הכללים לצורך עיקול משכורת של עובד

משבר כלכלי במשק משפיע ישירות על שוק העבודה. תוצאותיו הקשות ניכרות בגל פיטורים נרחב בכל הרמות והעיסוקים או במקרה הטוב יחסית, בקיצוץ בשעות נוספות, בהיקף המשרה הבסיסי ובהפחתות שכר יזומות על ידי המעסיקים.

עובדים שהרגישו בטוחים במקום עבודתם לקחו הלוואות לטווח ארוך למימון הוצאות דיור, גידול וחינוך המשפחה. המשבר הכלכלי והתעסוקתי תפס אותם לא מוכנים.

הם מתקשים לעמוד בפירעון המשכנתאות ובהחזרי החובות הרובצים עליהם לאורך שנים.

הנושים לא מוותרים ובצדק מבחינתם. כל הנסיונות להגיע להסדר תשלומים מוסכם נכשלים. בלית ברירה הם נאלצים להפעיל את רשויות האכיפה והגבייה לביצוע עיקולים על השכר של העובד החייב להם כספים.

השכר של העובד הוא נכס כספי זמין, נגיש ונוח לביצוע עיקולים לטובת הנושים. משכורת לצורך העניין יכולה להיות גם הכנסה מקצבאות, דמי אבטלה, שכר שמשולם לאסיר על ידי שירות בתי הסוהר ואפילו שכר עתידי שנגזר מחוזה עבודה חדש.

חובות צריכים לשלם. על כך אין מחלוקת. מי שלא משלם ננקטים נגדו הליכים משפטיים. עם זאת, החוק יודע גם להגן חלקית על החייב שמשכורתו מועמדת לעיקול. חוק הגנת השכר לא מאפשר לנושה שזכה בפסק דין מחייב, לעקל את כל משכורתו של החייב.

מאותה משכורת נהנים וניזונים גורמים אחרים, ממשלתיים ומשפחתיים שלא אמורים להינזק ולהיפגע בגין חובות העובד.

אם כבר הוחלט לעקל משכורת של עובד קודם נותנים עדיפות לתשלום ניכויי החובה משכרו החודשי וזה כולל את מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. אם החייב נדרש לשלם מזונות על ילדיו, החוק אוסר לעקל סכומים אלו.

פטור בלא כלום לא אפשרי ולכן סעיף 8 לחוק הגנת השכר נותן את המענה החוקי והעקרוני לגובה העיקול הכספי מהשכר נטו של העובד. הרעיון העומד בבסיסו של החוק הוא שגם חייב שנאלצים לעקל את משכורתו בהעדר נכס אחר, לא יכול להישאר ללא שכר כלשהו לצורך קיום שוטף.

החלק מהשכר החודשי שיש להותיר בידי העובד לאחר העיקול צריך להיות זהה לסכום שמקבל מי שזכאי להבטחת הכנסה, שמותאמת למצבו האישי והמשפחתי וגם נגזרת מהחלק היחסי של השכר הממוצע במשק.

הסכומים בש"ח לשנת 2016 שמוגנים מפני עיקול:

• יחיד - 2,162
• יחיד, רווק, גרוש, אלמן + ילד - 3,535
• יחיד, רווק, גרוש +2 ילדים ויותר – 4,400
• נשוי חי בנפרד + ילד 3,088
• נשוי חי בנפרד+ 2 ילדים ויותר – 3,517
• שני בני זוג – 3,243
• שני בני זוג + ילד – 3,762
• שני בני זוג + 2 ילדים ויותר – 4,281

חשוב לציין כי הסכום שלא ניתן לעיקול, שווה בערכו הכספי לגמלה החודשית לה זכאי החייב כמפורט לעיל או ל 80% מהשכר החודשי נטו - לאחר ניכויי החובה.

אם 80% משכרו הפנוי גבוה מסך קצבת הבטחת הכנסה לה הוא זכאי, הסכום המוגן מעיקול הוא גובה הקצבה וההיפך.

אם השכר משולם על בסיס יומי הסכום הפטור מעיקול הוא החלק ה- 25 מהסכום החודשי הפטור.

הוצאה לפועל של עיקול משכרו של העובד

לפי חוק ההוצאה לפועל יש 3 סוגים של עיקולים: מקרקעין, מיטלטלין וזכויות אצל צד ג'.

משכורת שמיועדת לעיקול יכולה להיות מוחזקת אצל מעביד ו/או אצל תאגיד בנקאי בו מתנהל החשבון של החייב אליו מועברת המשכורת. עיקול על משכורת הוא דוגמה לעיקול צד ג'. 

הפעלת עיקול משכורת באמצעות המעסיק עלולה להתגלות כלוקה בחסר.

כך לדוגמא, בעסק פרטי קיימת אפשרות שהעובד החייב יעשה קומבינה עם המעסיק שיאות לדווח על גובה שכר נמוך ואת היתרה הריאלית ישלם לו בשחור או באמצעי אחר.

כך יצא הנושה נפסד. ואם יש כמה נושים חלקם היחסי יקטן משמעותית.

האופציה הזו כמעט ואינה אפשרית לביצוע בגוף ציבורי, מפוקח ומסודר בניהול הכספים שלו.

אותו דבר בנוגע לחשבון הבנק.

המעביד יכול להסכים להעביר לבנק חלק קטן מהשכר המלא והאמיתי, כך שאם העיקול יופעל על חשבון הבנק הוא לא יתן את המענה האמיתי לטובת הנושה.

עיקול משכורת באמצעות רשות האכיפה והגבייה מתבצע לפי הוראות פרק ד' לחוק ההוצאה לפועל.

מעסיק שקיבל צו עיקול למשכורת של עובד, נדרש לפי החוק, לדווח לראש ההוצאה לפועל ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו על כל נכס של החייב הנמצא ברשותו או שיגיע לרשותו תוך 3 חודשים. נכס במקרה דנן, הוא המשכורת של העובד.

>>> הפורום הגדול בישראל לדיני עבודה! <<<

במקרים שדווקא המעביד נקלע לקשיים, שהובילו לכדי הליכי פירוק ו/או פשיטת רגל, העובדים שאין כנגדם הליכי הוצאה לפועל בגין חובות והטלת עיקול על משכורתם, נהנים מעדיפות בתשלום לעומת ספקים ונותני שירותים אחרים.

יחד עם זאת, במידה וכנגד אחד העובדים יש צו עיקול, המפרק של החברה לא יכול להגן עליו ולמנוע את ביצוע העיקול בסכומים הקבועים בחוק. על המפרק לנהוג כמו המעביד שהעסק שלו לא מנוהל על ידי מנהל מיוחד או מפרק.

אם קורה מצב שקופת החברה בפירוק ריקה ולמנהל המיוחד אין כסף לשלם משכורות לאף אחד מהעובדים על המפרק להודיע בכתב לראש ההוצאה לפועל מדוע הוא אינו מפעיל את צו העיקול כנגד העובד החייב.

חוק ההוצאה לפועל מטיל אחריות על מעביד בביצוע צו עיקול. אם נדרש להעביר משכורת מעוקלת ולא עשה כן הוא נושא באחריות, אלא אם כן הצו היה מוטעה והעובד כלל לא מועסק על ידו.

אם המעביד לא העביר את כל הסכום הנדרש והעדיף להתחכם לטובת העובד שלו, הוא נושא באחריות שמידתה עלולה להיחשף במסגרת חקירה עצמאית שינהל כנגדו ראש ההוצאה לפועל.

אם ימצא שהמעביד פעל בניגוד לצו יוטל עליו לשלם את הכספים שהעובד שלו חייב במסגרת העיקול.

המעביד יכול לצאת מעונשו אם יוכיח שהיה לא הצדק סביר להימנע מהעברת המשכורת או חלקה מסיבות סבירות והוגנות.

במקרים הפוכים בהם המעביד חורג מהוראות הצו ומעביר סכומי כסף שהם חסינים מפני עיקול ושעבוד, למרות שעליו היה לדעת את הוראות סעיף 8 לחוק הגנת השכר אז עליו לפצות את העובד בסכומים המיותרים והחסינים, שהועברו להוצאה לפועל.

אם הכסף החסין הגיע כבר לנושה בגלל טעות בתום לב או בזדון של המעביד קמה זכות לחייב לדרוש את החלק החסין.

צו עיקול על משכורת יכול להתבטל אם המעביד הודיע שאין בידו נכסים של החייב ואין סיכוי שיגיעו לידיו כאלו, רשאי ראש ההוצאה לפועל לבטל את צו העיקול לאחר שחקר ומצא שהודעת המעביד נכונה ואמיתית.

פסקי דין רלוונטיים לנושא: רעא 5935/07 מועצה מקומית ירכא נ' מוחמד חביש

יש לך שאלות על עיקול שכרו של עובד?