בקשה למתן פטור מאגרה בבית הדין לעבודה

החוק בישראל קובע כי בעת הגשת תביעה לבית המשפט, על התובע לשלם אגרת בית משפט לפי הסכום הקבוע בתקנות.

גם בעת הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, כמעט בכל מקרה, יש לשלם אגרה שהנה נגזרת מגובה התביעה המוגשת.

במקרים יוצאי דופן, ניתן לפנות ולהגיש לבית הדין לעבודה בקשה לפטור מתשלום אגרה.

בית הדין ידון בבקשה וישקול האם לאשר אותה לפי הנוהג המשפטי ולפי הקבוע בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008.

במקרה שלפנינו, ניתן למצוא דוגמא לבקשה שהוגשה על ידי תובע שטען כי מצבו הכלכלי קשה והוא לא יוכל לשלם את האגרה הנדרשת בעת הגשת התביעה.

בית הדין לעבודה דן בבקשתו ובדק את טיעוניו המשפטיים והאישיים, והחליט לקבל את בקשתו ולפטור אותו לחלוטין מתשלום אגרה.

החלטת בית הדין בבקשה לפטור מאגרה

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 43155-03-14

31 אוקטובר 2014

לפני: כב' הרשם אלעד שביון

התובע: חיים מילר ע"י ב"כ עו"ד יצחק מירילאשוילי

הנתבעת: א. דינמיקה שרותים 1990 בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שלמה בכור

חקיקה שאוזכרה:

• חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988
• תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008: סע'  12

החלטה

1. התובע הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה (להלן - "הבקשה").

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת ע"ס 141,325 ₪ לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פיצויי פיטורים והלנתם, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, הפרשות לפנסיה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הודעה מוקדמת, עוגמת נפש, אי מתן מכתב פיטורים ופיצוי לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

2. במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טען התובע, כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את האגרה.

לדבריו, הוא פוטר מהעבודה בחודש מאי 2012 ומאז הוא לא עובד ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך של כ-2,000 ₪. לדברי התובע הוא חי בגפו, אין בבעלותו רכב והוא מתגורר בדירת שני חדרים ב"דמי מפתח".

מצבו הבריאותי לא טוב והוא נדרש לקחת כדורים רבים. לטענת התובע קצבת הביטוח לאומי מספיקה לו בקושי לתשלום דמי השכירות, החזר הלוואה, תרופות ומזון.

יתרת חשבון העובר ושב שלו נמצאת ביתרה שלילית ואין ברשותו חסכונות כלשהם. הייצוג המשפטי בתיק הוא על בסיס הצלחה בלבד וחברים ובני משפחה אליהם פנה התובע לטענתו על מנת לגייס כספים סירבו לבקשתו.

3. הנתבעת טענה בתגובתה, כי דין הבקשה להידחות על הסף. מדובר בתביעה מופרכת ומוגזמת ואלמלא בקשת הפטור, התובע לא היה מגיש את התביעה.

התובע לא הציג אישור מלשכת הסעד המקומית המעיד כי אינו יכול לשלם את האגרה ואין כל ראיה ממשית לטענותיו בנוגע למצבו הכספי.

התובע לא הציג כל הוכחה שניסה ומיצה כל דרך להשגת כסף לתשלום האגרה, לרבות מקרובי משפחה ובקשת הלוואה מהבנק, לא המציא כל תימוכין לטענותיו בעניין מצבו הכלכלי ולא פירט את רכושו.

מעבר לאמור אף שכירת שירותי עו"ד מעידה על העובדה שהתובע הוא בעל אמצעים. מעבר לאמור, ההליך אינו מגלה עילה וסיכוייו נמוכים.

4. בתשובתו של התובע לתגובה הוא טען, כי מדובר בנתבעת סדרתית וחזר על האמור בבקשה.

המסגרת הנורמטיבית

5. התנאים להענקת פטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), השתס"ח -2008, כדלקמן:

"12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השנייה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
         
6. על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם אגרה וכן האם ההליך מגלה עילה וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנה 12 כאמור. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר נטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל על המבקש.

7. בהתאם להלכה הפסוקה האיזון בין הצורך להבטיח רצינות ההליך מחד גיסא והימנעות מנעילת שערי בית הדין בפני מחוסרי יכולת כלכלית מאידך גיסא, מחייב את בית הדין לבחון את מבחן העילה בפרשנות רחבה ביותר.

דהיינו, בית הדין יבחן האם אין מדובר בהליך סרק, הליך שאין לו כל תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה (בש"א (ארצי) 675/09 אברהם פלקסר נגד נשיץ ברנדס ושות' 14/2/10, (פורסם בנבו); ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט (4)721).

מן הכלל אל הפרט

8. לאחר עיון בכתב התביעה, בכתב ההגנה, בבקשה ובנספחיה, בתגובה ובתשובה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

9. מתצהיר התובע ומצרופותיו עולה כי מצבו הכלכלי אכן קשה ביותר. מתצהיר התובע ונספחיו עולה כי אין ברשות התובע נכסים, הוא מתגורר בשכירות ב"דמי מפתח", אין לו הכנסות למעט קצבה מהמוסד לביטוח לאומי ומצבו הבריאותי אינו תקין.

בהתאם להצהרת התובע הוא חי בגפו ופנייתו לחברים ולקרובי משפחה לצורך קבלת עזרה בתשלום האגרה סורבה. תדפיס חשבון בנק שצורף לבקשה תומך בטענות התובע ביחס למצבו הכלכלי הקשה.

10. ממכלול הנתונים שהוצגו בפניי ניתן להתרשם כי במצבו הכלכלי של התובע, אכן לא יהיה בידיו לשלם את האגרה וקיימת סבירות רבה כי חיובו בתשלום אגרה ינעל את דלתות בית הדין בפניו ולא יאפשר לו למצות את זכות הפניה לערכאות.

11. ביחס למבחן האם כתב התביעה מגלה עילה הרי שלאחר עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה, אני סבור שלא ניתן לקבוע, בשלב מקדמי זה, כי מדובר בתביעת סרק נטולת כל בסיס וחסרת כל שחר וסיכוי.

כאמור, ביחס למבחן האמור מדובר בנטל הוכחה קל ביותר ובשלב זה נראה, לכאורה, כי התובע עומד בו.

12. בנסיבות אלה מצאתי כי יש לקבל את הבקשה ולפטור את התובע מתשלום האגרה.

13. משהוגש כתב הגנה, התיק מוחזר למזכירות לצורך קביעת מועד קדם משפט.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ה, (31 אוקטובר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.