הגשת תביעה לבית הדין לעבודה - מדריך לאזרח

הגשת תביעה לבית הדין לעבודה בתביעה העוסקת בסכסוכי עבודה או בסכסוך של האזרח מול המוסד לביטוח לאומי, יכולה להעשות באופן עצמאי ולא רק באמצעות יצוג של עורך דין המתמחה בתחום.

מאידך, חשוב להכיר את החוקים והכללים ולהבין כיצד לעשות זאת, על מנת שסיכויי הזכייה שלך בתביעה לא יפגעו בגלל טעויות פרוצדוראליות.

הסקירה שלפניך תסייע לך להבין את הצעדים שלפני הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, בכל עניין הנוגע לסכסוך בין עובדים למעסיקים ובענייני הביטוח הלאומי.

בכל מקרה וגם לאחר שקראת את המדריך המפורט שלנו, מומלץ בחום ליצור קשר עם עורך דין ולקבל יעוץ פרטני בכל מקרה לגופו.

היכן מגישים את התביעה בבית הדין לעבודה?

בארץ ישנם חמישה בתי דין אזוריים לעבודה המקבילים לבתי המשפט המחוזיים. על התביעה להיות מוגשת למזכירות בית הדין בהתאם לכללי הסמכות העניינית ומקומית.

הסמכות העניינית מתייחסת לנושאים שהוא מוסמך לעסוק בהם והמקומית לזכות של בית הדין שבאותו אזור לדון בתביעה.

חוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 קובע שבסמכותו העניינית של בית הדין לדון בתביעות שעילתן מכוח יחסי עובד מעביד לרבות שאלת קיומם, חברות בקופת גמל, עניינים המסורים לו לפי חוק הביטוח הלאומי, הסכמים קיבוציים ועוד.

הסמכות לדון בעילות שנובעות מסכסוכי עובדים ומעסיקים נובעות מהוכחת קיומם של יחסי עובד מעביד בהתאם למבחן ההשתלבות, הקשר האישי והשליטה והכפיפות.

באופן זה לבית הדין לא תהא הסמכות לדון בתביעות של עוסקים עצמאיים וקבלני משנה ואלו יוגשו לבית משפט השלום או המחוזי בהתאם לסעד המבוקש בהן כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.

סכסוכים שעילתם ביחסי עובד מעביד, או תביעות נגד קופות גמל, ידונו בבית הדין שבאזור השיפוט שלו בוצעה העבודה או שבו נמצא מקום העבודה של העובד.

סכסוכים שעילתם אחרת, ידונו בבית הדין הקרוב למקום המגורים של התובע.

קיראו עוד בנושא: סמכות שיפוט בענייני עבודה

מהי הפרוצדורה להגשת תביעה הלכה למעשה

התביעה צריכה להיות מוגשת נגד האישיות המשפטית הרלבנטית שיכולה להיות אדם פרטי או תאגיד.

חובה לפרט את שמה המלא, כאשר במקרה של תאגיד שמו המלא יכלול גם את הסיומת בע"מ, כתובתה, מספר תעודת זהות או מספר הרישום של החברה ברשם החברות ועוד.

תובענה בענייני יחסי עובדי מעביד הנוגעת בענייני שכר עבודה תוגש באמצעות טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה" (ט 703).

טופס זה ישמש ככתב התביעה להגשת כל תביעה כספית נגד המעביד מלבד תביעות לתשלום קצבה או פיצויי פיטורים.

קראו בהרחבה: מדריך להגשת תביעה לתשלום שכר עבודה

תביעה לתשלום פיצויי פיטורים תוגש באמצעות טופס 705 וניתן לקרוא הסבר מקיף על כך בקישור תביעה לתשלום פיצויי פיטורים.

חשוב מאד לצרף לטופסי התביעה העתקים מהמסמכים הרלבנטיים אליה כדוגמת תלושי שכר, חוזה עבודה במקרה שקיים, רשימת שעות או ימי עבודה שאליהם מתייחסת התביעה או כל מסמך אחר הקשור לחובות של הנתבע כלפיכם.

בדומה, יש לרשום בטופס התביעה או ברשימה נפרדת את כל המסמכים האמורים, בין אם הם נמצאים אצלו או שאינם ברשותו.

במידה והמסמך אינו מצוי ברשות התובע יש לרשום ברשות כן מי הוא נמצא למיטב ידיעתו של התובע.

התובענה חייבת להראות את העובדות המוכיחות את העילה להגשתה והתאריכים שבהם נוצרה, הסעד המבוקש ואת הסמכות העניינית שיש לבית הדין לדון בה.

בדומה לערכאות אחרות, החוק מקנה לבית הדין את האפשרות לדחות או למחוק כתב תביעה על הסף.

משמעותה של דחייתה היא שהפרט מפסיד את זכות התביעה שלו. מחיקה, לעומת זאת מאפשרת הגשה מחדש. העילות לדחיית התביעה על הסף יכולות להיות חוסר סמכות של בית הדין לדון בה או שכבר התנהל דיון קודם באותה סוגיה וניתן בה כבר פסק דין.

בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים חשוב לציין את תאריכי ההתחלה והפסקת העבודה, סכום השכר האחרון והסיבה להפסקת העבודה. תביעה לתשלום קצבה תוגש באמצעות טופס שניתן לקבל במזכירות של כל אחד מבתי הדין האזוריים לעבודה.

התביעות יוגשו למזכירות בית הדין בשני עותקים לפחות. במידה ויש יותר מנתבע אחד צריך להגיש עותק נוסף עבור כל אחד מהנתבעים. אחרי המסירה התובע יקבל עותק עם חותמת שהתביעה התקבלה, אותו עליו לשמור אצלו משום שהוא מהווה אסמכתא להגשתה.

הגשת כל תביעה מלבד אלו שיפורטו בהמשך, כרוכה בתשלום אגרה לפתיחת תיק על ידי התובע, שהיא בסך אחוז אחד משווי התביעה.

תביעות שידונו בהליך של דיון מהיר כרוכות בתשלום של חצי אחוז משווי התביעה. תביעות לתשלום שכר עבודה שהדיון בהם נמצא בסמכות רשם בית הדין יהיו פטורות מתשלום האגרה. 

בית הדין מוסמך לפטור את התובע משלום האגרה אם הוא מעוט יכולת. לצורך כך על התובע להגיש את הבקשה המתאימה ואישור של לשכת שירותי הרווחה המצויה באזור מגוריו לפיה אין ביכולתו לשלם את הסכום הנדרש.

את האגרה ניתן לשלם במזומן בלבד בבנק או בבנק הדואר. אגרות נוספות שהאדם עלול להצטרך לשלם בנוסף לאגרה הראשונית על פתיחת התיק הן תיקון כתב התביעה, העברת דיון מדיון מהיר לדיון רגיל, כתב תביעה שכנגד והודעת צד ג'.

סכומי האגרות על כתב תביעה שכנגד והודעת צד ג' יעמדו אף הם על אחוז אחד מהשווי הכספי של התביעה המקורית.

לאחר הגשת התביעה תהיה לנתבע הרשות להגיש כתב הגנה. במידה ולא יוגש כתב הגנה, רשאי השופט או רשם בית הדין לתת פסק דין המסתמך על עובדות כתב התביעה במלואן ולהעניק לתובע את הסעד.

ערעור על פסקי הדין של בית הדין האזורי יוגש לבית הדין הארצי לעבודה שנמצא בירושלים.

הגשת תביעה לבית הדין לעבודה כנגד ביטוח לאומי

בית הדין בעל סמכות לדון בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי  בעניין תשלומי קצבאות, גמלת סיעוד, דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, והכרה בפגיעה כאירוע תאונת עבודה.

בנוסף הוא משמש גם כערכאת ערעור על החלטות הועדות הרפואיות של המוסד ועל החלטות של משרד הבריאות בעניין יכולת הניידות של האדם.

תביעות וערעורים אלו יוגשו בטופס "תביעה / ערעור נגד המוסד לביטוח לאומי" (ט' 700/0) ויש לצרף אליהן את המכתב שקיבל המבוטח מהמוסד לביטוח לאומי. 

חובה להקפיד להגיש את התביעה או הערעור בזמן המועדים שנמסרו במכתב שקיבל המבוטח אחרת עלולה לעלות טענה שעבר זמנה של זכות התביעה של התובע.

במידה וקיים חשש שלא תהיה אפשרות לעמוד בתאריך שנקבע, קיימת האפשרות לבקש הארכת מועד.

לחצו לקריאה מורחבת: הגשת תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי

ערעור על החלטות של הוועדות הרפואיות יש להגיש בתוך שלושים יום מתאריך קבלת ההחלטה הרלבנטית. ערעור על החלטת הוועדה יכול להיעשות אך ורק לעניין השאלות המשפטיות שעולות ממנה, אחרת הוא ידחה על הסף.

תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי וערעורים על החלטות של הוועדות הרפואיות שלו יהיו פטורים מתשלום אגרה.

יש לך שאלות לפני הגשת תביעה?