השפעת הוראות תקציב 2017-18 על כלל העובדים במשק

תקציב המדינה עבור השנים 2017–2018 יהיה תקציב דו שנתי ולא חד שנתי כמקובל בכל העולם, וזאת בהתאם להסכמים הקואליציוניים שנחתמו ערב הקמת הממשלה הנוכחית.

הממשלה נימקה את התקציב הדו-שנתי בצידוק של יציבות כלכלית ושליטה בהוצאות המדינה. אולם החלטת הממשלה זכתה לביקורות רבות בטענה שתקציב דו שנתי, ובמיוחד בתקופה של אי-ודאות כלכלית גלובלית, הנו מתכון בטוח לכישלון, מאחר שלא ניתן לצפות מראש את ההתפתחויות הפיננסיות והכלכליות שעתידות להתרחש במשך תקופה כה ארוכה.

כך לדוגמא נטען כי התקציב הדו-שנתי לשנים 2011–2012 הוביל לגירעון עצום של 39 מיליארד ש״ח וזאת פי שתיים מהתחזית המקורית של האוצר.

מכל מקום, בהתאם להצהרת שר האוצר משה כחלון, מטרת תקציב 2017–2018 הנה לשקף את השינוי הכלכלי-חברתי שהממשלה מבקשת להוביל בשיתוף עם משרד האוצר.

לשם כך כוללת התוכנית הכלכלית לשנים 2017-18 מתן הקלות לעסקים קטנים ובינוניים, המשך הרפורמות בדיור, בבנקאות, ביוקר מחייה ועוד.

למעשה, התוכנית הכלכלית כוללת הן גזירות כלכליות והן שורה של הקלות והטבות שונות.

התוכנית כוללת בעיקרה הגדלה של ההוצאה הציבורית בכמעט פי שניים מהתכנון המקורי. כתוצאה מכך הוגדל יעד הגירעון לשנת 2017 ביחס ליעד המקורי בשיעור 2.7%, כך שכעת הוא עומד על 2.9%.

תקציב הביטחון יגדל בלמעלה מ-5 מיליארד ש"ח, תקציב הבריאות יגדל ב-2.6 מיליארד ש"ח ואילו תקציב התחבורה יגדל ביותר מ-2 מיליארד ש"ח.

המימון להגדלת ההוצאה הציבורית אמור להגיע מקיצוץ רוחבי של תקציבי משרדי הממשלה בהיקף של 2%, שהנו שווה ערך ל-2 מיליארד ש"ח, הנפקת איגרות חוב של רכבת ישראל בשווי של 1 מיליארד ₪ ומשיכת הכנסות מהגופים הבאים: 1.4 מיליארד ש"ח מהקרן הקיימת לישראל, 2 מיליארד ש"ח מרשות שדות התעופה ו-1 מיליארד ש"ח ממפעל הפיס.

בנוסף, המימון אמור להגיע גם מדחיית תשלום תוספת השכר במגזר הציבורי בחצי שנה וכן מהטלת מיסים חדשים, אם כי זאת בצד הטבות והקלות שונות ולרבות הקלות מיסים.

עיקרי הוראות תקציב 2017–2018 הנוגעות לעובדים במשק

דחיית תשלום תוספת השכר במגזר הציבורי

בהתאם להסכמה שהושגה בין משרד האוצר ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הוחלט על דחייה של חצי שנה לגבי תוספות השכר במגזר הציבורי בהיקף של 1.8 מיליארד ש"ח, אשר היו אמורות להינתן ב–2018 בשלוש פעימות, בינואר, ביוני ובדצמבר, כך שכל פעימה תידחה בחצי שנה.

בתמורה לכך הסכים משרד האוצר להגדיל את העלאת השכר הכוללת מ-7.25% ל-7.75% וזאת בהיקף כולל של מיליארד ש"ח מעבר להסכם המסגרת. 

הטלת מיסים 

• ביטול הפטור ממס על פיצויי פיטורים לגבי שכר של 30,000 ש"ח ומעלה, כלומר פי 3 מהשכר הממוצע במשק. מס זה צפוי להכניס לקופת המדינה כ-680 מיליון ש"ח בשנה הקרובה. מנגד, כספי הפיצויים יהיו שייכים לעובד גם אם התפטר ולא רק לפי סעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורים. המס החדש צפוי להכניס לקופת המדינה 700 מיליון ש"ח בשנה.
• המיסוי בקיבוצים יושווה למס הכללי במשק כך שגם הקיבוצניקים ישלמו מס הכנסה אישי ומס בריאות אישי, ואילו השכירים לא יהנו מהטבות מס על ידי שימוש בחברות ארנק.
• הטלת מס על בעלי דירה שלישית. מדובר במס בשיעור 1% מערך הדירה השלישית, ועד לתקרה של 1,500 ש"ח לחודש, 18,000 ש"ח בשנה. על פי ההערכה ישנם כיום בארץ כ-80,000 אנשים המחזיקים בלמעלה מ-3 דירות, מתוך סך כל 650,000 הדירות העומדות להשכרה. מס זה צפוי להכניס לקופת המדינה כ-800 מיליון ש"ח. עם זאת יצויין כי בכירי הכלכלנים בארץ סבורים שצעד זה לא יוביל להורדת מחירי הדירות, ואף יגרום לעלייה נוספת בשכר הדירה, דבר שיגביר את הנטל על ציבור העובדים במשק ששוכרים דירות.

הקלות מיסים

• הפחתת מס הכנסה בכל מדרגות השכר הנמוך והבינוני החל מיום 1.1.2017.
• הורדת מס חברות באחוז אחד ל-24%, החל מיום 1.1.2017, ובאחוז נוסף החל מיום 1.1.2018.
• מתן הקלות מס לחברות היי טק על מנת להגביר את האטרקטיביות של המשק הישראלי להשקעות, כך שחברות הייטק שהכנסותיהן השנתיות גבוהות מ-10 מיליארד ש"ח, יהנו ממס חברות בגובה של 6% בלבד לגבי ההכנסות המיוחסות לקניין רוחני. חברות קטנות יותר יהנו משיעור מס בגובה 12%.

הביטוח הלאומי

• לגבי עובדים שכירים - הורדת תשלום הביטוח הלאומי לשכירים בעלי שכר נמוך מ-60% מהשכר הממוצע.
• לגבי עובדים עצמאיים - הגברת הפרוגרסיביות בשיעור דמי הביטוח הלאומי לעצמאיים והעלאת את תשלום הביטוח לעצמאיים ששכרם גבוה מ-60% מהממוצע.

שאלות? לחצו והכנסו לפורום הגדול בישראל לזכויות עובדים ודיני עבודה!