כל ההשלכות הנלוות לאי מתן הודעה מוקדמת

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 מטיל על הצדדים ליחסי עובד - מעסיק את החובה ההדדית לתת הודעה מוקדמת זה לזה לפני סיום יחסי העבודה ביניהם.

לפיכך, במידה ומדובר בפיטורים, על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים, בהתאם לסעיף 2(א) לחוק, וזאת כדי לאפשר לעובד לחפש עבודה חלופית, כאשר הוא עדיין עובד ומקבל משכורת בתקופת ההודעה המוקדמת.

במידה ומדובר בהתפטרות, על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק, וזאת כדי לאפשר למעסיק למצוא עובד חלופי ו/או להתארגן לקראת העבודה בלעדי העובד שהתפטר.

בהתאם לסעיף 2(ג) לחוק, ההודעה המוקדמת צריכה להינתן בכתב, ולציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות לפי העניין.

ההודעה צריכה להימסר מספר ימים מוקדמים מראש, בהתאם לסעיפים 3 ו-4 לחוק, אשר מבדילים בין עובד בשכר לבין עובד במשכורת חודשית.

עקרונית, במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ממשיכים יחסי העבודה לשרור בין הצדדים כרגיל, על העובד להמשיך להתייצב לעבודתו כסדרה, לקבל את שכרו הרגיל עבורה, אלא אם כן המעסיק הודיע לו כי הוא מוותר על עבודתו בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, בהתאם לסעיף 6 לחוק.

יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו למעשה, רק עם סיום תקופת ההודעה המוקדמת.

משמעות אי מתן הודעה מוקדמת

מה קורה במידה והעובד או המעסיק, לפי העניין, לא נתנו זה לזה הודעה מוקדמת?

ובכן, סעיף 7 לחוק זה קובע, כי במידה ולא ניתנה הודעה מוקדמת כדין, אזי על הצד שהיה עליו למסור את ההודעה המוקדמת, לשלם לצד השני פיצוי בסכום השווה לשכר העובד בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

כלומר, מדובר בחובה שהפרתה כרוכה באופן מפורש בסנקציה כספית על פי החוק.

על פי הפסיקה, הפיצוי צריך להיות בגובה שכר העבודה הרגיל של העובד, ללא תנאים נלווים, כגון החזר הוצאות שימוש ברכב.

כך נקבע ע"י בית הדין הארצי לעבודה במסגרת ההליכים ע"ע 299/99 קציר רובינסון חברה לבניה (1995) בע"מ נ' משה איתם, וכן דב"ע מח' 22-3 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ נ' יפה.

יודגש כי חובת תשלום הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת אינה מותנית בהוכחת נזק בפועל מטעם הצד המפוצה.

כך, לדוגמא, גם אם העובד שפוטר, החל לעבוד במקום עבודה אחר כבר ביום לאחר פיטוריו והוא אף השתכר במקום עבודתו החדש שכר גבוה יותר, הוא יהיה זכאי גם במקרה כזה לפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת, אם לא ניתנה לו הודעה מוקדמת כדין והוא אינו נדרש להוכיח שנגרם לו נזק עקב אי מתן הודעה מוקדמת.

להיפך: גם אם המעסיק מצא עובד חלופי במקום העובד שהתפטר, כאשר זאת באופן מיידי לאחר התפטרותו ואף בשכר נמוך משל אותו עובד, או גם במקרה ואותו מעסיק ויתר על התפקיד אותו מילא העובד שהתפטר, עדיין מוטלת החובה על העובד לשלם לו פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

עקרון זה, הקובע זכאות לפיצוי בעד אי מתן הודעה מוקדמת ללא תלות בכך שנגרם נזק והוכח נזק, חל באופן שווה על שני הצדדים כאחד.

כך קבע בית הדין הארצי לעבודה במסגרת הליך ע"ע 33791-11-10 נובכוב נ' ר-צ פלסט בע"מ, וכן במסגרת הליך דב"ע מח/22 - 3 טלמיר אלקטרוניקה בע"מ נ' יפה.

עוד יובהר כי במקרה של אי מתן הודעה מוקדמת ע"י עובד שכיר שהתפטר, יהיה המעסיק רשאי לנכות את הפיצוי בגין אי מתן ההודעה המוקדמת משכרו האחרון של העובד, וזאת בהתאם לסעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, אשר קובע כי המעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד "כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות מקדמות".

במסגרת הליך דב"ע נד/101 - 3  עמנואל נ' שופר סל בע"מ, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי כוונת המלים "יתרת חוב ולרבות מקדמות" הינה לסכום קצוב ומוכח או בלתי שנוי במחלוקת.

במסגרת הליך ע"ע 33791-11-10 נובכוב נ' ר-צ פלסט בע"מ, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי סכום זה כולל גם את הפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת, מאחר שמדובר בניכוי חוב בסכום קצוב בשיעור ידוע, קרי, סכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת ולא בניכוי סכום לא קצוב בגין נזק ששיעורו לא הוכח, שאותו אכן אסור למעביד לנכות חד צדדית מהשכר או מפיצויי הפיטורים המגיעים לעובד.

שאלות לגבי אי מתן הודעה מוקדמת?