מהם דמי הבראה ומי זכאי לקבלם?

היו זמנים וזה היה מזמן, שעובדים יצאו לנופש בבתי הבראה במימון המעסיקים. לא היתה אז אפשרות לבחור בין יציאה לנופש לבין קבלת תוספת כספית שוות ערך לנופש במסגרת תלוש השכר.

לא יצאת להבראה הפסדת. בחלוף השנים ובעקבות הסכמים בין המעסיקים והסתדרות העובדים, עוגנה התוספת של דמי הבראה בתלוש השכר ללא התניה. עוד תוספת על שכר הבסיס כמו אחרות שמרכיבות את תלוש השכר של העובד.

כמה מקבלים ואיך מחשבים את הסכום שמגיע לעובד?

ההסכם הקיבוצי הכללי בין המעסיקים להסתדרות, בדבר גובה השתתפות המעסיק בתשלום דמי הבראה לעובדים מחודש יולי 1998 הוארך עד ליום 30/06/2015.

לפי ההסכם שנחתם בחודש יוני 2012 השתתפות המפעל בהוצאות ההבראה והנופש של העובדים המגזר הפרטי תהיה 378 ₪ לכל יום הבראה (עדכון יולי 2014). לציין, שהסכמים אלו מוחלים בצו הרחבה על כלל העובדים במשק, שלגביהם אין הסכם ספציפי.

על צו ההרחבה האחרון חתם מנכ"ל משרד התמ"ת ביום 22/06/2014.

נכון לחודש יולי 2019 שיעור דמי ההבראה במגזר הפרטי הנו בסך 378 ש"ח ואילו במגזר הציבורי עומד שיעור דמי ההבראה על סך 429 ש"ח.

דמי ההבראה ישולמו לעובדים במשרה מלאה ולפי הנוסחה שלהלן:

• עבור השנה הראשונה – 5 ימים
• עבור השנה השנייה ועד השנה השלישית – 6 ימים
• עבור השנה הרביעית ועד השנה העשירית – 7 ימים
• עבור השנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה – 8 ימים
• עבור השנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה  – 9 ימים
• עבור השנה העשרים ואילך – 10 ימים

זאת ועוד...

• עובד זכאי לדמי הבראה, רק אם עבד לפחות שנה אחת במקום עבודתו. תקופת הזכאות של שנת עבודה לא תביא בחשבון יציאה לחופשה ללא תשלום או היעדרות מסיבה אחרת שמפסיקה את יחסי עובד ומעביד. חופשת לידה נלקחת בחשבון.
• דמי ההבראה משולמים בדרך כלל בחודשי הקיץ, אלא אם הוסכם במקום העבודה על מועד אחר.
• הסכום המשולם הוא אחיד ולפי מפתח הזכאות אך ניתן לשלם אותו ביותר ממועד אחד בתנאי שהעובד הסכים.
• העובד לא צריך להציג קבלה שמאשרת שיצא לנופש.
• עובדים במשרה חלקית יקבלו דמי הבראה באופן יחסי לחלקיות המשרה, גם אם הם עובדים אצל שני מעסיקים ויותר. כדי לחשב את גובה הזכאות לעובד חלקי, מכפילים את אחוז המשרה בשיעור דמי ההבראה לעובד במשרה מלאה.
• הזכאות לדמי הבראה לאחר סיום יחסי עובד ומעביד מוגבלת לשנתיים האחרונות בלבד ובתנאי שהעובד לא קיבל במהלך השנתיים האחרונות כל תשלום כאמור.
• העובד והמעביד רשאים להסכים ששכר העבודה המוצע יכלול גם את תשלום דמי ההבראה ובתנאי שלא ירד משכר המינימום.
• תשלום דמי ההבראה, אינו מסוג הרכיבים שלא ניתן לכלול אותם בשכר כמפורט בסעיף 5 לחוק הגנת השכר כגון: שעות נוספות, דמי חופשה ומנוחה שבועית.

קראו תשובות של עורכי דין לשאלות נפוצות בנושא דמי הבראה

למה מקצצים בדמי ההבראה שלנו?

בעידן של משברים וגירעונות עמוקים בתקציב המדינה, האוצר שם עין על דמי ההבראה שניתנים כהטבה לעובד במגזר הציבורי ומתכנן לקצץ בהם.

בחודש ספטמבר 2012 התפרסם ממקורות במשרד האוצר כי בכוונתו לקצץ בדמי ההבראה של עובדי המגזר הציבורי בשיעור שנע מ 2100 שקל ועד 5800 שקל.

הקיצוץ לפי חישובי האוצר אמור לחסוך לקופה הציבורית 1.3 מיליארד שקל.

האוצר התביית על דמי ההבראה כבר במסגרת עסקת החבילה עם ההסתדרות לשנים 2009 ועד 2010.

העובדים ויתרו אז על מחצית דמי ההבראה לטובת הקופה הציבורית.

בסופו של מו"מ קוצצו דמי ההבראה רק לשנת 2009. זה מה שעלול לקרות עם תוספת שכר שנחשבת כהטבה לעובדים שהינה פרי הסכמים קיבוציים.

סכסוכים ותביעות בבתי הדין לעבודה

העימותים הבלתי נמנעים בין מעסיק לעובד על רקע הפרת זכויות ומניעת תשלומים נגררים גם לבתי הדין לעבודה ולבתי המשפט.

העובד טוען לזכותו לקבלת דמי הבראה והמעסיק נאחז בפרשנויות ונימוקים לדחיית התשלום.

בתי הדין מבררים את המחלוקת ומקבלים הכרעה בכל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו. הנטיה, כפי שעולה מפסיקת בית הדין לעבודה, הנה לטובת העובדים.

ליחצו ותדעו: מחשבון דמי הבראה

כך לדוגמה:

סע (חי) 12597/03/11 – ריצ'קוב נ' ג.ש.ש. (ז.א) בע"מ
אלכסנדר ריצ'קוב עבד כמאבטח אצל החברה הנתבעת. לאחר שעזב תבע את זכויותיו ובכללן, תשלום דמי הבראה בסך 2,286 ₪.

הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי התובע זכאי לדמי הבראה בגין השנתיים האחרונות בלבד, דהיינו: מ 3/2005 ועד 3/2007 ולפי זכות זו שולם לו בחודש 8/2005 בסך של 1,530 ₪; ותשלום שני בוצע בחודש 3/2007 בסך של 1,908 ₪.

בנסיבות אלה, טענה הנתבעת כי לתובע מגיע סכום של 378 ₪ בלבד.

במהלך הדיונים הוכח כי בשנת 2006 לא מופיע תשלום דמי הבראה לתובע בחודש כלשהוא, ובשנת 2007 מופיע בחודש עבודתו האחרון של התובע תשלום של 6 ימי הבראה בשווי של 318 ₪, ובסה"כ 1,908 ₪.

בית הדין קבע כי תשלום דמי הבראה הינו תשלום המתייחס לחודשי העבר ולא לחודשי העתיד. בוודאי כאשר המעסיק אינו מוכיח ששילם מראש את דמי ההבראה, והחובה בהתאם להסכם הקיבוצי וצווי הרחבה הינה לשלם בתום שנת עבודה של עובד שכיר - ולא מראש.

אשר על כן נפסק כי התשלום אשר בוצע בחודש 8/2005, כגרסת הנתבעת בכתב הגנתה, מכסה את תשלום דמי ההבראה עד חודש זה.

באשר לתקופה מ-8/2005 ועד 3/2007 נקבע כי התובע זכאי ל-6 ימים בתשלום לתקופה מ-9/2005 ועד 8/2006 ול-3.5 ימי הבראה בתשלום עבור התקופה מ-9/2006 ועד 3/2007 לפי שווי שעמד אז על 318 ₪ ליום.

(י-ם) 2132/09 תע"א חמזה חלואני נ' חיים זקן חברה לבניין בע"מ
התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בחודש 9/05 כפועל בניין וסיים את עבודתו בחודש 1/08. במסגרת תביעתו לקבלת פיצויים תבע גם את דמי ההבראה שלא שולמו לו.

בית הדין פסק כי הנתבעת לא הוכיחה תשלום דמי הבראה לתובע ולפיכך נפסוק לו דמי הבראה לשנתיים האחרונות של עבודתו לפי היקף משרתו הממוצע, אשר עומד על 72%. בהתאם לכך, נפסק לתובע סך 2,859 ₪ .

מימון נופש כחלופה לדמי ההבראה

יש מעבידים שמארגנים ימי נופש בארץ ובחו"ל לעובדיהם. האם הנופש הממומן יכול להחליף את דמי ההבראה? צו ההרחבה העוסק בסוגייה זאת אינו קובע אם המעביד יכול לחייב את עובדיו לצאת לנופש במקום לשלם להם דמי הבראה בתלוש השכר.

לפי פסיקות בתי הדין לעבודה נקבע העיקרון המנחה שאין לשלול דמי הבראה לעובדים ובמקומם לממן טיולים ונופשונים. אולם, אם המעביד הודיע על כך מראש לעובד והוא הסכים בכתב או בעל פה או בעצם יציאתו לנופש המדובר אזי ניתן לראות במימון הנופש כחלופה מתקבלת.

כך לדוגמה נקבע בפסק הדין ת"א ע.ב. 3066/07 אולג זורבלוב נ' איי.סי.אם תוכנות מבוזרות בע"מ: "עדותו של מר בשארי באשר למימון הנופשים על ידי הנתבעת, לא הופרכה... ומקובלת עלינו גרסת הנתבעת לעניין זה ומשכך דין רכיב תביעה זה להדחות".

פסיקה זו של בית הדין לעבודה ניתנה בתביעתו של מר זורבלוב לקבלת דמי הבראה שלא שולמו לו לטענתו במהלך שנות עבודתו אצל הנתבעת. במהלך הדיונים התברר כי הנתבעת באמצעות מר בשארי טענה כי סוכם עם העובד, שהיא כמעסיקתו, תממן עבורו ועבור משפחתו נופשים בחו"ל במקום התשלום הנתבע.

הדברים נטענו בסעיף 84 לתצהירו של מר בשארי שאפילו לא נחקר נגדית על טענה זו. לפיכך, ראה לנכון בית הדין לדחות את תביעתו.

יש לך שאלות בנושא? רוצה להתייעץ עם עורך דין?
ליחצו כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מעורך דין לדיני עבודה!