הזכות להתאגד בחברה הינה זכות חוקתית השמורה לכל מי שבחר לייסד חברה, כל עוד מטרותיה אינן נוגדות את החוק ואינן בלתי מוסרית ונוגדות את תקנת הציבור. רוב החברות מאוגדות באופן שבו הבעלים שלהן נהנים מאחריות מוגבלת הבאה לביטוי כתוב בסיומת בע"מ (בערבון מוגבל).
בארצות הברית הסימן הוא "LLC" שפירושו Limited liability company. בגרמניה לדוגמא, הסימן המקובל לערבון מוגבל הוא GmbH.
הכלכלה המודרנית והגלובלית מתנהלת באמצעות חברות פרטיות וציבוריות. זה הפורמט המקובל לנהל עסקים בזירה המקומית והבינלאומית.
בחברה פרטית ההון מוחזק בידי גורם פרטי או כמה מהם. ואילו בחברה ציבורית, מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך ולצורך גיוס כספים מהציבור תמורת מניות היא יוצאת בהנפקה באמצעות תשקיף.
חברה פרטית הופכת לציבורית כאשר בעליה מחליטים לגייס כספים מהציבור בדרך של הנפקה ראשונית ולאחריה מתנהל מסחר שוטף במניותיה. חברה פרטית וציבורית כפופות להוראות חוק החברות. חברות ממשלתיות מנוהלות ומפוקחות גם על ידי רשות החברות הממשלתיות כאורגן ממשלתי.
לפי אחת הגישות הקפיטליסטיות, תכליתה של חברה להשיא רווחים לבעלי מניותיה. מנהל בחברה שלא ישרת את האינטרס המובהק של בעלי המניות עלול למצוא עצמו מפוטר.
>>> הפורום לדיני עבודה! <<<
ברבות השנים ועם ההתחשבות בקהילה, בצרכים האנושיים הגלובאליים וביכולת החברות לייצר פתרונות מדעיים, טכנולוגיים ורפואיים לטובת האנושות, חל שינוי בגישה הצרה והאינטרסנטית שמשרתת רק את צרכי בעלי המניות.
התרומה לכלל הציבור באשר הוא, באמצעות החברות הפרטיות והציבוריות, גרמה לשינוי מהותי בגישה.
יחד עם זאת, חברה צריכה לדאוג לניהול מוצלח של עסקיה, להשקיע באמצעים ותשתיות במקום חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות, לשמור על זכויות העובדים ולעמוד בהתחייבויותיה כלפי נושיה.
על תכליתה של החברה קובע סעיף 11 לחוק החברות בזו הלשון: "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון"
חברה בע"מ או חברה בעירבון מוגבל היא חברה שאחריות הבעלים בה היא בערבות מוגבלת, דהיינו שבמקרה של קריסה כלכלית או פשיטת רגל, אחריותם מוגבלת לסכום המסוים שהושקע בה על ידם ואין אפשרות לנושים להיפרע מהם מעבר לסכום זה. הרציונל מאחורי ההכרה בסוג תאגיד זה הוא עידוד יזמות עסקית.
הסיבה לכך היא, שהאחריות המוגבלת מונעת מלבד במקרים חריגים ירידה לנכסים האישיים של בעליה. כך חציצה זו של מסך ההתאגדות, מאפשרת להם לקחת סיכונים המקדמים את הפעילות הכלכלית במשק שייתכן ובמצב דברים בו הייתה להם אחריות אישית, הם היו נמנעים מלקיחתם.
עמדת בית המשפט: הפרדה בין חברה בע"מ לבין בעליה
בפסק הדין ת.א. 5983/97 א.א. אשר יוסף בע"מ נ' ורסנו, התובעת שעוסקת בייצור נעליים הגישה תביעה לתשלום עבור 120 זוגות נעליים שסופקו על ידה על פי חשבונית לבית העסק של הנתבע. התובעת טענה כי החבות מוטלת על הנתבע שכן הוא הציג תמונה לפיה העסק היה בבעלותו האישית ולא בבעלות חברה בערבות מוגבלת.
התובעת התבססה על כך שהנתבע הציג עצמו כבעלים של חנות נעליים בכפר סבא והתעניין בדגמים המיוצרים על ידה. כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע דחתה טיעון זה וקבעה כי העובדה שהחשבונית נערכה על שם בית העסק והיא לא ביררה את שם משפחתו של הנתבע וזהות האישיות המשפטית שפועלת מולה עד להליכי הגבייה, עומדת בסתירה לטענה למצג שווא.
בדומה, לדידה לא היה לתובעת מקום להניח שמדובר בעסק פרטי משום העובדה שעסקים רבים מאוגדים בצורה של חברות מעין אלו. את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עם חברה בע"מ היא הייתה יכולה להקטין באמצעים שונים.
יחד עם זאת, החוק כן מכיר במסגרת הליך הרמת מסך, המאפשר להיפרע מהנכסים האישיים של בעלי המניות בחברה מוגבלת.
בית המשפט יתיר זאת אם התקיים תנאי הקבוע בדין, הדבר צודק ונכון בנסיבות העניין, נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת לשם הונאה, לקיחת סיכונים בלתי סבירים, קיפוח נושים או שאופן הניהול של החברה לא היה לטובתה וסיכן את יכולתה לפרוע את חובותיה.
כך בפסק הדין ת"א 2330/03 פלדמן ייצור ושיווק מוצרי בשר בע"מ נ' ברכת אברהם סויסה בע"מ קובע כבוד שופט בית משפט השלום ברמלה דוד שהם, שבמצב שבו הנתבע ניצל את האמון שניתן בו על רקע ניסיון העבר והזמין סחורה למרות שידע שלא יהיה באפשרות החברה לשלם עליה ובכך נוטל סיכון בלתי סביר, יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הבעלים בתשלום באופן אישי.
מתי כדאי לפתוח חברה בע"מ?
ראשית כדאי לדעת, שמספיק אדם אחד לצורך פתיחת חברה בע"מ. חברה יכולה לקום ולהירשם כחוק כאשר ברשות בעליה אפילו מניה אחת בלבד.
לרישום חברה שכזו יכולים להיות יתרונות רבים על פני עבודה במסגרת עוסק עצמאי. עיקר היתרונות מתרכזים בחבות המס. השוואה בין חבות של נישום עצמאי לזו של חברה מצביעה על פער מהותי מאד בין השניים.
חברה מחויבת לשלם מס חברות בסך 25 אחוז בשעה שעוסק עצמאי מחויב לשלם מס על כל רווחיו בשיעור של עד 46 אחוז. 21 אחוז הפרש לטובת החברה הוא לכל הדעות מניע חזק במיוחד להקים חברה.
ידועה ומוכרת התופעה של עובדים ומנהלים בכירים המשתכרים שכר גבוה במיוחד שמחציתו מופרשת לתשלום מיסים. לעובדים הבכירים נמאס להתחלק עם רשויות המס בהכנסתם הגבוהה ולכן הם מקימים חברות ניהול.
המעסיק שלהם משלם את שכרם לחברה שהקימו והם משלמים מס חברות בשיעור של 25 אחוז שהוא נמוך בחצי לעומת שיעור המס ששילמו בעת שהיו שכירים.
פתיחה ורישום חברה בערבון מוגבל לפי חוק
פתיחת החברה נעשית על ידי רישום ברשם החברות על סמך הגשת בקשה לרישום חברה, הצהרת דירקטורים ראשונים, תצהיר בעלי מניות ותקנון התאגדות. כאשר במידה ואחריות בעלי המניות מוגבלת, אופן ההגבלה יפורט בתקנון.
הניהול השוטף של חברה מסוג זה נעשה באופן כללי על ידי האורגנים שלה שהם בעלי התפקידים החייבים להתקיים בה באופן עקרוני לפי החוק: האסיפה הכללית של בעלי המניות, דירקטוריון, מנכ"ל וכל מי שלפי התקנון שלה או הדין רואים את הפעולה שלו בנושא מסוים כפעולה של החברה.
החוק מפרט בהרחבה את הסמכויות, תחומי האחריות והיחסים בין בעלי התפקידים השונים. בחברות קטנות יכול גם אותו אדם לכהן בכל התפקידים האמורים ולא יהיה בכך פסול. אומנם מבנה מעין זה קיים לא רק בעסקים קטנים או בחברות משפחתיות אלא גם בכאלו הנשלטים על ידי חברות אחזקות או ניהול, כאשר אלו מתפקדות כבעל מניה יחיד.
בפסק הדין ע"א 5156-12-09 קובעת כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות שרון לבהר שמשום היות המערער הדירקטור והמנהל היחיד בחברה חלה עליו החובה למנוע ביצוע עבירות על ידי התאגיד.
רואי חשבון או עורכי דין אינם יכולים מכוח חוקי האתיקה להיות מאוגדים בחברה שבה אחריות הבעלים מוגבלת, זאת על מנת למנוע נסיבות שיגרעו מהאחריות האישית שלהם למעשיהם. בניגוד לדעת רבים, חברה באחריות מוגבלת יכולה להיות ציבורית או פרטית כאחד.
אופן העסקת עובדים בחברה בע"מ
החברה, גם אם היא חברה בבעלות אדם אחד, הנה ישות משפטית מלאכותית הכשרה לשאת זכויות וחובות ולפיכך גם להעסיק עובדים משלה וליצור בין הצדדים יחסי עובד מעביד. במקרה כזה, לחברה עומדות כל הזכויות כלפי העובד לפי חוקי העבודה וללא יוצא מן הכלל.
הוכחת יחסים מסוג זה תיעשה בהתאם למבחנים הרגילים לעניין זה כפי שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה.
זכויות העובדים בחברה מסוג זה יהיו אף הם במידה והוכרו יחסים אלו, בהתאם לקבוע בחוקי העבודה ובצווי ההרחבה. בדומה, במקרה של פירוק יחשבו עובדיה לבעלי זכות בדין קדימה ויהיו במקום השני בסדר הנשייה לאחר הנושים המובטחים שהם בדרך כלל בעלי השעבוד על נכסיה.
כך במקרה של פירוק החברה יהיו עובדיה זכאים גם לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי. הגמלה תבוא במקום שכר העבודה שלא שולם להם בתוספת פיצויי פיטורין עד לגובה התקרה שעומדת על 76,830 שקל.
שאלות בקשר להקמה או ניהול של חברה בע"מ?
ליחצו כאן וקבלו יעוץ משפטי אישי מעורך דין מנוסה!