ועד עובדים - חשוב לדעת ולהכיר!

חופש ההתאגדות המקצועית הוא אחת מזכויות האדם הבסיסיות. ועד עובדים או באנגלית Workers Committee הוא ארגון המאגד את העובדים כחלק מאיזון הפער ביחסי הכוחות בינם למעסיק ומסייע להם לממש את זכויותיהם.

חשוב להבין כי במקום עבודה אחד (מפעל או חברה גדולה) יכולים להיות ועד אחד או שני ועדי עובדים, המחולקים על בסיס חלוקה מקצועית ו/או גיאוגרפית.

חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957 קובע בסעיף 33ח את זכותו של כל עובד לפעול להקמת ועד ולהתארגנות בארגון עובדים. בדומה קובע החוק גם החוק איסור על פיטורי עובד שפעל למען הקמת ועד. זכויות העובד בישראל מגינות על העובד שביקש ואף התאגד עם נוספים במסגרת לגיטימית כאמור.

זכויות וסמכויות של ועד עובדים לפי החוק והפסיקה

פסיקת בתי הדין לעבודה וההתפתחות ההיסטורית של העבודה המאורגנת הובילו לכך שבחלק מהמקומות הועד אינו מהווה יחידה עצמאית אלא שלוחה באותו מקום של גוף ארגוני גדול יותר ובאחרים היום כן.

במשמעותו המשפטית הוועד הוא הגוף המייצג את העובדים מול המעסיק כיחידה אחת. לוועד סמכויות וזכויות רבות וביניהן ניהול משא ומתן מול המעביד על השגת הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים והכרזה על סכסוך עבודה לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957.

הסכם קיבוצי הוא אותו הסכם שנחתם בין ארגון עובדים למעביד או ארגון מעבידים בעניין  קבלה לעבודה, תנאי העסקה, זכויות וחובות של שני הארגונים ועוד. הוא יכול להתייחס למקום עבודה מסוים, או ענף תעסוקה מסוים.

לפי העובד לא יכול לוותר על הזכויות המוענקות לו בסעיפים האישיים שבהסכם הקיבוצי וההוראות בהסכם יכולות רק להוסיף לזכויות העובד ולא לגרוע מהן.

>>> פורום דיני עבודה <<<

ועד לגיטימי, לצורך חתימה על הסכם קיבוצי במקום עבודה מסוים, צריך להיות ארגון שבו חברים רוב העובדים שההסכם יחול לגביהם או ובלבד שהמספר אינו נמוך משליש מהעובדים.

סמכות אחרת המוקנית לוועד העובדים היא להכריז על סכסוך עבודה. סכסוך מעין זה עוסק במחלוקות שבין העובדים והמעביד לעניין תנאי עבודה, התחלה או סיום עבודה, הסכם קיבוצי ועוד.

החוק מאפשר לנציגות שנבחרה על ידי רוב העובדים לייצגה מול המעביד לעניין זה ומעניקה לה את הזכות להכריז על סכסוך עבודה והשבתת העבודה בהתאם לכך עד שהעניין יגיע לפיתרון.

פסק דין המסביר בנושא ועד העובדים - דוגמא

בחרנו להביא כדוגמא את הליך ע"ע 248/07 מדינת ישראל נ' עדרבי - המשיבה עובדת במשרד הביטחון משנות ה-70 והחל מ-2001 הנה מנהלת שירותי מינהל באגף הבינוי במשרד. במקביל מזה מספר שנים היא מכהנת גם בארגון עובדי המשרד המהווה את ועד העובדים שלו.

בשנת 2003 אחרי שנבחרה להיות חברת ועד קבעה הלשכה המשפטית בשירות המדינה כי המשיבה לא יכולה לעבוד כמנהלת בתחום משאבי האנוש באגף שלה ובמקביל לכהן בוועד העובדים ולכן נמסרה לה הודעה שאם תיבחר לוועד יהיה צורך להעבירה מתפקידה.

בין הצדדים ניסו להתנהל מהלכים כאשר לאחר שהמשרד ניסה למנוע את קידומה בדרגה ולקיים הליך משמעתי נגדה היא פנתה לבית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין האזורי קבע שמדובר במקרה גבול באשר לניגוד העניינים והוא התיר אותה בתפקידה אך דחה את בקשת הפיצוי והטענה להתנכלות. המדינה ערערה על פסק הדין משום שלדידה בין החברות בוועד העובדים והגדרת התפקיד של המשיבה יש ניגוד עניינים מובנה.

בית הדין הארצי לעבודה בראשות כבוד הנשיא לשעבר סטיב אדלר קיבל את ערעור המדינה משום שניגוד העניינים עלול אכן להתממש.

שאלות? עזרה? ליחצו: יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות העובד בישראל