זכויות עובדים בחגים - מי זכאי לדמי חגים?

שוק העבודה הישראלי מעסיק עובדים מדתות שונות: יהודית, מוסלמית, נוצרית ודרוזית. כל דת והחגים שלה. מדינה דמוקרטית כמו שלנו נדרשת להקפיד על חופש הפולחן והדת של כל אחד מבני הדתות, לפי חוק יסוד.

אם החגים נופלים באמצע השבוע ולא בימי המנוחה הקבועים בחוק, המעסיקים נדרשים לשלם לעובד שכר רגיל לפי מעמדו גם עבור ימי החגים.

חוק הגנת השכר אינו עוסק בחובת המעסיק לשלם דמי חגים. מקור החבות בצו הרחבה הנגזר מחוק הסכמים קיבוציים. על הצו חותם שר הכלכלה והמסחר.

הסוגיה עולה לדיון בעיקר בתקופה הידועה בכינויה "תקופת החגים" שמתחילה מראש השנה ועד אחרי סוכות. אחת לכמה שנים קורה שהחגים נופלים באמצע השבוע ונותרים מעט מאד ימי עבודה במהלך אותה תקופה.

עובדים רבים בכל ענפי המשק מנצלים את רצף החגים ליציאה לחופשות ארוכות. למרות שלא עבדו הם זכאים לתשלום עבור ימי החגים כמפורט להלן.

על כמה ימי חג מדובר?
 

כמה דמי חגים מקבלים העובדים?

עובד המקבל שכר חודשי זכאי לתשלום מלא בעבור ימי החג שחלו באותו חודש וביום עבודה רגיל.

עובד בשכר שעתי / יומי / קבלני ולאחר שהספיק לעבוד לפחות 3 חודשים במקום עבודתו, יקבל תשלום מלא בעבור כל ימי החגים כמפורט לעיל ובתנאי שעבד יום לפני החג ויום אחריו.

לעובד לא יהודי מדת אחרת יש זכות לנצל את ימי החג כיום מנוחה מעבודה בתשלום לפי חגי ישראל היהודיים או לפי החגים של דתם.

עובד מכל דת לא זכאי לתשלום אם החג נופל על אחד מימי המנוחה השבועית. תשלום דמי החגים הוא לפי מספר הימים כמפורט בטבלה לעיל.

קראו עוד: עמלות מכירה נכללות בחישוב דמי חגים של עובדת שעתי / יומי?

עבודה בחגים

בענפים מיוחדים כמו ענף התיירות והמלונאות, העובדים נדרשים לעבוד גם בחגים.

עובד שהסכים או שנאלץ לעבוד ביום חג, יקבל תשלום כמו ביום עבודה בשבת בשיעור של 150% תוספת על שכרו הרגיל.

תביעות משפטיות ופסקי דין לדוגמא

באותם מקרים בהם נפגעו זכויות של עובדים שפוטרו הוגשו תביעות לתשלום פיצויי פיטורים, דמי מחלה וגם מקומם של דמי החגים לא נפקד ברשימת הדרישות.

לפי התביעות שטופלו על ידי בתי הדין לעבודה, הזכות לדמי חגים המעוגנת בצו הרחבה מתבררת בדיוק כמו כל זכות אחרת שהופרה על ידי המעסיק. 

כך לדוגמה במקרה של העובד אינאו מלכמן שהועסק כגנן במשך 10 שנים אצל קבלן הגינון שמעון צברי שלא שילם לו זכויות סוציאליות ובכללן דמי חגים. על רקע זה תבע העובד את מעבידו בתיק סע חיפה 15973/03/11.

התובע, אשר היה עובד שנתי ולא עונתי, זכאי היה לעשרה ימי חג בתשלום (סעיף 28(א) לצו ההרחבה).

התובע תבע תשלום עבור 65 ימי חג בגין שבע השנים האחרונות להעסקתו, לאחר שהופחתו 36 ימי חג ששולמו.

בית הדין האזורי בחיפה קבע בפסק דינו כי עובד מסוגו של התובע, שעבד שנים רבות בצורה סדירה, חזקה שזכאי לימי חג ועל המעסיק הנטל להוכיח אחרת.

קראו בהרחבה: זכויות בחג הפסח ובחול המועד

הניסיון של מעבידים לטעון כי העובד לא עבד ביום שלפני החג או לאחריו נדחה גם בערעור בפני הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 778/06 מטיאשצ'וק - שלג לבן (1980) בע"מ.

גם בערעור זה נפסק כי התביעה לדמי חגים, המתייחסת לשבע השנים האחרונות להעסקה, לא התיישנה ויש לדחות טענת המעסיק הנתבע בענין זה. הנתבע לא הציג פירוט או חישוב נגדי לחישוב התובע, שיש בו לסתור את תביעתו ומשום כך לא הרים המעסיק את נטל ההוכחה הנדרש לתמיכה בטענתו.

חשוב לזכור ולדעת שתשלום דמי חגים כמוהו כמענק הניתן כדמי חופשה. מדובר בזכות מעוגנת של העובד שיכול לפדות אותה גם לאחר שעזב את מקום העבודה.

עובד שהוכיח שעבד באופן סדיר אצל מעסיקו יכול לתבוע את דמי החגים שלא שולמו לו לתקופה של 7 שנים אחרונות. מעבר לתקופה זו חלה התיישנות. עובד שלא קיבל דמי חגים במשך 25 שנות עבודה יכול לתבוע רק על 7 שנים אחרונות. על 18 הנותרות הוא הפסיד את מימוש זכותו מפאת התיישנות.

תקופת ההתיישנות עלולה להותיר את הרושם שמדובר בתקופה קצרה מדי בהקשר של זכויות עובדים. עם זאת, יש הגיון בקביעת מסגרת זמנים קצרה יחסית וזאת כדי לא להעמיס על בתי הדין לעבודה התעסקות עם מסכת נתונים שנולדה בעבר הרחוק ונגועה לעיתים בקושי להוכיח את נכונותה.

כדי להימנע מהפסדים מיותרים מוצע לעובדים לא להירדם על משמרת הזכויות שלהם. עליהם לבדוק בסוף כל שנה וגם במהלכה שהם מתוגמלים כמתחייב על דמי החגים לפי מספר הימים הנכון לדתם. כמובן שבכל מקרה של חוסר וודאות בנושא הזכויות שלך בעבודה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין שעוסק בדיני עבודה.

קראו תשובות לשאלות נפוצות בנושא דמי חגים

ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי אישי בנושא זכויות העובד!