אשרת עבודה לזרים בישראל - מדריך למעסיק

לפי חוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 חל איסור חמור על העסקת עובד זר ללא קבלת היתר לכך מרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. היתרים ניתנים למעסיקים בתחומי הבניין, החקלאות, התעשייה המסעדות האתניות האסיאתיות, המומחים והסיעוד, בהתאם למכסות שנקבעות על ידי הממשלה מידי שנה.

מעסיק שקיבל היתר להעסקת עובד זר חייב להסדיר אשרת עבודה לעובד הזר שברצונו להעסיק. אשרת העבודה המתאימה בתוקף תינתן לעובד ובה יצוין הענף במשק בו רשאי העובד לעסוק. חל איסור חמור להעסיק עובד זר מבלי שיש ברשותו אשרת עבודה בתוקף בענף בו הוא רשאי לעבוד.

>>> רוצה סיוע משפטי מעורך דין מנוסה בתחום? לחץ כאן! <<<

העסקת עובד זר ללא היתר או ללא אשרת עבודה מתאימה בתוקף, או בניגוד לתנאי ההיתר הינה עבירה פלילית חמורה שעונשה קנס כספי גבוה ואף מאסר! כך נקבע בחוק.

כדי להימנע מהסתבכות מיותרת לפניכם מדריך קצר אודות ניפוק אשרת עבודה לעובד זר, מה קורה אם הבקשה לאשרה מסורבת ולמי פונים.

השלבים לקבלת אשרת עבודה לעובד זר

אשרת עבודה היא התוצר הסופי בתהליך ארוך שתחילתו בהגשת הבקשה על ידי המעסיק לרשות האוכלוסין במשרד הפנים.

במסגרת הבקשה על המעסיק המבקש לרשום את פרטיו האישיים של העובד הזר, השכלה, עבר פלילי, פרטים על המעסיק ומהות עיסוקו וסוג העבודה הנדרשת מהעובד הזר.

עוד נדרש המעסיק לפרט את גובה השכר שישולם, מגורים, תנאי עבודה וכל דבר הנדרש בחוק עובדים זרים הדורש ממעסיקים להקפיד על תנאי העסקה הוגנים, נאותים ומסודרים כפי שנדרש במקרה של כל עובד ישראלי ובהתאם לחוקי העבודה.

על המעסיק לציין עוד אם תחום עיסוקו נכלל במסגרתם של הסכמים קיבוציים כדי ששכרו ותנאיו של העובד הזר ילקחו בחשבון ביחס להסכם הקונקרטי.

הבקשה נבדקת על רשות האוכלוסין. אם עברה את הבדיקה, ניתנת המלצה למשרד הפנים לנפק את הויזה. תוקף ההמלצה הוא לשנה בלבד לכל עובד זר.

על המעסיק לפנות למשרד הפנים עם ההמלצה החיובית ולבקש ממנו לפנות ישירות לקונסוליה הישראלית במדינת היעד של העובד הזר כדי להנפיק לו את הויזה אשרה.

תנאי לקבלת הויזה הוא ביטוח של העובד הזר על ידי המעסיק. העובד הזר לא מכוסה על ידי הביטוח הלאומי בישראל.

פרק הזמן לניפוק הויזה המבוקשת משתנה ממדינה למדינה והיא בתוקף ל-30 יום בלבד וניתנת לניפוק רק במדינות היעד.

העובד הזר נכנס למדינת ישראל עם הויזה שהונפקה לו בכפוף להוראות חוק הכניסה לישראל. במידת הצורך, עליו לבקש ממשרד הפנים את הארכתה לשנה נוספת.

משרד הפנים מאשר את הבקשה להארכה, אם מצא שהבקשה בצירוף מסמכים מהקונסוליה תקינים ועונים על הדרישות ורק אז ובמקביל ניתנת אשרת עבודה על שם המעסיק שהזמין את העובד והעסקתו אושרה.

אשרת עבודה שפג תוקפה

Tamara Bors נכנסה לראשונה למדינת ישראל באשרת עבודה בתחום הסיעוד, בחודש יוני 2002. לקראת סוף 2002, עזבה העותרת את הארץ ובתאריך 15.5.2006 נכנסה שוב למדינת ישראל, תוך שהיא מצוידת באשרת עבודה בתחום הסיעוד, אשר הוענקה לה כדין ע"י הגורמים המוסמכים.

העותרת החלה לעבוד אצל משפחה בחיפה, ולאחר מכן עברה לעבוד בת"א אצל מעסיקה בשם קישצ'ה ולנטינה ז"ל, אשר נפטרה ביום 16.2.2010.

בעתירה המנהלית שהגישה נ' מדינת ישראל ומשרד הפנים (עת"מ 37462-03-10) נטען כי אשרת העבודה של העותרת הינה בתוקף עד ליום 17.4.2010 וגם דרכונה המולדובי הינו בתוקף.

העתירה המנהלית הוגשה על מנת להורות למשיבה (משרד הפנים) כי תחדש את תוקף אשרת השהייה של העותרת, בהתאם לנהלים אשר נקבעו על ידה. רצונה של העותרת הינו למצות תקופה כוללת בת 63 חודשים של עבודה בישראל, תוך הסדרת מעמדה, על פי הנוהל הנוגע לעובדים זרים אשר שהו בישראל תקופה העולה על 51 חודשים.

הדיון הנורמטיבי בעתירה

לפי פסק הדין עולה כי הבסיס הנורמטיבי לדיון בעתירה מעוגן בסעיף 3 א לחוק הכניסה לישראל הקובע כי שר הפנים רשאי להאריך רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר, לתקופות שלא יעלו, יחד, על חמש שנים, ובלבד שתקופת ההארכה הראשונה לא תעלה על שנתיים, ושל אחת מתקופות ההארכה שלאחריה לא תעלה על שנה אחת.

בכל הנוגע לעובד בתחום הסיעוד  עולה עוד כי אם הוארך רישיון לישיבת ביקור שניתן לעובד זר לשם העסקתו במתן טיפול סיעודי לתקופה כוללת של חמש שנים, אזי רשאי שר הפנים להאריך את הרישיון לשם המשך העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל, לתקופות נוספות שלא יעלו על שנה, כל אחת, בהתקיים התנאי כי מדובר בעובד זר המועסק במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל באופן רצוף.

בעקבות פסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון (בג"צ 4542/02 "קו לעובד" ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') נקבע נוהל חדש מטעם רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, שנקרא: נוהל עדכון מקום העבודה לעובדים זרים.

לפי סעיף 13 לנוהל ניתן לאשר מעבר למעסיק חדש גם לאחר 51 חודשים, ולכל היותר בשהייה של עד 63 חודשים, למעט בתחום הסיעוד. בכל מקרה לא ניתן לאשר ניוד עובד מענף לענף.

בית המשפט העליון קבע בפסק דינו בעניין קו לעובד כי הנוהל נועד להגשים מדיניות ראויה ומבוסס על החשש כי לקראת סיום תקופת השהות המקסימלית לעובדים זרים, יגבר רצונם להישאר בישראל.

הכרעת הדין

על יסוד התשתית הנורמטיבית שהובאה בפסק הדין קבע השופט אורי שוהם כי במקרה שלפניו אין מחלוקת כי העותרת שוהה בישראל תקופה מצטברת העולה על 51 חודשים, ובהיותה עובדת בתחום הסיעוד, אין ניתן להאריך את שהייתה מעבר לתקופה זו.

זאת ועוד, לא הוצגו ראיות משכנעות לפיהן העותרת מועסקת כדין בתחום הסיעוד עם כל האשרות הנדרשות שנופקו על ידי מעסיק כלשהו שהוא אזרח ישראלי.

בכל מקרה, גם אם אשרת העבודה של העותרת היתה בתוקף ונופקה לפי הדין לא ניתן לאשר שהייתה בישראל מעבר ל 63 חודשים. בפועל היא שהתה 65 חודשים במצטבר ולכן אין מקום להיענות לעתירתה.

ההשלכות של אי הסדרת אשרת עבודה של עובדים זרים

חוסיין חוסיין אזרח בולגריה נכלא במשך 6 ימים במתקן משמורת לקראת גירושו מישראל בגין העובדה שהמעסיקים שלו לא הסדירו את אשרת העבודה שלו באמצעות משרד הפנים.

על רקע הפגיעה בו ובמעמדו בעקבות הכליאה הגיש תביעה לבית המשפט השלום בתל אביב נ' מעסיקיו ומדינת ישראל (ת.א. 3372-01-10 חוסיין חוסיין נ' מדינת ישראל ואח').

מכתב התביעה ומפסק הדין האמור עולה כי התובע הובא לישראל בחודש נובמבר 2001 על ידי "חברת מדן קבלנות כללית עפר וכבישים בע"מ" (להלן: נתבעת 3) על פי היתר העסקה שניתן על שמה ואשר היה בתוקף, עד לחודש פברואר 2002.

למרות אישור העסקה זה, ובניגוד לו, הועסק התובע על ידי חברת "קל בניין בע"מ" (להלן: נתבעת 2)  שהינה חברה פרטית לבנייה, אשר העסיקה את התובע בניגוד להוראות הדין וללא היתר. 

מיד עם הגעתו ארצה, הוצב התובע לעבוד אצל נתבעת 2, במסגרת "ניוד עובדים" בין חברות, פעולה שמותרת רק בהתאם להוראות החוק. התובע לא ידע, ולא יכול היה לדעת מהם התנאים לביצוע ניוד עובדים ומה יהיו תוצאות ניודו מנתבעת 3 לנתבעת 2.

לטענת התובע, למרות שתוקף אשרתו הייתה עד ליום 12.2.02, לא טרחו נתבעות 2-3 לדאוג לאשרת עבודה שלו ו/או להסדיר כדין את ניודו לאתרי נתבעת 2 ולאחריותה באמצעות הגשת בקשות לנתבעת 1 מדינת ישראל - משרד הפנים.

הכרעת הדין

לפי העולה מפסק הדין, רק החברות שהעסיקו את התובע צריכות היו לדעת על שם מי אשרת העבודה שלו, מה תוקפה, מצי צריך לחדשה, כיצד יש לפעול כדי לבצע ניוד, ככל שהיה צורך בכך.

המדינה מאשרת או דוחה בקשות להיתרי העסקה ולניוד עובדים, אך אינה יוזמת בדיקות, למי מהעובדים יש צורך לחדש היתר ו/או לבצע ניוד. האחריות לכך חלה באופן מוחלט על החברות המעסיקות את העובד הזר.

המדינה להבנתו של בית המשפט נהגה לפי לשון חוק הכניסה לישראל הקובע בסעיף 13 כי אדם שנמצא בארץ ללא רישיון יורחק בהקדם האפשרי, ועד להרחקתו, יוחזק במשמורת, אלא אם ישוחרר בעירבון כספי.

בהתאם להוראות החוק, התובע הובא, עם מעצרו לשימוע בפני ממונה ביקרות גבולו, נמצא שאין לו אשרת שהיה תקפה ושאינו עובד אצל המעסיק החוקי שהכניסו ארצה ולאותו מעסיק, אין היתר העסקה על שם התובע. משכך, הוצאו כנגדו צווי הרחקה ומשמורת. ומסיבות אלו נפסק שדינה של התביעה נגד המדינה להידחות.

בנוגע לחברות הנתבעות קבע בית המשפט כי על נתבעת 3 אחריות משותפת עם נתבעת 2 לעובדה שהתובע המשיך לשהות בארץ ללא אשרת עבודה. התובע נכנס לארץ על בסיס אשרת עבודה על שם נתבעת 3, היא ניידה אותו שלא כדין, באמצעות ו/או בעזרת איתן אמ"י (חברת כוח אדם).

לנתבעת 3, כמו גם לנתבעת 2, קשרי עבודה עם אמ"י אשר גייסה עבורם עובדים בחו"ל. העובדה שנתבעת 3 נסמכה על שירותי חברת אמ"י אינה פוטרת אותה מאחריות לדאוג לאשרת עבודה תקפה לתובע.

בכל הקשור לחברת כוח האדם אמ"י נקבע בפסק הדין שלא הוצגה כל ראייה הקושרת את אמ"י להסדרת אשרת העסקתו של התובע בארץ. אין חולק כי התובע לא עבד אצל אמ"י וטענת נתבעות 2-3 היא שהאחרונה סיפקה להם "שירותי קרקע" לאיתור ו/או גיוס והבאת עובדים.

חברת איתן אמ"י כאמור, לא העסיקה את התובע, לא הוציאה אשרה על שמה כדי להעסיק את התובע, וככל ששימשה חברה לאיתור עובדים זרים עבור חברות קבלניות, אין לה חלק באחריות להסדרת אשרת העסקה לתובע.

אישור העסקת העובד חל על החברה המעסיקה אותו, ואישור ניודו אף הוא חל עליה ועל החברה אליה אמור להיות מנויד. אשר על כן נדחתה גם התביעה נ' חברת כוח האדם.

יש לך בעיות עם החוק בגלל אשרות עבודה לעובד זר?

נושא קבלת אשרות עבודה לעובדים זרים מקבל משנה חשיבות בשנים האחרונות, בגלל הצפת הארץ בעובדים ומסתננים בלתי חוקיים. רשות האוכלוסין וההגירה עושה מאמצים רבים להפחית את זרם המסתננים והעובדים הזרים שמועסקים ללא אשרות מתאימות, ולא בכדי.

בעלי עסקים ומעבידים רבים, ביודעין ולעיתים בתום לב, מעסיקים עובדים זרים ללא אשרה מתאימה לעבודה ובכך עוברים עבירה פלילית חמורה. במידה והנך זקוק לסיוע משפטי מהיר בנושא, אל תהסס לפנות אל אחד מעורכי הדין המנוסים בפורטל זכויות העובדים!

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות עובדים!