החמרה במצב רפואי לאחר תאונת עבודה

עובד שהוכר כנפגע תאונת עבודה ונקבעה לו דרגת נכות לצמיתות על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ואשר חלה החמרה במצבו הרפואי שהנה תוצאה של אותה תאונת עבודה ולא של גורם אחר, רשאי להגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לקביעה מחודשת של אחוזי נכותו על מנת להגדילם, וזאת בתנאי שעברו לפחות 6 חודשים ממועד קביעת דרגת נכותו הקודמת וכן בתנאי שיש לו אישור בכתב מטעם רופא מוסמך בדבר החמרת מצבו הרפואי.

כך קובעת תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956.

דוגמא: אחוזי הנכות בגין הגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני הנם 10% בגין הגבלה קלה, 20% בגין הגבלה בינונית ו-30% בגין הגבלה קשה, וזאת כאמור בסעיף 37(7) לתוספת לתקנות הללו.

לפיכך, עובד שנקבעו לו למשל רק 10% או 20% אחוזי נכות בגין פגיעה כזו, זכאי להגיש בקשה להגדלתם במידה וחלה החמרה במצבו הרפואי שמצדיקה הגדלה לדרגה גבוהה יותר.

דוגמא נוספת: עובד שנפגע ברגלו במסגרת תאונת עבודה שאירעה לו ונקבעו לו אחוזי נכות מסויימים עקב התאונה, אולם מאוחר יותר חלה החמרה במצבו ורגלו נקטעה עקב כך, יוכל לבקש דיון מחודש במצבו עקב הקטיעה, ולהגדיל את אחוזי הנכות שנקבעו לו ובלבד שיוכיח שההחמרה והקטיעה אירעו בשל תאונת העבודה, ולא בשל בעיה רפואית אחרת ממנה סבל, כגון סכרת וכדומה.

כך אירע לעובד שהמקרה שלו נדון במסגרת הליך ב"ל 20408-07-13 המל"ל נ' דניאל שלמה.

משמעות הבקשה להגדלת אחוזי הנכות מעבודה עקב החמרת מצב

ככלל, הזכאות לקבלת גמלת נכות מעבודה נקבעת בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לעובד על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.

לדוגמא, עובד שנקבעה לו דרגת נכות זמנית של לפחות 9%, זכאי לקצבת נכות זמנית חודשית בהתאם לדרגת הנכות ותקופת הנכות שקבעה הוועדה. עובד שנקבעו לו פחות מ-9% נכות צמיתה, אינו זכאי כלל לקבלת גמלת נכות מעבודה.

עובד שנקבעו לו 19%-9% נכות צמיתה, זכאי למענק חד פעמי. עובד שנקבעו לו לפחות 20% אחוזי נכות, זכאי לקצבה חודשית.

קצבת הנכות מעבודה משולמת בהיקף של 75% מממוצע המשכורות של העובד ב-3 החודשים האחרונים כפול אחוזי הנכות שנקבעו לעובד.

מכאן מובן איפוא שככל שאחוזי הנכות שנקבעו לעובד הנם גבוהים יותר, כך גם גדל שיעור קצבת הנכות שהוא זכאי לה.

לפיכך, במידה וחלה החמרה במצבו הרפואי של העובד, מוטב לו לבקש לקבוע מחדש את אחוזי הנכות שנקבעו לו מתוך שאיפה להגדילם וזאת משני טעמים.

ראשית, במידה ונקבעו לו אחוזי נכות נמוכים מדי מכדי לקבל זכות כלשהי כפי שצויין לעיל, אזי הגדלת אחוזי הנכות עשויה להקנות לו את הזכאות לכך.

לדוגמא, מי שנקבעו לו פחות מ-20% נכות ובעקבות הקביעה המחודשת נקבעו לו לפחות 20% נכות, יוכל כבר להיחשב כמי שזכאי לקבל קצבה חודשית.

שנית, ככל שייקבעו לו יותר אחוזי נכות, כך גם יגדל שיעור הקצבה שהוא יהיה זכאי לה וזאת בין אם הוא כבר קיבל קצבה חודשית קודם לכן ובין אם לאו.

קבלת הבקשה לקביעה מחודשת של אחוזי הנכות בעקבות החמרת מצב

כאמור, קיימים שני תנאים לצורך הגשת הבקשה לדיון מחודש עקב החמרה במצב הרפואי. חלפו ששה חודשים ממועד קביעת דרגת הנכות של העובד על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, והמצאת אישור רפואי מטעם רופא מוסמך על החמרת המצב.

לגבי התנאי של חלוף 6 חודשים ממועד קביעת דרגת הנכות, יצויין כי ניתן לבקש את הקביעה המחודשת גם לפני תום 6 החודשים הללו, וזאת בשני המקרים הבאים:

• כאשר מדובר במקרים דחופים שאינם סובלים דיחוי ובכפוף לקבלת הסכמה מטעם רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי לדון בקביעה מחודשת של דרגת הנכות לפני תום ששת החודשים האלה
• במקרה והעובד אושפז לאחר קביעת דרגת הנכות שלו

לגבי התנאי של האישור הרפואי מטעם רופא מוסמך, יובהר כי הרופא המוסמך הנו כל רופא תעסוקתי של קופת חולים בה מטופל הנפגע וכי תוכן האישור שלו צריך לציין שקיימת החמרה במצבו הרפואי של העובד וכי אותה החמרה הינה כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

לצורך קבלת האישור הרפואי יש להציג בפני הרופא את פרוטוקול הוועדה הרפואית שקבעה את דרגת נכותו קודם לכן וכן מכתב מרופא מומחה, כגון אורטופד, נוירולוג וכדומה, אשר מפרט את נסיבות ההחמרה במצב הרפואי.

לחילופין ניתן להגיש מכתב שחרור מאשפוז כתוצאה מתאונת העבודה, וזאת בתנאי שלא חלפו  90 יום מיום השחרור מבית החולים.

מבחינה פרוצדוראלית, על העובד להגיש למל"ל את הבקשה באמצעות טופס ב.ל. 228 שנושא את הכותרת "תביעה לדיון מחודש לפי תקנה 36 (החמרה במצב)" ולצרף לה את האישור הרפואי בדבר ההחמרה במצבו כפי שהוסבר לעיל. לאחר מכן הוא יוזמן לועדה הרפואית של המ"ל כדי לדון מחדש במצבו.

עקרונית, ניתן להגיש תביעה להחמרה כל 6 חודשים ללא הגבלה ובלבד שנכה העבודה עמד בשני התנאים שצויינו לעיל.

קראו עוד בנושא: הכרה בנכות רטרואקטיבית לנפגע עבודה