זכויות עובדים בחקלאות

ענף החקלאות הוא אחד מענפי התעשייה העיקריים בארץ מאז קום המדינה. ענף זה כולל בארץ את הגידולים החקלאיים בשדות והמטעים, גידול בעלי חיים לצורכי תעשיית המזון ועוד.

התחום כולל עובדים לתקופות קצרות וארוכות, עובדים זרים - בעלי אזרחות זרה, תושבי יהודה והשומרון ואזרחי ותושבי המדינה.

לאחרונה יצא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בקמפיין לעידוד הקליטה של עובדים ישראלים בענף החקלאות לאור העובדה שבשנים האחרונות צעירים רבים מתרחקים מעבודות בענף זה לאור תנאי העבודה הקשים.

מאפיינים משמעותיים  של העבודה בתחום הם חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים של קור וחום, שעות עבודה לא קבועות, לרבות שבתות, חגים ושעות שהן מעבר ליום העבודה הרגיל.

מלבד זאת, לצד עובדים בעלי השכלה אקדמית גבוהה בתחומי התעשייה, הניהול והאגרונומיה שיכולים להיות אחראים על ניהול ותכנון, שאר העובדים הם בעלי השכלה בסיסית שעובדים בתפקידי שטח, בקטיף במטע, אריזה, חליבת הפרות ועוד. 

מסיבות אלו, חלקם אינם מודעים למלוא הזכויות המגיעות להם מכוח חוקי העבודה. לעיתים קרובות אנו עדים למצבים בהם חוסר מודעות וידיעה גוררות עובדים בענף לוויתור על הזכויות המגיעות להם לפי חוק!

כמעט בכל יום פונים אל עורכי הדין שלנו עובדי חקלאות, ואנו מעמידים אותם על זכויותיהם המעוגנות בחוקי העבודה ואף מלווים אותם במתן יעוץ משפטי ובהגשת תביעות לבתי הדין לעבודה כנגד המעסיקים שעושקים אותם ופוגעים בזכויותיהם הבסיסיות.

צו הרחבה כללי בענף החקלאות

בשנת 1998 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות לבין התאחדות האיכרים בישראל לעניין הסדרת זכויות העובדים בענף החקלאות כחלק מהניסיון לגשר על פער היחסים המובנה בין המעסיקים והעובדים.

בשנת 2000 ניתן צו הרחבה שמחיל את הוראות ההסכם על כלל המעסיקים והעובדים בתחומי האריזה, החקלאות, הנשירים, הפרחים, ההדרים, המשתלות וגננות הנוי ולא רק על משקים חקלאיים כפי שהיה עד לאותה עת.

זאת, מלבד עובדים בתחום שמועסקים במפעלים מוגנים והמדינה משתתפת בתשלום השכר שלהם ועובדים שיש לגביהם הוראות עדיפות בהסכמים קיבוציים אחרים.

בתי הדין לעבודה קובעים שהמבחן המכריע לעניין תחולת ההסכם וצו ההרחבה הוא לא עיסוקו של העובד הבודד אלא מהות העיסוק העיקרי של המעביד.

כך פסק הדין שבהליך תע"א 2450/06 ברטם מוחמד נ' אורי עסק בין היתר בתחולת ההסכם הקיבוצי על הצדדים.

התובע עתר לקבלת תשלום שכר עבודה, פדיון ימי חופשה, פיצויי פיטורין, פנסיה, תשלומים לקרן השתלמות ועוד. הנתבע בזמנים הרלבנטיים עסק בגננות נוי והתובע עבד כגנן שכיר אצלו.

לטענת הנתבע, התובע התפטר ולכן לא זכאי לתשלום פיצויי פיטורין. מלבד זאת הוא חולק על תחולת ההסכם הקיבוצי ביחסים ביניהם.

כבוד שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, מהא סמיר-עמאר קבע שצו ההרחבה בענף החקלאות הרחיב את תחולת ההסכם הקיבוצי גם לגננות נוי, מלבד למקרים שנסיבותיהן לא כלולות בפסק הדין.

במקרה זה עיקר העיסוק של המעביד בתקופה הרלבנטית היה גננות נוי ולכן מגיעות לעובד זכויות מכוח צו ההרחבה.

זכויות העובדים מכוח צו ההרחבה הכללי בענף החקלאות

בדומה, ההסכם וצווי ההרחבה מכירים בסוגי עובדים שונים בתחום החקלאות לרבות עובדים זמניים ועובדים קבועים.

לפי צו ההרחבה הכללי מעמדו של כל עובד במשך ששת החודשים הראשונים לעבודתו יהיה של עובד זמני והפסקת העבודה שלו תהיה במתן הודעה מוקדמת של יום אחד.

הזכויות הסוציאליות שלו יהיו מבוטחות באמצעות קרן ביטוח והשכר שלו יהיה בהתאם לקבוע בצו ההרחבה. לאחר מכן, לפני העברתו לקביעות או לקביעות לעונה מסוימת הוא יחשב לעובד לתקופת ניסיון למשך שישה חודשים נוספים.

לאחר מכן העובד יכול להיחשב לעובד קבוע או עובד עונתי קבוע, דהיינו עובד שלא נכלל במכסת העובדים הקבועים לתקופה של שנה שלמה.

שבוע העבודה של כל העובדים בענף החקלאות עומד על 43 שעות כאשר השכר השעתי שלהם צריך להיות מחושב לפי 186 שעות עבודה. בימים ראשון עד חמישי העבודה צריכה להיות 38 שעות, כאשר השעות של יום שישי אמורות להיות מחושבות כיום עבודה רגיל.

לאור אופי העבודה במקצועות בתחום שאינם מנהלתיים הצו מתייחס גם לשעות העבודה בחום של חודשים יולי-אוגוסט. בחודשים אלו יום העבודה של בעלי המקצועות שעובדים בחוץ יהיה של שבע שעות בימים ראשון עד חמישי וחמש שעות ביום שישי.

הגמול על שעות עבודה לפי צו ההרחבה הכללי צריך להיות של 25% על כל שעת עבודה נוספת רגילה ו-50% החל מהשעה השלישית. על עבודה בשבת הגמול צריך להיות של 175% מיום עבודה רגיל. המשכורת תשולם לכל העובד בין הראשון לתשיעי בחודש, עבור החודש הקודם.

זכויות עובדי החקלאות לפי צו הרחבה מיוחד

בשנת 2001 יצא צו הרחבה נוסף שמתייחס לזכויות העובדים בענף החקלאות שהם בדרוג חודשי-מנהלי. עובדים אלו הם מפקחים, מנהלי משמרות בבתי אריזה, מדריכים, מכונאים, מחסנאים, עובדי חוות חקלאיות ופקידים עם הכשרה וידע מקצועי בניהול המשרד ועבודת הפקידות במשק.

בדומה, בפסק הדין ס"ע 37043-0710 אסולין נ' השתיל בע"מ התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת שהנה חברה העוסקת בגידול פרחים, ירקות ותבלינים לשלם לה פיצויי פיטורין וזכויות נוספות המגיעות לה מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות כעובדת בדרג מנהלי.

הנתבעת טוענת שהתנאים ואופי העבודה שלה לא עונים על ההגדרות בצו. כבוד שופט בית הדין האזורי בבאר שבע יוחנן כהן מתייחס לכך שהוראות הצו המתייחס לעובדים בדרג מנהלי לא חלות עליה משום שאין לה את ההכשרה הנדרשת כדי להיות פקידה ראשית.

מנגד הוא קובע שאין מחלוקת שצו ההרחבה הכללי בענף החקלאות כן חל על יחסי העבודה בין הצדדים ולכן פוסק לה את הזכויות המגיעות לו מכוח הצו הכללי.

הצו המיוחד בענף החקלאות קובע הסדר לקבלת עובדים. בניגוד לצו הכללי, עובד זמני לפי צו ההרחבה לעובדים בדירוג מנהלי-חודשי הוא עובד שהתקבל לתקופת עבודה זמנית. 

תקופת העבודה של עובד עונתי קבוע תהיה של שישה חודשי עבודה וחופשה שנתית, כאשר העונה תחל בין ה-25 לאוקטובר ל-10 בנובמבר. שעות העבודה השבועיות של עובדים בדרג זה יהיו כמו בצו ההרחבה הכללי.

לאור התנאים בענף זה, גם הצו המיוחד מבדיל בין חודשים יולי-אוגוסט לחודשי עבודה אחרים. לעומת העובדים שאינם בדרג מנהלי הגמול על שעות נוספות לעובד מנהלי יהיה של 25% על כל שעתיים משעות העבודה הרגילות.

כל עובד קבוע שאחד הצווים האמורים חל עליו יקבל גם תוספת ותק.

השכר של העובדים בדרג זה יהיה בהתאם לטבלאות המצורפות אליו. בדומה יהיו להם תוספות גלובליות גם לפי התפקיד המקצועי. כך עובדי מלגזה ומדריכי אריזה יקבלו שמונה שעות נוספות בכל חודש בנוסף לאלו שמגיעות להם.

עובד בתחום החקלאות, במשתלה או בגינון? יש לך שאלות?
לחץ כאן לפניה וקבלת יעוץ משפטי מהיר מעורך דין מנוסה!