קבלת ביטוח השארים במקרה של הפסקת הפרשות

דרגו אותנו:

| דירוגך () בוצע בהצלחה

(4) דירוגים | דירוג ממוצע (5)

פנסיית שארים, או קצבת שארים, הינה תשלום שמשולם לשאריו של חוסך פנסיוני במסגרת קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, במקרה שהחוסך נפטר והוא הותיר אחריו משפחה שהייתה תלויה בו לפרנסתה.

במילים פשוטות: במידה והחוסך הפנסיוני נפטר, הופך תשלום דמי הפנסיה שלו למעין תשלום הפנסיה עבור שאריו.

כאשר מדובר בקרן פנסיה, הגדרת השארים כוללת את בן / בת זוג של החוסך וילדיו עד גיל 21, או הוריו, במידה והינו רווק ללא ילדים, והפנסיה משולמת להם באמצעות קצבה חודשית.

כאשר מדובר בביטוח המנהלים, השארים כוללת את כל מי שהוגדר בפוליסה כמוטב, ולאו דווקא מי שהינם שאריו / קרובי משפחתו, אם כי בדרך כלל מדובר בהם.

תשלום הפנסיה נעשה באמצעות סכום גדול וחד פעמי.

ברם, במסגרת תקנוני קרנות הפנסיה החדשות, נקבע שהפסקת הפרשות לפנסיה של עמית תביא להפסקת חברותו כעמית פעיל בקרן, ולשינוי בכיסוי הביטוחי של העמית במקרה של פטירה או אובדן כושר העבודה שלו.

במילים פשוטות: הפסקת הפרשות המעסיק לפנסיה עלולה להביא לאובדן הזכות לקבלת קצבת שארים או פיצוי בגין אובדן כושר עבודה.

לאור משמעויות כבדות משקל אלו, חייב המפקח על הביטוח את קרנות הפנסיה להודיע לעמית על עצם הפסקת ביצוע ההפרשות הפנסיוניות עבורו, וכן על השלכותיה בדבר שינוי הכיסוי הביטוחי שלו במקרה של פטירה או אובדן כושר עבודה, וזאת לפחות 21 יום לפני השינוי הצפוי.

חובה זו עוגנה במסגרת חוזר המפקח על הביטוח בדבר שינוי כיסוי ביטוחי, מיום 12.2.2003.

בהקשר זה התעוררה השאלה מה דינה של הזכות של שארי העמית לקבלת פנסיית שארים, במקרה וקרן הפנסיה הפרה את חובתה להודיע לעמית על הפסקת הפרשות המעסיק אליה.

האם במקרה כזה עדיין יהיו שאריו של העמית זכאים לקבלת פנסיית שאריים או לא?

שאלה זו התעוררה במסגרת הליך ק"ג 11002-10-13 נ.א. נ' מנורה מבטחים פנסיה בע"מ, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

באותו תיק נדונה תביעתם של אלמנתו ובנו של עובד זר שנפטר לקבלת פנסיית שארים כלפי קרן הפנסיה שלו.

העובד הזר, שהיה בעל אשרת שהייה בישראל והוגדר כתושב ארעי, עבד במשך שנה במלון באילת, עד שפוטר.

כעבור 5 חודשים הוא נפטר.

במסגרת עבודתו, המעסיק הפריש עבורו הפרשות פנסיות לקרן פנסיה במשך 3 חודשים לפני פיטוריו.

מספר שנים לאחר פטירת העובד, גילתה האלמנה במקרה את מסמכי קרן הפנסיה שלו, ובהמשך לכך היא פנתה לקרן הפנסיה בבקשה לקבל את פנסיית השארים.

ברם, הקרן מסרה לה שהיא ובנה אינם זכאים לקבלה, מאחר שלא הופרשו כספי המעסיק לקרן במהלך 5 החודשים שבין פיטורי המנוח לפטירתו.

בעקבות זאת הגישו שאריו של המנוח, האלמנה ובנו, את התביעה כנגד קרן הפנסיה.

במסגרת התביעה, טענו השארים שקרן הפנסיה לא שלחה למנוח כל הודעה על הפסקת חברותו בקרן ועל הפגיעה הצפויה בזכויותיו עקב הפסקת הפרשות הכספים מהמעסיק, וזאת בניגוד לאמור בחוזר המפקח על הביטוח הנזכר לעיל.

לטענתם, לו הייתה הקרן שולחת למנוח הודעה כאמור, היו הוא והאלמנה דואגים לבצע את המשך ההפרשות כסדרן.

לפיכך, הפרת חובת שיגור ההודעה כאמור ע"י הקרן, עולה כדי הפרת חובת תום הלב המוגברת המוטלת עליה, ואשר כוללת בחובה את חובת הגילוי הנאות, במיוחד נוכח החוזר הנזכר לעיל.

קרן הפנסיה טענה, בין היתר, כי הרציונאל העומד בבסיס החוזר מתייחס רק למצב של הארכת ביטוח ולמקרה בו עמית אשר הופסקו ההפקדות לטובתו נמצא בארכת ביטוח.

אולם, במקרה זה העמית לא היה זכאי לארכת ביטוח, שכן לא נצברו בעדו 12 חודשים ששולמו בגינו דמי גמולים לקרן עד למועד הפסקת התשלום, ולכן אין רלוונטיות לחוזר זה, ומילא לא היה עליה לשלוח לעמית הודעה על הפסקת הפרשות המעסיק, כאמור בחוזר.

האם קיימת חובת מעסיק לבטח פנסיונית עובד זר?

לפיכך, המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם הקרן הייתה חייבת לשלוח הודעה למנוח בדבר השינוי הצפוי בכיסויו הביטוחי לאור הפסקת הפרשות המעסיק.

בית הדין דחה את טענת הקרן לגבי אי תחולתו של החוזר במקרה דנן, מאחר ובחוזר אין כל הגבלה לגבי מספר החודשים שבהם העמית נדרש להיות מבוטח בפועל, וכן מאחר שהמסמך לא מתייחס רק למצב של הארכת ביטוח.

יתרה מכך והעיקר: בית הדין קבע כי גם אם הייתה מתקבלת טענת הקרן לפיה היא אינה חייבת במשלוח הודעה כאמור לפי החוזר, עדיין מוטלת עליה חובת גילוי מוגברת גם מכח הפסיקה והחקיקה, ללא קשר לחוזר, אותה היא הפרה, וזאת כפי שיפורט להלן.

בית הדין קבע כי החקיקה והפסיקה בארץ מטילים על הקרן חובת גילוי נאות מוגברת כלפי העמיתים בדבר מלוא הפרטים המהותיים לביטוח, וכן על קיומן של תניות פטור העלולות לפגוע במבוטח ובכיסוי הביטוחי שלו, וזאת בשל מהות היחסים שבין הקרן לבין עמיתיה / מבוטחיה.

חובת הגילוי המוגברת מחייבת את המבטח לא רק לגלות את מלוא הפרטים המהותיים לביטוח, אלא גם לוודא כי המבוטח ער לתנאים המוקדמים ולסייגים של הכיסוי הביטוחי, זאת במיוחד במצב בו המבוטח אינו עובד ישראלי, כמו במקרה דנן.

חובת הגילוי המוגברת נובעת מחובת תום הלב המוגברת שחלה על הקרן ביחסיה עם העמיתים, אשר נובעת מסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ו- סעיף 39 לחוק זה, אשר קובע כי: "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב. והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה".

כמו כן, וכפי שכבר נפסק על ידי בתי המשפט בארץ, הסתמכות גוף פיננסי, ולרבות קרן פנסיה, על תניות פטור מבלי ליידע במפורש את המבוטח על כך שהוא עלול להיפגע, הינה התנהגות שלא בתום לב.

כך נקבע ע"י בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ע"ע 1341/01 רפפורט נ' מבטחים:

"ישנם חוזים שבהם דרישת תום-הלב מוגברת, על צד לחוזה להיות בבחינת "מלאך" לזולתו, לדאוג גם לאינטרסים של זולתו.

תום-הלב המוגבר דורש גילוי מוגבר של פרטים רלוונטיים הידועים לצד אחד.

במסגרת עובדות אלו לא מדובר רק בעובדות העולות מתוך החוזה.

כאלו הם חוזי היחס דוגמת יחסי העבודה, כאלו הם החוזים שבהם לצד אחד יש מידע רלוונטי שאי-ידיעתו עלולה לפגוע בצד האחר.

כאלו הם חוזים בין חברות שתפקידן הוא לספק שירות פיננסי לאדם, דוגמת בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה.

יחסים ממין זה דורשים אמון מיוחד מכל אחד מהצדדים.

אלו יחסי אמון מיוחדים, יחסים שהאנגלים כינו יחסים uberrimae fidei.

הנימוק הוא שלאחד הצדדים יש מידע שעלול להשפיע על מצבו של הצד האחר, יחסים אלו התפתחו באנגליה באשר ליחסים בין מבטח למבוטח.

הדבר החל כאשר חברות הביטוח, המבטחות, היו קטנות, למבוטח היה ידע רב על מצבו ואי-גילוי מלא של מצבו למבטח היה עלול לפגוע במבטח בלי שיוכל להכין את עצמו לכך.

המבטח בבטחו את המבוטח מקבל על עצמו סיכון שיצטרך לשלם למבוטח כסף בעת קרות אירוע ביטוחי.

לימים צורפה חובה זו של חובת גילוי מוגברת גם למבטח ואף הוגברה באשר למבטח.

המבטח הוא בעל העוצמה, הוא בעל הידע באשר לתנאים העלולים לפגוע במבוטח.

המבטח אחראי לכך שהמבוטח ידע באילו נסיבות הוא עלול להיפגע ולהפסיד את תשלומי הביטוח בקרות אירוע ביטוחי".

עוד נקבע כי קרנות הפנסיה צריכות לפעול לפי אמות המידה החלות על גופים ציבוריים, וזאת מכוח מעמדן החוקי ונוכח אופי פעילותן.

שכן, התכלית הסוציאלית שבבסיס פעילותן של הקרנות, הפיקוח והמעורבות הממשלתית בהסדרת פעילותן, היקף מבוטחיהן וטיב השירות שהן מעניקות לציבור, מצדיקים באופן עקרוני את ההחלה של חובות מהמשפט הציבורי על קרנות הפנסיה.

כך נקבע ע"י בית הדין הארצי במסגרת הליכים ע"ע 394/08 נתיב קרן הפנסיה נ' בוחנה, ע"ע 600013/96 ליבוביץ נ' קרן הגמלאות המרכזית, ע"ע 600009/98 להב נ' מבטחים, וכן ע"י ביהמ"ש העליון במסגרת בג"צ 3514/07 מבטחים נ' פיורסט ואח'.

להלכה הפסוקה יש להוסיף את הוראות סעיף 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, המדגישות את הנאמנות אותה חייבת המבטחת לעמית, וכן את הוראות תקנות הגנת השכר (פרטים ומסירות הודעות), תשל"ו-1976, אשר קובעות הסדר מפורט בעניין מסירת הודעה על פי סעיף 19א(ח) לחוק הגנת השכר, לפיו יש להודיע לעובד על פיגור בתשלום, ועל הפגיעה הצפויה לזכויותיו עקב כך.

בהתאם לפסיקה ולחקיקה שלעיל, ולאור הראיות שהוצגו בפניו, קבע בית הדין כי הקרן הפרה את חובתה לגילוי נאות מוגבר בדבר מלוא הפרטים הנדרשים, למנוח, בזמן הנדרש לעשות כן, ובכלל.

הקרן הודתה שהיא לא שלחה כל הודעה למנוח המבהירה מהם ההשלכות והסיכונים הנובעים מהפסקת ההפרשות לקופת הפנסיה שלו, ואף לא מה האופציות האפשריות העומדות לרשותו, במצב דברים שכזה.

לאור הקביעה כי הקרן הפרה את חובת הגילוי החלה עליה, נשאלה השאלה האם המנוח יכול היה לשלם את דמי הגמולים לו הייתה הקרן שולחת לו מכתב המתריע בפניו על תוצאות הפסקת תשלומי דמי הגמולים ואם אכן היה עושה כן.

בעניין זה קיבל בית הדין את טענת האלמנה כי היא והמנוח היו אכן דואגים לעשות זאת.

בהתאם לכך נקבע כי יש לראות את המנוח כמי ששילם דמי גמולים עד למועד פטירתו, דהיינו יש לראותו כעמית פעיל, ועל כן על הקרן לשלם לשארים את פנסיית השאירים המגיעים לשאירי עמית שנפטר, לפי הגדרות ותקנות התקנון של הקרן, וזאת ממועד פטירתו של המנוח ואילך.

עוד נקבע כי בכל הנוגע לתשלום עד למועד מתן פסק דין זה התשלום יבוצע בתשלום חד פעמי, וכי מיום מתן פסק הדין ואילך התשלום יבוצע לשארים בהתאם לתקנון הקרן.

לסיכום:

על קרנות הפנסיה וכן כל יתר הגופים הפיננסיים מוטלת מכח החוק והפסיקה חובת גילוי מוגברת כלפי עמיתיהם, ולפיה עליהם להודיע להם על מלוא הפרטים המהותיים לביטוח, לרבות קיומן של תניות פטור העלולות לפגוע במבוטח ובכיסוי הביטוחי שלו, וכן לוודא כי המבוטח ער לתנאים המוקדמים ולסייגים של הכיסוי הביטוחי, וזאת במיוחד במצב בו המבוטח אינו עובד ישראלי.

שוקל לנייד את קרן הפנסיה שלך?

פורטל זכויות העובדים:

אנחנו כאן בשבילך!

לכל עובדת ועובד יש זכויות לפי חוק. פגעו בזכויות שלך? רוצה לבדוק מה קובע החוק?