הוא לא מילא אחר התנאים הקבועים לזכאות לפיצויי פיטורים מחמת הרעת תנאי עבודה.
שינוי שעות עבודה בהסכמת העובד
חנה קקון הועסקה על ידי שושנה רחמים. בשלב מסוים ולפי צרכי העסק שונו זמני הפעילות והעובדת עודכנה והסכימה. בהמשך התברר שהיא טוענת להרעת תנאים בגין השינוי בלוח זמני הפעילות.
תביעתה נדונה בבית הדין האזורי בתל אביב (ב"ע מג 511-3) וזה קבע שתביעתה אינה רלוונטית.
מחומר הראיות עולה כי שעות העבודה של התובעת לקראת סיום עבודתה נקבעו, בהסכמתה, והתפטרותה לרגל שינוי שעות העבודה אין לה על מה לסמוך.
עוד נטען כי שעות עבודה שלא היו נוחות בעבורה, אינה יותר רלבנטית, הואיל ולאחר מכן נקבעו שעות עבודה אחרות שלהן הסכימה.
תביעה רשלנית בגין תאונת עבודה
מזרחי זהבה הועסקה כעובדת משק בית אצל הגב' ויינברג נילי. לטענתה בתיק עב 001928/02 בבית הדין לעבודה בתל אביב, היא נפגעה תוך כדי עבודה, יכולתה ותפוקתה נפגעו ולכן מעסיקתה פיטרה אותה.
מחומר התביעה עולה חוסר עקביות בטיעונים, סתירות, תיעוד לקוי, ריבוי טענות על הרעה ללא תימוכין וכדומה.
בגלל כל אלה דחה בית הדין את התביעה וקבע בזו הלשון: "המסד העובדתי עליו מבססת התובעת את תביעתה זו לפיצויי פיטורים אינו ברור דיו וכולל סתירות מסוימות (בין היתר לגבי זמנים ומועדים), ואין בו כדי לבסס את עילת התביעה כאמור לא מההיבט של פיטורים המזכים בפיצויי פיטורים, ולא מההיבט של התפטרות בדין מפוטר".
הורדה בדרגה
ליאת שובלי עבדה כמוכרת באחת מהחנויות של רשת לורד קיטש רשת קשת בע"מ בעיר פתח תקווה. לאחר מספר שנים קודמה למנהלת חנות באותה רשת, בקניון ערים בכפר סבא. הרשת נקלעה לקשיים וגם באותה חנות בכפר סבא נגרמו הפסדים.
המנהלים הגיעו למקום והודיעו לה שהיא עוברת לסניף אחר בקניון בנתניה כמוכרת ובמקומה מונתה מנהלת חדשה.
נאמר לה כי לא תחזור לנהל את סניף כפר סבא ואם לא נראה לה היא יכולה ללכת הביתה. על רקע זה תבעה את הרשת דמש (ת"א) 8895-01-11 ליאת שובלי נ' לורד קיטש רשת קשת בע"מ. בית הדין קבע שהיא זכאית לפיצויי מכוח האמור בחוק בנוגע להרעת תנאים מוחשית ותשלום פיצויים.
פגיעה בפרטיות באמצעות התקנת מצלמות
ד"ר לודמילה לשצינר עבדה כרופאה מטפלת בבית האבות שהופעל על ידי "פאר מרכז החלמה רפואי בע"מ" בנוסף לתנאים הקשים והיחס המטריד מצד המעבידים הותקנה בחדרה מצלמה שפגעה לטענתה בפרטיותה וגרמה לעוגמת נפש.
על רקע רצף נסיבות אלו התפטרה בגין הרעת תנאים והגישה תביעה כנגד מעסיקתה (3980-04-10 לודמילה לשצינר נ' פאר מרכז החלמה רפואי בע"מ).
בית הדין האזורי בחיפה קבע, כי התקנת והפעלת מצלמת אבטחה בחדר בו עובדת רופאה, בניגוד להסכמתה וחרף התנגדותה המפורשת, עולה כדי הרעה מוחשית בתנאי עבודתה ונסיבות בהן לא ניתן לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה, כהגדרת סעיף 11 א' לחוק פיצויי פיטורין.
קיראו עוד: האם למעסיק מותר לקרוא הודעות דוא"ל של העובד?
יבוש העובד במשרה חסרת תוכן עד שיתייאש ויעזוב
יש מעסיקים שמודעים להוראות החוק וחוששים מתביעות בגין הרעת תנאים. נדמה להם שאם העובד עוזב מיוזמתו אין סיכוי שתביעתו לפיצויים תתקבל. לכן קורה לא אחת, שמעביד מחליט ל"ייבש" את העובד שאינו חפץ ביקרו, גורם לו להשתעמם ולהיות חסר תועלת.
תחושה שבדרך כלל מובילה לעזיבה ביוזמת העובד שצעדיו הוגבלו וסמכויותיו רוקנו מתוכן.
בתיק ע"א 118/57 לזרום נ' האחים ברנט את בורכרד בע"מ נפסק כי הרעה מוחשית תיחשב ככזו, כאשר הצר המעביד את צעדיו של העובד או הרע את תנאי עבודתו באופן מוחשי, עד שלא הותיר בידו כל ברירה אלא לנטוש את העבודה ולהתפטר. בנסיבות אלו זכאי העובד לפיצוי מכוח הרעת תנאיו כעולה מהוראות החוק.
שאלות? תנאי העבודה שלך הורעו?
