תשלום גלובלי על שעות נוספות: אמיתי או פיקטיבי?

סעיף 5 לחוק הגנת השכר אוסר עקרונית על ביצוע תשלום גלובלי קבוע מראש בגין גמול שעות נוספות לעובד, במקום תשלום גמול שעות נוספות לפי תחשיב שמפרט את השעות הנוספות שהעובד ביצע בפועל, אלא אם הדבר נקבע במסגרת הסכם עבודה קיבוצי.

עם זאת, בפסיקה נקבע שניתן לשלם לעובד תשלום גלובלי גם במסגרת הסכם עבודה אישי, אך זאת בתנאי שהמדובר ברכיב אמיתי ואותנטי קרי, רכיב שבאמת משקף את כמות השעות הנוספות הממוצעת שהעובד צפוי לעבוד ולא רכיב שכר פיקטיבי, שלמעשה הנו חלק מוסווה של השכר הרגיל של העובד, אשר נועד לאפשר למעסיק לחמוק מתשלום התנאים הסוציאליים לעובד עבור אותו חלק או רכיב שאינו משקף את כמות השעות הנוספות שהעובד עבד בפועל.

כדי שהתשלום הגלובלי יוכר כחוקי, יש להפריד אותו בתלוש המשכורת של העובד מרכיב השכר הבסיסי ולציין במסגרתו את מספר השעות הנוספות שהעובד צפוי לעבוד וסכום השכר שמגיע לו בעדן.

אם העובד עבד בפועל מספר שעות נוספות גבוה יותר מהתשלום הגלובלי ששולם לו, הוא יהיה זכאי לקבל מהמעסיק את ההפרש שמגיע לו לפי החוק עבור השעות הנוספות העודפות.

לצערם של עובדות ועובדים, לא כל המעסיקים מקפידים לשלם לעובדיהם את התשלום הגלובלי כדין וזאת כפי שאירע גם במקרה שנדון בבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת הליך ע"ע 8531-08-20 נמר אחמד נ' רחמו - מעדני נחלת שבעה בע"מ.

שעות נוספות של טבח במסעדת רחמו הירושלמית

תיק זה עסק בעובד שכיר שעבד כטבח בסניף נחלת השבעה בירושלים של מסעדת "רחמו" המפורסמת, משנת 2011 ועד לסגירתה בשנת 2017 וזאת במשך ששה ימים בשבוע, 9 שעות מדי יום, כך שהוא עבד מדי שבוע 8 שעות נוספות.

בין הצדדים סוכם שהטבח ירוויח שכר מינימום ובהתאם לכך, החל ממאי 2014 שולם לו סך כולל של 5,500 ₪ נטו, שפוצל לרכיב שכר היסוד ולרכיב התשלום הגלובלי.

עם סגירת המסעדה הוצע לטבח לעבור לעבוד במסעדה אחרת של אותם הבעלים, באותם תנאים ותוך שמירת רצף זכויותיו, אך הטבח סירב.

לאחר סיום עבודתו במסעדה, הגיש תביעה כנגד המסעדה בבית הדין לעבודה ובדרישה לקבלת תשלומים שונים, לרבות בגין גמול שעות נוספות, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות.

בית הדין האזורי קיבל אתה תביעה רק בחלקה הקטן ובין היתר הוא קבע שהטבח לא פוטר כי אם התפטר, מאחר שמדובר בחילופי מקום עבודה אצל אותו מעסיק ועל כן הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים.

בנוסף קבע בית הדין האזורי שהתשלום הגלובלי שמופיע בתלוש השכר של הטבח הינו רכיב אמיתי, שאכן שולם לו בגין השעות הנוספות שביצע, ולכן הוא גם בא על חשבון הזכאות לגמול שעות נוספות שמגיע לטבח לפי החוק.

בהתאם לכך, הופחתו סכומי התשלום הגלובלי שמופיעים בתלוש השכר של הטבח מסכום הזכאות שמגיע לו לפי החוק, והמסעדה חוייבה לשלם לו הפרשי גמול שעות נוספות בסך של 11,547 ₪ בלבד.

הטבח לא ויתר והחליט להגיש ערעור על קביעתו של בית הדין האזורי בפני בית הדין הארצי לעבודה.

כיצד קובעים האם המדובר בתשלום גלובלי אמיתי או פיקטיבי?

בית הדין הארצי לעבודה הבהיר שלפי הפסיקה, עצם הסיכום על משכורת עבור היקף עבודה שעולה על משרה מלאה וכולל גם שעות נוספות, תוך פיצול המשכורת לשכר יסוד ותשלום גלובלי עבור שעות נוספות, אינו מלמד, כשלעצמו, שתשלום הגלובלי הנו פיקטיבי.

תחת זאת, על בית הדין לבחון את מהותו של רכיב התשלום הגלובלי ולהתרשם האם המדובר ברכיב אמיתי ואותנטי, שאכן משקף תשלום עבור עבודה בשעות נוספות, או לאו.

אם בית הדין יתרשם שמדובר ברכיב אותנטי, אזי הוא יבוא על חשבון הזכאות לגמול שעות נוספות לפי החוק וגם אין בעובדה שהוא שולם בחסר, כשלעצמה, כדי ללמד שמדובר ברכיב פיקטיבי. אם בית הדין יתרשם שמדובר ברכיב פיקטיבי, אזי הוא יחשב לשכר יסוד מוסווה ובמקרה כזה יש לשלם לעובד את מלוא גמול השעות הנוספות שלו הוא זכאי לפי החוק.

התשלום הגלובלי נועד לממן את עליית שכר המינימום

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענת הטבח וקבע שהתשלום הגלובלי שמופיע בתלוש השכר שלו אינו משקף תשלום אמיתי עבור השעות הנוספות שהוא ביצע, כי אם שכר מוסווה שנועד לממן את עליית שכר המינימום של העובד.

השכר האחרון של העובד עמד של סך של 5,500 ₪ נטו, שהורכב מרכיב שכר היסוד ורכיב התשלום הגלובלי:

שכר יסוד, שנקבע לפי גובה שכר המינימום, החל בסך של 4,300 ₪ ועם הזמן עלה עד ל-5,000 ₪. לעומת זאת, התשלום הגלובלי החל בסכום של כ-1,400 ₪ ועם הזמן ירד לסך של 509 ₪.

כלומר, רכיב התשלום הגלובלי ירד באופן משמעותי במשך השנים וזאת למרות שלא חל כל שינוי במתכונת שעות עבודתו של הטבח.

לפיכך, נראה שרכיב התשלום הגלובלי שימש למעשה לצורך השלמת השכר לסך של 5,500 ₪, באופן לפיו עליית שכר המינימום, שלפיו נקבע שכר היסוד, מומנה באמצעות הפחתת רכיב התשלום הגלובלי. 

מכאן נובע, שרכיב התשלום הגלובלי שימש למעשה כשכר רגיל מוסווה של העובד ועל כן יש לשלם לו גמול שעות נוספות בסך של 56,368 ₪, במקום סך של 11,547 ₪, כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין הארצי הפך גם את החלטתו של בית הדין האזורי לפיה הטבח התפטר וקבע שהטבח פוטר, מאחר שאין המדובר היה בחילופי מקום עבודה אצל אותו מעסיק, אלא בסיום עבודתו על ידי המעסיק, וכי הוא היה זכאי לסרב להצעה לעבור למסעדה האחרת. בהתאם לכך נקבע שהטבח זכאי גם לקבל פיצויי פיטורים בסך 34,375 ₪. יתר טענות הערעור נדחו.

בסיכומו של דבר קיבל בית הדין הארצי את ערעורו של הטבח לגבי התשלום הגלובלי ותשלום פיצויי הפיטורים ופסק לו גמול שעות נוספות בסך של 56,368 ₪, ותשלום פיצויי פיטורים בסך של 34,375 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך של 7,500 ₪.

קריאה נוספת בנושא: תשובות לשאלות על עבודה בשעות נוספות