הסדרים פנסיוניים מפלים בין אלמן לאלמנה

תקנוני קרנות הפנסיה הוותיקות אשר נוסדו על ידי ההסתדרות הכללית במהלך שנות החמישים והשישים של המאה שעברה, נהגו לקבוע הסדרי פנסיה אשר מעניקים לאלמנה של העובד הפנסיונר פנסיית שאירים כפולה מזו המוענקת לאלמן של עובדת פנסיונרית.

לעומתן, תקנוני קרנות הפנסיה החדשות נוהגים לקבוע שיעור פנסיה שווה לאלמנים ואלמנות וזאת ללא כל הבדל ביניהן. עיקר הבעיה נובעת מכך שרוב מקבלי הפנסיה במדינה כיום עדיין מקבלים פנסיה מהקרנות הוותיקות.

במסגרת הליך ע"ע 1407/01 אורי פידלמן נ' קרן מבטחים קבע בית הדין הארצי לעבודה בפסק דינו מיום 17.10.2004, כי ההסדרים במסגרת תקנוני הפנסיה הוותיקות אשר קובעים שיעורי פנסיה שונים לאלמן ולאלמנה, מהווים אפליה אסורה ועל כן המדובר בהסדרים בלתי חוקיים שיש לבטלם.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ההבחנה בין אלמן לאלמנה מהווה אפליה מגדרית פסולה הנוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וזאת מהקשות בעוצמתה ובחומרה שיש לייחס לה.

בחלוף העתים חלו תמורות רבות בשוק העבודה, והחזקות עליהן התבססה האבחנה בין אלמנה לבין אלמן השתנו אף הן.

היום מהוות הנשים כמחצית מכוח העבודה במשק. חלפו הימים בהם יצא הגבר לעבודה ופרנס את רעייתו, שנותרה בביתה כשהיא דואגת למלאכות הבית. כיום, מוטלת פרנסת המשפחה המודרנית על שכמם של שני בני הזוג, כאחד. יתר על כן, עם השנים, חל שיפור גם ביחס שבין שכר העובד והעובדת.

אכן, נותר עדיין פער לטובת העובד אולם הפער הצטמצם לעומת הפער שהיה קיים בעבר. על האלמן לפרנס את עצמו ואת משפחתו, כפי שגם על האלמנה לעשות כן.

בהתאם לכך, חייב בית הדין הארצי את קרן מבטחים לשלם לתובע, מר פידלמן, פנסיה בשיעור השווה לזה של האלמנה. ברם, הקרן ערערה על החלטה זו, באמצעות הגשת עתירה לבג"צ במסגרת הליך בג"צ 2911/05.

בג"צ דן בעתירה זו בצירוף עתירה נוספת שהתנהלה כנגד קרן מבטחים במסגרת הליך בג"צ 4948/03 ואשר הוגשה ע"י אלמן אחר, בשם משה אלחנתי.

בשתי העתירות הללו, טענו שני האלמנים פידלמן ואלחנתי, כי הם זכאים לקבל פנסיית שארים באותו שיעור שמשולם לאלמנות של עובדים שהיו מבוטחים בקרן מבטחים.

יצויין כי היועמ"ש לממשלה דאז, מר מני מזוז, אשר לימים מונה לכהן כשופט בעצמו בבית המשפט העליון, דווקא תמך בעמדתה של קרן מבטחים הוותיקה.

היועמ"ש טען כי התקנה אשר מקנה לגבר אלמן מחצית מזכויות פנסיית השאירים המוענקות לאישה, הנה בגדר מקרה חריג שבו ראוי להשלים עם הפגיעה, נוכח העובדה שעוצמת הפגיעה בשוויון אינה רבה וכן נוכח האינטרסים והשיקולים המתחרים הראויים להגנה.

ברם, בג"צ דחה את עמדתם של קרן מבטחים ושל היועמ"ש לממשלה, וחזר על עמדתו של בית הדין הארצי לעבודה, בקובעו כי ההסדרים השונים שבקרנות הפנסיה הוותיקות, המעמידים את שיעורי הפנסיה לאלמנים על מחצית בלבד משיעורי פנסיית שארים לאלמנות, הנם בלתי חוקיים בהיותם מהווים אפליה אסורה, למרות שלא היתה מאחוריהם כל כוונה להפלות, ולפיכך הינם בטלים.

עוד קבע בג"צ כי האפליה המגדרית שבין גברים לנשים מתבססת על עקרונות שכבר עברו מן העולם, וכי היא למעשה גורמת לפגיעה כפולה.

האחת, בשל האפליה בין עמיתות לעמיתים של הקרן באשר לשיעור הפנסיה שזכאים לו שאריהם, אף ששיעור דמי הגמולים שמפרישות העמיתות ומפרישים מעבידיהן לאורך השנים הינו זהה לזה שמפרישים העמיתים ומעבידיהם.

השניה, בשל האפליה בין אלמנים לאלמנות בכך שהאלמנים זכאים למחצית בלבד משיעור הפנסיה שזכאיות לו האלמנות, אף כי צורכי האלמנים כשארים אינם נופלים בהכרח מצורכי האלמנות. עוד נקבע כי גיל הפרישה המוקדם של הנשים אף הוא אינו מצדיק הסדר שונה מזה של אלמנים בכל הנוגע לפנסיית שאירים.

עם זאת, בג"צ קבע כי אין לתת תוקף רטרואקטיבי להחלטה בדבר ביטול ההסדר הלא שיוויוני הנ"ל אלא רק לעתיד לבוא, ואף העניק לקרנות שהות של שישה חודשים לגיבוש הסדר שוויוני.

פסק הדין של בג"צ ניתן ביום 15.6.2008. לאחר ארכות נוספות שניתנו ע"י בג"צ, הושג לבסוף ביום 25.10.2011 הסדר שוויוני במסגרת התקנון האחיד של קרן הפנסיה.

כך צויין בהחלטת בית המשפט העליון בתיקי בג"צ הללו ביום 2.12.2010. עוד נקבע כי בהחלטה זו כי מועד תחילתו של ההסדר השוויוני יחול חצי שנה לאחר יום מתן פסק הדין קרי, ביום 16.12.2008 וזאת בהתאמה למועד שנקצב בו לכתחילה לצורך יישום הסדר שוויוני כאמור.

עוד נקבע כי תשלומים המתחייבים מהשוואת הזכויות בגין החודשים שקדמו לחודש דצמבר 2010, ישולמו לא יאוחר מהמועד שבו משולמת קצבת ינואר 2011.