במהלך חודש יולי 2017 נכנסה לתוקף הרפורמה בשוק הפנסיה שיזם משרד האוצר במטרה לבטל את הגירעון האקטוארי ממנו סובלות קרנות הפנסיה החדשות בשנים האחרונות, וזאת באמצעות הגדלת הקצאת האג"ח המיועדות בתיקי החוסכים המבוגרים שכבר פרשו לפנסיה מהשיעור הנוכחי של 30% לשיעור של 60%.
אג"ח מיועדות הינן אג"ח שהמדינה מנפיקה לקרנות הפנסיה, אשר מעניקות תשואת ריבית מובטחת של 4.86% בשנה. נכון להיום, כל החוסכים נהנים מהקצאת אג"ח מיועדות בשיעור כולל של 30%.
במסגרת הרפורמה, תוגדל הקצאת האג"ח המיועדות בתיקי החוסכים הפנסיונרים מ-30% ל-60% ואילו הקצאת האג"ח המיועדות בתיקי החוסכים הפעילים תלך ותקטן בהדרגה, כך שבעוד כ-30 שנה בערך היא תבוטל כליל.
תוצאות הרפורמה גרמו לכך לא רק לביטול הגרעון האקטוארי, אלא אף ליצירת עודף אקטוארי חד פעמי בקרנות הפנסיה בשיעור של 0.5%-0.7%.
עודף זה יחולק בין העובדים שחוסכים באופן פעיל בקרנות הפנסיה החדשות, באופן לפיו הם צפויים לקבל בסוף הרבעון השלישי של שנת 2017 תוספת חד פעמית לתיק החיסכון שלהם שעשויה להגיע לשיעור של אלפי ש"ח ואף למעלה מכך.
הרקע להיווצרות הגרעון האקטוארי
למעשה, עד לשנת 2013 חלק גדול מקרנות הפנסיה החדשות אף נהנו מעודף אקטוארי.
כלומר, סך ההון שהיה צבור בקרן הפנסיה היה גדול מסך ההתחייבויות של קרן הפנסיה לחוסכים. אולם, משנת 2014 סובלות רוב קרנות הפנסיה מגרעונות אקטואריים, באופן לפיו סך ההון שהיה צבור בקרן הפנסיה הנו קטן מסך ההתחייבויות של קרן הפנסיה לחוסכים וזאת בשיעור שנתי של 0.7%-0.3%.
הגרעון האקטוארי נוצר בין היתר, עקב הפער בין התשואה השנתית בשיעור של 4% שמשרד האוצר מחייב את קרנות הפנסיה לשלם לפורשים במסגרת קצבת הפנסיה שלהם, לבין התשואה השנתית שהן הצליחו להשיג בפועל, בשיעור של 2% בלבד.
בעיקרון, סכום קצבת הפנסיה שקרן הפנסיה משלמת לחוסך הפנסיונר מורכב לא רק מסכום החסכון שהוא עצמו צבר, אלא גם מהריבית שאותו סכום חיסכון צפוי להרוויח במהלך תקופת הפנסיה של החוסך.
בדרך זו, מי שפרש לפנסיה מקבל בכל חודש רק חלק קטן מסכום החסכון הכולל שלו, ואילו יתרת כספי החסכון שלו מושקעים באותה העת על ידי הקרן, על מנת לקבל עליהם תשואת ריבית, שגם היא תשולם לו במסגרת תשלומי קצבת הפנסיה שלו.
קראו בהרחבה: איפה תחסכו יותר: קרן פנסיה או ביטוח מנהלים?
משרד האוצר מחייב את קרנות הפנסיה לשלם לפורשים קצבת פנסיה שמחושבת כאילו שהן משיגות ריבית שנתית בשיעור של 4%, בעוד שבפועל הן מצליחות להשיג רק ריבית של 2% בלבד, בשל סביבת הריבית הנמוכה שקיימת במשק בשנים האחרונות.
עקב כך נוצר גרעון אקטוארי בגין כל חוסך שפרש לפנסיה בשנים האחרונות. כדי לא לקצץ את קצבת הפנסיה לפורשים עקב אותו גרעון אקטוארי, נאלצו קרנות הפנסיה לגרוע חלק מההפרשים מחשבונות החוסכים הפעילים, דבר שגרם לכך שהחוסכים הפעילים, הצעירים יחסית, בעצם סבסדו על חשבונם את החוסכים המבוגרים, שכבר פרשו לפנסיה.
ככל שמספר החוסכים שפרשו לפנסיה הלך וגדל, כך גם הלך וגדל הגרעון האקטוארי ועמו סבסוד קצבות הפנסיה של החוסכים הפנסיונרים באמצעות הפחתת סכום החיסכון של החוסכים הפעילים.
איזון הגרעון האקטוארי באמצעות הרפורמה
כדי לפתור בעיה זו יזם משרד האוצר מהלך שנכנס לתוקף ביולי 2017 ואשר לא רק ביטל את הגירעון האקטוארי, אלא אף יצר עודף אקטוארי חד פעמי.
מהלך זה בוצע באמצעות הגדלת שיעור ההקצאה של אגרות חוב המיועדות במסגרת תיקי החוסכים שכבר פרשו לפנסיה משיעור ההקצאה הנוכחי שהינו 30% לשיעור של 60%.
כאמור, אגרות החוב המיועדות מבטיחות תשואת ריבית מובטחת בשיעור 4.86% לשנה ועל כן מהלך זה עזר לקרנות הפנסיה להגיע לאותו שיעור ריבית של 4% שיש לשלם במסגרת קצבת הפנסיה לחוסכים הפורשים.
בנוסף, מהלך זה הגדיל בבת אחת את ההון של קרנות הפנסיה, באופן שיצר בהן עודף אקטוארי מיידי חד פעמי בהיקף של 0.7%-0.5%.
העודף האקטוארי הנ"ל יחולק בין החוסכים הפעילים באופן לפיו הוא יופיע בדוחות של קרנות הפנסיה שלהם כבר ברבעון השלישי של שנת 2017 ויועבר בפועל לחשבונות תיקי החיסכון שלהם בסוף רבעון זה.
יחד עם זאת, התוספת תקזז רק חלק מההפחתות שבוצעו עד כה בתיקי החוסכים הפעילים לשם סבסוד תיקי החוסכים הפנסיונרים.
עוד יש לשים לב כי כל אחת מקרנות הפנסיה אמורה להעביר במועדים שונים את כספי התוספת לחשבונות החוסכים.
לפיכך, מומלץ מאד לכל מי ששוקל כעת לעבור מקרן פנסיה אחת לאחרת, לעשות זאת רק לאחר שקרן הפנסיה הנוכחית שלו כבר העבירה את כספי התוספת לחשבון שלו, או לפני שקרן הפנסיה החדשה שלו תעביר את כספי התוספת שלו לחשבון החדש שלו.
קראו עוד בנושא: איחוד חשבונות פנסיה בקרנות פנסיה חדשות