1. עבדתי במקום עבודה שהוא חברת בת בבעלות מלאה של מקום העבודה הנוכחי שלי.
2. בין חברת האם לחברת הבת בוצע מיזוג מלא.
3. כחצי שנה לפני המיזוג, חברת האם העבירה אותי *מיוזמתה* לעבודה בחברת האם
4. יש לי
ביטוח מנהלים שעם המעבר לחברת האם, חברת הביטוח דרשה אישור רצף
זכויות מפקיד שומה, על מנת לשייך את ההפקדות מחברת האם לקופה שלי בחברה (עד קבלת האישור, הכספים לא שויכו וקיבלתי התראות על כך מחברת הביטוח.
5. בחברת האם, סרבו לטפל בנושא ישירות ודרשו שאמצא סוכן ביטוח לטיפול. סוכן הביטוח הנחה אותי לקבל מחברת הבת טופס 161 לצורך קבלת אישור רצף הזכויות וכך עשיתי. יש לציין שלא משכתי את הפיצויים עד היום.
6. כאמור, חצי שנה לאחר מכן, בוצע מיזוג מלא בין שתי החברות והעובדים שנקלטו במיזוג, קיבלו הסכם קליטה זהה. לשלי (עם התייחסות זהה לוותק בחברת הבת), אולם לא נדרשו לאישור פקיד שומה על רצף זכויות בחברת הביטוח (אותה חברה), עקב טיפול מערכתי של חברת האם בנושא.
7. לאחרונה, הוצעה הצעת
פרישה עם
פיצויים מוגדלים על בסיס הוותק. כל העובדים שמוזגו לחברת האם, קיבלו הצעת פרישה הכוללת את הוותק שלהם בחברת הבת *חוץ ממני* בטענה שהוצא לי טופס 161 על ידי
מעסיק קודם (כאמור, חברת בת בבעלות מלאה) ומשיכת
פיצויים (כאמור, לא נמשכו, הוצאתי רצף זכויות)
ראיתי שיש סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודת
מס הכנסה שאומר בקצרה שהוצאת רצף זכויות בסעיף משנה (א): "לא יראו את הסכומים שהשאיר בקופת הגמל כאמור... כאילו נתקבלו בידו, אם תוך שנה מפרישתו החל בעבודה אחרת..."
ובסעיף (ב) (2) כתוב:
"הסכומים העומדים לזכותו בקופת הגמל לפיצויים, בעת פרישתו מהמעביד האחרון, שמקורם במענקים כאמור בפרט משנה (א)... ייחשבו כחלק ממענק הפרישה של המעביד האחרון"
שאלתי...
האם המעביד שהוא חברת האם של המעביד הקודם יכול להפלות אותי לרעה לעומת העובדים שנכנסו במיזוג, כחצי שנה אחריי, בהצעת הפרישה ובהתייחסות לוותק לפיצויים בהתאם להסכמי עבודה רק בגלל שטופס 161 הוצא לצרכים פורמליים לצורך ביצוע ושיוך הפקדות של חברת האם לביטוח המנהלים? האם הסעיף הזה בפקודת מס הכנסה רלוונטי לנושא?